לעת לכתו (לזכרו של אריק אינשטיין)

לא אשתמש בסופרלטיבים לתאר גדולתו של אריק אינשטיין, מכבד אני את צניעותו. אין אחד מבני דורי שלא דמע לשמע הידיעה על מותו בטרם עת. רובנו בכינו על נעורינו שחלפו אל מול עינינו, אכן חתיכה גדולה מחיינו נעלמה באחת! וכמאמר הקלישאה , היה עימנו "אדם" וראו איננו עוד!

 

צמתים בחיינו,של אריק ושלי

השנה 1973 מלחמת יום הכיפורים,מזלי הרע מוצא אותי יחד עם עוד שני טירונים קרוב למוצב 116/115 ברמת הגולן ,לילה, יריות וקריאות בערבית ואני מנסה להיות הקטן שבכולם ולהתכנס אל תוך האדמה כדי להינצל מאש התופת. להתעודד מצאתי עצמי מזמזם את מילות השיר "אמא אדמה" היא תגיד - אתה עייף מן המסע
אל תפחד אני חובשת את פצעיך
היא תיקח אותי אליה כשאקרא בשמה
אמא אדמה ...
 

ועוד צומת בה הצטלבו דרכינו...

השנה 2004,חורף וקר מאוד, קבוצה של מפקדי גדודים בצה'ל ישובה במטוס צבאי (ממתינים לאישור המראה) בעיר קטוביץ בפולין אחר שבוע של מסע במחנות ההשמדה בפולין.כל אנשי הקבוצה היו בהלם לאחר המראות שנחשפנו אליהם.ההמתנה במטוס ארכה דקות ארוכות לפתע החל להזדמזם כמעין תפילה מקצה המטוס ועד לתא הטייסים השיר "אני ואתה נשנה את העולם" אני ואתה נשנה את העולם,
אני ואתה אז יבואו כבר כולם,
אמרו את זה קודם לפני,
לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.
 

לעת לכתו...

יכול לשמוע אותו
בקול סדוק מלחש
לעת לכתי,שקט אבקש
כי כבה הלפיד,גוועה בו האש



על מצבתי ייחרט בפשטות
כאן קבור איש של ספר
כאן טמון איש של שיר
נח לו כאן,איש עשיר

מצבתי האמיתית בחיי הוקמה
במאות אלפי שורה ושורה
ברבבות בתים מזמרים
תבנית גדולה של שירים

שרתי לילדים ומבוגרים
הניחו השירים בחדרי, קטנים כגדולים
אימרו האיש הזה אוהב חיים
חיזרו ואימרו החיים אהבו את האיש הזה
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל