ביקורת מוזיקה: אסופת הנוקטורנים של שופן

קונצרט הרצאה של אורית וולף בו מנוגנים מיטב הנוקטורנים של שופן

נוקטורנו הנו סוג של מוסיקה קלאסית מהמאה ה-19 הכתובה בעיקר לפסנתר סולו. זאת "מוסיקה לילית" או במילים אחרות צורה מוסיקלית המתארת את הלילה או האווירה שלה, התרחשות לילית או תחושה לילית.
זאת צורה מוסיקלית קלאסית כתובה בעיקר בקצב איטי והבעה פתטית ואופי רגשני. היא יצירה מתוך הסוגים של הרומנטיזם המוסיקלי.

הנוקטורני הנה יצירה לירית קצרה שהמלחין האירי ג'ון פילד (1782-1837) היה אחד הראשונים, אם לא הראשון, שכתב ופיתח אחרי שנת 1814.
בתקופה הרומנטית נכתבו נוקטורנים ע"י שופן, ליסט, גריג ואחרים.

יצירותיו לפסנתר של פרידריך שופן (1810-1849) מלחין ופסנתרן פולני כגון הנוקטורנים, המזורקות, הפולונזים, הבלדות, האטיודים והואלסים שלו נחשבים לנכסי צאן ברזל בפסנתר.

לפני שאכתוב על הקונצרט-הרצאה המקסים ששמעתי היום בבקר מפי ובביצוע אורית וולף והאורח שלה יוני פרחי-פסנתרן ומנצח
במסגרת סידרה במוזיאון תא הנה אפיזודה מענינת שקרתה בין שופן וליסט:
ליסט ניגן באירוע מסויים נוקטורנו של שופן והוסיף לנוקטורנו קישוטים משלו. שופן, שנכח במקום, חיכה בחוסר סבלנות עד תום הנגינה, ניגש לליסט ואמר לו-"אם אתה מכבד אותי בזאת שאתה מנגן יצירה שלי בבקשה נגן אותה כפי שנכתבה או נגן משהו אחר. רק שופן יכול לשנות את שופן". ליסט פינה את הפסנתר ושופן ניגן שעה ארוכה בחושך כי המנורה כבתה. בסוף ניגש ליסט אל שופן בעינים רטובות, חיבק אותו ואמר לו: "אתה צודק מי אני שאשנה גאון כמוך".

כעת לקונצרט
היה זה קונצרט מעולה, מרגש, מבוצע נהדר הן על ידי וולף והן ע"י פרחי. שמענו בו מבחר נוקטורנים מבוצעים לסרוגין ע"י וולף ופרחי שהכירו כאשר ניגנו ביחד כשפרחי בן 10, וולף בת 8.

יש בנוקטורנים דואליות מסויימת. אמנם בלילה יש פיות ומלאכים אך יש גם מכשפות. בנוקטורנים יש סערות ושקט, חלש וחזק, שמח ועצוב.

שופן כתב את נוקטורנים כשהיה צעיר החל בגיל 17. כדי לכתוב אותם היה צורך בנשמה של מבוגר, של אדם אוהב עם בגרות בשלה ושופן היה כזה.
הנוקטורנים היו הציר המרכזי בחייו של שופן. הוא ראה בהם החותם האישי שלו. הם לא וירטואוזיים ולא מרשימים את הקהל, הנשמה הרגש והאהבה הם החשובים ביותר בהם.
לאור זאת לא היה צורך לסיימם בעוצמה בפורטה כי אפשר היה לסיימם בשקט ולהבליט את הנימים העדינים שבמוסיקה.

יש נוקטורנים שונים. יש שבנוקטורנו מצב הרוח אינו משתנה , יש ששופן מכניס בו גם הפחד, התוגה, הכאב והצער שלו. יש אחרים מלאי שמחה וסוף טוב.

יוני פרחי ניגן חלק מהנוקטורנים בנגינה מעולה. נגינתו שקטה. מלאת רגש, ללא גינונים מיותרים. יושב כתלמיד טירון על הכיסא, ידיו צמודות לפסנתר ומנגן נפלא ללא ג'סטות מיותרות, נגינה עדינה, מעולה וכאמור מלאת רגש ופיוט.

יש שוני בין נגינת וולף ופרחי. אורית וולף אינה מצמידה ידיים לפסנתר אלא מרימה אותן גבוה, יושבת בטוח על כסא הפסנתר וכולה מרוכזת בנגינה. גם היא מלאת רגש והבעה. נגינתה מרגשת ומעולה.

בנוקטורנו מספר 19 מרגישים את הצער ,הסבל,הבדידות של שופן למרות שהיה בן 17 בסך הכל. אדם ללא ילדות שהתבגר בטרם זמנו.

את הנוקטורנו מספר 21 הקדיש שופן לג'ורג' סאנד. הוא כתב אותו וגנז אותו, הנוקטורנו פורסם רק בשנת 1938 שנים רבות אחרי שנפטר.

 
בנוקטורנים שלו יש קשת רחבה של רגשות.
 
יש כאב, יש סבל אך מסיים את הנוקטורנים בדרך כלל באופטימיות.
יש בנוקטורנים של שופן כל הרגשות האנושיים. יש עצב שלא נגמר. יש אהבה שנגמרת.

הנוקטורנו מס 20 שהוא האחרון ששופן פרסם, הוא כתוב בסולם הטראגי ביותר שקיים. הוא הקדיש אותו לאחותו לטביקה שהיא זו שביקשה מג'ורג' סאנד לעזוב את הבית והוא מלא אהבה וכאב באותה נשימה.

לכל אורך הקונצרט על מסך מוקרנים הידיים המנגנות על הפסנתר. זהו אמצעי חדשני הנהוג בקונצרטים של וולף והמוסיף רבות להנאה מהקונצרט כאשר אתה יכול לראות מקרוב ובצורה מוגדלת על המסך את הידיים הרצות על הפסנתר, נוגעות בקלידים הלבנים והשחורים ומנגנות בוירטואוזיות.

שמעתי קונצרט נפלא שגרם הנאה מקסימלית לקהל שמילא, כרגיל, את אולם המוזיאון ולא השאיר כיסא אחד ריק.

לראות או לא לראות?
מלצה חמה לשמוע את הקונצרטים של ד"ר אורית וולף בסידרה זו בין אם היא נערכת במוזיאון ת"א או בכל מקום אחר.
 
 
תמונה ראשית: darrenleno

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל