לנגוס בפירות הטעימים של החיים

כל תופעה/מחלה היא הזדמנות פז לתקן את דפוסי ההתנהגות והחשיבה שאיננו זקוקים להם עוד, וכשארוע רודף ארוע וכשאנחנו יודעים לשים את האצבע על מאיפה זה הגיע – זו ההזדמנות שלנו לא רק לשחרר את עצמנו מדפוסים מקבעים, אלא גם לשחרר את הדורות הבאים מאימוץ הדפוס והתאמתו לחייו.

בחודשיים האחרונים נפלתי פעמיים, פעמיים נפגעתי בראש פעם מאחור ופעם מקדימה,בשני המקרים הארוע גרם
לכאב ושברים שהתאחו/נתאחו - ואז פגשתי אדם שתוך כדי דיבור קיבל התקף אפילפטי, מה שהחזיר אותי לתקופת הילדות שלי.
 

כילדה סבלתי מאפילפסיה מגיל בית הספר ועד לגיל ההתבגרות. כל מקום שבו הייתי נכנסת לקצת לחץ, זה יכול היה להיות התור במכולת ,
שאלה מלחיצה, או כל מטלה שהיתה עלי כבדה – מייד התנתקתי ונעלמתי לכמה שניות. אחלה סידור מצאתי לי... היה לי קשה להתמודד
והבאתי אלי אנשים אחרים שיעשו את מלאכתי. כמטפלת ברור לי שלאפילפסיה ולהפרעת קשב - מכנה משותף: ההתנתקות ,
רק הדרך שלהם להגיע לשם שונה. באפילפסיה באמצעות הגוף ובמה שנקרא הפרעת קשב וריכוז - באמצעות תפיסה מחשבתית.
ועכשיו לפני כתיבת הכתבה החלטתי להציץ רגע בגוגל ולראות מה יש לו לספר לי על אפילפסיה של הילדות. הייתי המומה.
אפילפסיה של הילדות נקראת גם אבסנסים של הילדות - Childhood Absense - הילד פשוט נעלם לכמה שניות כי קשה לו.
והתאור של ההתקף זה בדיוק זה: קופא במקומו, מפסיק כל פעילות קודמת ובוהה קדימה כלפי מעלה.
 

מאחר שהורי עשו כל מה שהם יכלו כדי לאזן את האפילפסיה שלי, לקחו אותי לרופאים הטובים שביותר, הקפידו שאקח את התרופות
לאורך שנים, - לא יכולתי להתנתק בדרך הזו ומצאתי לי תחליף – את "הפרעת הקשב והריכוז" שלמזלי בתקופתי עוד לא ידעו עליה.
 

כשנולד הבן הצעיר שלי,הוא הגיע לעולם עם טונוס שרירים חלש – בדיוק מה שקרה לי בהתקפות האפילפטיות -
זו היתה הדרך שלו להתמודד עם דלקת הריאות שאיתה הוא נולד. וכדי שתהיה לו סיבה לשאת את טונוס השרירים החלשים
לאורך שנים הוא הצמיד לחייו את האסטמה ואת הקושי בנשימה.
 

כשהילדים שלי בגרו נשאבתי כמעט ב"מקרה" לתחום הרפואה ההוליסטית. באמצעות השינויים שעברתי מאז,
הלך המתח בחיי ופחת –וויתרתי על ההתנתקות לטובת ההתחברות.
 

חלפו עוד כמה שנים והנכד שלי נולד עם טונוס שרירים גבוהה, זו אותה הגברת בשינוי אדרת. וגם הוא זכה
להורים כל כך אוהבים ובאמצעות הטיפול בו, הוא הרפה וריפא אותם.
 

והנה כשאני חווה תקופה מאוד טובה בחיי, מגיעות פתאום שתי הנפילות האלו, ואני שואלת את עצמי:
למה? מה עוד לא למדתי? איפה אני צריכה לעשות את השינוי הבא? איזו מתנה מחכה לי מעבר לפינה?
 

עכשיו הכל כבר הרבה יותר ברור, אני הולכת לשחרר את האפילפסיה מחיי,את הפחדים שמקפיאים אותי, שגורמים לי לקפוא במקומי,
שמפסיקים כל פעילות קודמת ומשאירים אותי בוהה כלפי מעלה – עם התקווה שאוכל להמשיך לצעוד קדימה בסביבה מעשירה ומעצימה.
תודה על המתנה הזאת, על הנפילה שמביאה את הצורך לשחרר את הפחד ואת כל ההצטמצמות, החוסר , החסך שהוא הביא לחיי.
מאחר שהנפילות האלו גרמו לשיניים שלי ליפול ולהישבר אני כנראה צריכה להתחיל בפחד מטיפול בשיניים, שבעקבותיו כמה וכמה פעמים
התעלפתי ולאחר שאוכל להתחיל לנגוס בפירות הטעימים, אוכל גם לנגוס בפירות הטעימים של החיים.
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל