למה מפלים תמיד גורמים לנו לעצור ולבהות?

מפלי מיים ענקיים או קטנים, גבוהים או נמוכים, הם הדרך של הטבע להשוויץ. הם תמיד הדובדבן שעל הקצפת בין אם נתקלים בהם בפתאומיות באמצע הייקינג ובין אם הם המטרה שלשמה יצאנו לטבע.

הווליום והמהירות של המיים הנופלים שונים ממפל למפל אבל לכולם מכנה משותף, התחושה שאנחנו מתבוננים במשהו מופלא. כי יש משהו בזרימה של מיים טבעיים בכלל ובפרט כשהם נופלים מגובה רב שגורם לנו להרגיש, להבין את העוצמה של הטבע. אולי זה רעש המיים החזק שנשבר במפגש עם האדמה, או הקצף הלבן שנראה כמו עשן, אך בשורה התחתונה, אם יש מפל בסביבה אני בטוח עוצרת, ואתם?
 

אם מצאתם את עצמכם במדינת יוטה שבארה"ב ובא לכם פתאום לעשות הייקינג קצר באורך של 20-30 דקות שמתאים לכל המשפחה, עצרו לשעה קלה בדרום קניון פרובו וטפסו עם הקטנטנים במסלול הליכה מסודר לתצפית מרשימה.
 

עד לא מזמן אפשר היה להגיע לפסגת המפלים אשר מתנשאים לגובה של 185 מטר ע"י רכבל שהוביל למסעדה בפסגת המצוק המפואר, אך ב-1996 מפולת שלגים רמסה את הרכבל שרבים החשיבו 'לרכבל התלול ביותר בעולם' ואיתו את המסעדה שעל הפסגה. ב-2008 פרצה שריפה בפסגה אשר כילתה גם את חורבות המסעדה, וכעת כל שנותר הוא מפל יפהפה על אם הדרך.
 

 

בתחתית המפל נוצר אגם קטנטן ורדוד שבו ילדים יכולים להאכיל את הדגים ולטבול את רגליהם במיים הקפואים. באיזור כולו מסלולי הליכה עוצרי נשימה אשר מתאימים בעיקר לעונות החמות, אך להרפתקנים שבינינו גם החורף אטרקטיבי עם טיפוס קרח על דפנות המפל הקפואות.
 

 

אם אם הגעתם עד סולט לייק סיטי ביוטה, לא תסעו עוד שעה למפלי ההינומה?
 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל