המסע המכושף לארצו של רב מגף - פרק שלישי

יש עניינים שאפילו פינוקיו לא משקר לגביהם, כמו לדוגמה: מדוע חברת נטורל-פורמולה לא גורפת רווחים מרשימים בקרב האיטלקיות? מה ההבדל בין רכבת יורוסטאר לרוני סופרסטאר ואיך השפיע תום עידן המשרתות על כתיבת רומנים?לא בטוחים שהבנתם?אתם בדיוק במקום הנכון!

 

17.08
יום שני
אנקונה-פרוג'ה-באסקו

מכירים את הרגע הזה בחיים בו הכל מסתדר? הרמוניה קסומה של שילוב בין כל חלקי הפאזל?
ובכן, זה שטויות. אין דבר כזה. אם נדמה לכם שכן, זו רק אשליה. על בטוח. כך למשל, מצאו את עצמם גיבורנו יושבים סוף כל סוף בנחת על ספסל איטלקי של סבא ג'פטו, אחרי מרוץ מתיש, אוחזים בכרטיס הנכון לרכבת מאנקונה שיוצאת עוד שתי דקות ומתבוננים בעניין בצאצאיו של נרון קיסר. רק כדי לוודא שהכל ממש, אבל ממש כמתוכנן, שואלת פולה ישיש חביב אם בטוח שכאן הרציף הנכון. אם לא קראתם בעיון את ההערה למעלה, חזרו שנית, ברור אם כן שהתשובה היתה שלילית... נותרה רק חצי דקה לפני צאת הרכבת וגיבורנו המותשים מגלים שמשמעותו של ההבדל הזניח בין רציף 2 לרציף OV2 הוא כמו ההבדל בין שחרית של יום חול לשחרית של ראש השנה... ריצת בוקר לא מתוכננת מרובת פקלאות, ובאופן שאינו הולם את התרחיש המציאותי, מספיקים גיבורנו לעלות בסיפוק מנצחים על רכבת היורוסטאר.
עכשיו, אחרי שהתנשפנו והתנשמנו, זו הזדמנות מצוינת לציין שהאיטלקים נחמדים להפליא, חייכנים ונראים מצויין גם כשהם מזדקנים (ותאמינו לי, יש פה מבחר נכבד של בני הגיל השלישי). הרבה נשים פה לא צובעות את שערן ונראות כל כך יפות שזה לא יאמן.
הרכבת חולפת בדרך על פני הערים הקסומות ספלו ואסיזי, שנגזרו הישר מתוך סרט: בניני, פליני, פאזוליני, העיקר לבנטיני.
בבאסקו שאלנו כמה עוברי אורח חביבים איך להגיע לחווה של סילביה. היינו מותשים כמו שרק אנשים שלא ישנו לילה שלם ותוך כדי ערכו נסיונות על שלל כלי התחבורה האפשריים יכולים להיות, ופינטזנו כמו מטורפים על מקלחת ושינה טובה.
סוף סוף פגשנו את סילביה המקסימה (שיער שיבה ארוך קשור בקוקו גבוה כמו של תלמידת תיכון, שמלה לבנה עם נקודות שחורות) שלקחה אותנו לחווה מהממת וקסומה. ישר מפלס מצב הרוח התחיל לעלות עלייה תלולה. החווה המדהימה הזכירה לי אחוזה בריטית מהסיפורים של ג'יין אוסטין, רק שהפעם התהדרה החצר בשדות חמניות, בנייה עתיקה, גן קסום, באר מים ותחרה לבנה בוילונות החלונות. זהו, התאהבנו.
(אם לקרוא את האותיות הקטנות, למעשה אנחנו מתגוררים באחד מחדרי המשרתים בעבר, מצד שני, שם התרחשו הרומנים הכי לוהטים, זה בטוח!).
עשינו קניות וטיול קצר, מרקו בישל ארוחת ערב איטלקית לרגל המאורע (ויוה לה פסטה!), זללנו והלכנו לחרופ בשעה 18:00 שעון איטליה. בואנוסרה!

 

 

 

 

 

 

צילום: טמיר כהן

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל