פרפראות לחוכמה מפרשת השבוע "ויגש". מפתח גימטריות לסוגיה

במאמר שני חלקים: א) מפתח לחישוב גימטריות לפי שיטת הפרד"ס. ב) פרפראות לחוכמה מפרשת השבוע "ויגש".

מפתח גימטריות לסוגיה

מפתח גימטריות לסוגיה
אותיות האלפבית העברי משמשות לכתיבת ספרות עבריות, לפי ערכן המספרי של האותיות לדוגמה: "דעתון": 4 + 70 + 400 +6 + 50= 531
במשך הדורות רבנן ומפרשי המקרא השתמשו בגימטריה כדי להבהיר עניין מסויים לדוגמה: אחת ממצוות סעודת פורים, (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ז', עמוד ב') שתייה לשוכרה- "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". בגימטריה מתקיים: "ארור המן" = 502 = "ברוך מרדכי".‏
בנוסף לשיטת הגימטריה הבסיסית, שבה ניתן לכל אות ערך מספרי, התפתחו שיטות גימטריה נוספות, המאפשרות להגיע לשוויונות שאינם נוצרים בשיטה הבסיסית. אחדות מהן מופיעות בספרו של משה קורדובירו, "פרדס רימונים", ובהן:
מספר מעוגל, שאינו מביא בחשבון את האפסים בעשרות ובמאות, ולכן, למשל:
ל= גימ' בסיסית = 30; במספר מעוגל= 3; "צ" בגימ' בסיסית = 90 במספר מעוגל=9.
במילוי: ערכה של אות שווה לערך השם המלא של האות. לדוגמה
האות "ג" למשל, שווה לזה של "גימל", 3+ 10+ 40 + 30= 83
עם הכולל (ע"ה): הוספת 1 לערכה של המילה/הפסוק.
עם האותיות (עה"א): הוספת מספר האותיות שבמילה לערכה של המילה, דוגמה: המילה "יוסף" ערכה הבסיסי=156 ועם האותיות ערכה 160.
עם התיבות (עה"ת): הוספת מספר המלים של הפסוק לדוגמה: "כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ, לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָך (שמות כ' י"ב)
בגימטריה בסיסית ערך הפסוק= 2783; עה"ת = 2798.
 

פרפראות לחוכמה מפרשת השבוע "ויגש" פרשה צג: משנה א יהודה ערב לבנימין

פרשה צג: משנה א יהודה ערב לבנימין
וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי, יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי, וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ, כְּפַרְעֹה. (בראשית, מד,יח) (2380)
בני, אם ערבת לרעך וגו', נוקשת באמרי פיך וגו', עשה זאת וגו' (משלי פרק ו פסוקים
אמר רבי חנינא: ברח מן שלוש והדבק בשלוש.
ברח מן הפקדונות, ומן המיאונים, ומלעשות ערבות בין אדם לחבירו,
הדבק בחליצה, ובהפרת נדרים, ובהבאת שלום, שבין אדם לחבירו.
אמר רבי ברכיה אמר רבי שמעון בר אבא: לית שמיה פקדון, אלא פוק דון.
דבר אחר: בני, אם ערבת לרעך, זה יהודה. אנכי אערבנו;
תקעת לזר כפיך. מידי תבקשנו;
נוקשת באמרי פיך. אם לא הביאותיו אליך.
עשה זאת בני והנצל, לך והדבק בעפר רגליו, וקבל מלכותו ואדנותו. הה"ד ויגש אליו יהודה:

ביאור המדרש ורמזיו
המפגש בין יהודה ליוסף מתואר ע"י רבנן בשלושה פסוקים ממשלי ו':
בְּנִי, אִם-עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ; תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ. (משלי, ו,א)
נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי-פִיךָ; נִלְכַּדְתָּ, בְּאִמְרֵי-פִיךָ. (משלי, ו,ב)
עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי, וְהִנָּצֵל-- כִּי בָאתָ בְכַף-רֵעֶךָ; לֵךְ הִתְרַפֵּס, וּרְהַב רֵעֶיךָ. (משלי, ו,ג)
אולם המדרש בחר במכוון לצטט חלקים מהפסוקים כדלקמן:
"בני, אם ערבת לרעך": "נוקשת באמרי פיך": "עשה זאת".
לענ"ד רבנן רמזו שיש התאמה בין הפסוק הפותח את הפרשה לבין חלקי הפסוקים ממשלי שצוטטו על ידם באופן הבא:
חלקי הפסוקים ממשלי ו': "בני, אם ערבת לרעך": "נוקשת באמרי פיך", "עשה זאת" (גימ' 3097 ע"ה)
הפסוק מהפרשה: וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי, יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי, וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ, כְּפַרְעֹה. (בראשית, מד,יח) (גימ' 2380)
ההפרש שמותיהם במילוי של "יהודה" (יוד הא ואו דלת הא); "יוסף" (יוד ואו סמך פה) (גימ' 717).
 

ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני... וגו' כי כמוך כפרעה (מד,יח).

ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני... וגו' כי כמוך כפרעה (מד,יח).
מכאן אתה למד שדבר אליו קשות "כי כמוך כפרעה" - חשוב אתה בעיני כמלך זה פשוטו. אם תקניטני אהרוג אותך ואת אדונך (רבה צ"ג, ורש"י). ויגש אליו בגימ' "להלחם עם יוסף". "ויגש אליו יהודה" ס"ת "שוה". שאמר לו אני שוה לך, שכמו שאתה מלך גם אני מלך ועל זה דורש במדרש (תהלים מ"ח) "כי הנה המלכים נועדו " (בעל הטורים).
מדברי רבותינו אתה למד, שמתקיים פה מפגש מלכים בין יהודה ויוסף למלחמה על ה"מלכות" וההגמוניה על שבטי ישראל. ובדרך הרמז אומר לו "בי אדוני" "בי" - י"ב שבטי ישראל, ומודיעו שבשם השבטים הוא ניגש אליו: "השבטים" בגימ' "ויגש אליו" ולא רק כ"שוה" הוא ניגש, אלא גם בשם ה' הרמוז בר"ת "ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני" ר"ת גימ' "הויה".
דרשו רבותינו - בשלושים מעלות נקנית "המלכות" ומאי שלשים כמניין גימ' "יהודה", לרמוז שמשורש "יהודה:"נשתלשלה כל מלכות בית דוד. ועל דרך הרמז "יה ודה" במלוי כזה (יוד.הה.ויו.דלת.הה) בגימ' 496 כמיין גימ' "מלכות".
אתה מוצא עוד "כי כמוך כפרעה" דבר אליו שוה אל שוה כמלך אל מלך. ואם תקניטני אהרוג אותך ואת פרעה אדונך.
וברמז "כי" גימ' "יהודה"; "כמוך" גימ' "מלך" (עה"א); "כפרעה" - פשוט הוא שפרעה מלך; ועוד. "כפרעה בגימ' 375, כמניין דכתיב "כי הנה המלכים נועדו" (עה"ת) וכמניין "ויגש אליו" (עם אות' ותיבות).
ד"א "כי כמוך כפרעה" בגימ' 496 (עם ה"א אותיות יהודה) כמניין בגימ' "מלכות" שהוא מניין "יהודה" במלוי (כמפורט לעיל). פירש"י ע"פ המדרש אם תקניטני אהרוג אותך ואת פרעה וברמז "יוסף" "פרעה" גימ' 511, שהוא מניין "יהודה" ואותיותיו במלוי יודי"ן (יוד.הי.ויו.דלת.הי) בגימ' 511.
 

מקבילות משמעותית בתנ"ך לפסוק הפותח את הפרשה:

"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי, יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי, וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ, כְּפַרְעֹה. (בראשית, מד,יח) (גימ' 2380)

סיבת בואם של בני יעקב הייתה הרעב בכנען לעומת השובע במצרים ככתוב:
"הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים, בָּאוֹת--שָׂבָע גָּדוֹל, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם". (בראשית, מא,כט) (גימ' 2380).

המפגש הטעון בין יהודה לבין יוסף ככתוב בדניאל, ד,כא,
דְּנָה פִשְׁרָא, מַלְכָּא; וּגְזֵרַת עליא (עִלָּאָה) הִיא, דִּי מְטָת עַל-מַרִאי מַלְכָּא. ( (גימ' 2380)
ביאור הפסוק: "דנה" - אתה המלך הנה זאת היא הפתרון דברים כמשמען כי כן יבא עליך וגזרת העליון היא אשר תגיע על אדוני המלך (מצודת דוד).

הטמנת הגביע של יוסף בשקו של בנימין בהוראת יוסף, אומר דוד המלך:
"אַשְׁרֵי תְמִימֵי-דָרֶךְ הַהֹלְכִים, בְּתוֹרַת יְהוָה. (תהילים, קיט,א) (גימ' 2380).
דֶּרֶךְ-שֶׁקֶר, הָסֵר מִמֶּנִּי; וְתוֹרָתְךָ חָנֵּנִי. (תהילים, קיט,כט) (גימ' 2380)
 

ה"עגלות" סימן לגלויות ישראל

קחו לכם מארץ מצרים עגלות (מה,יט)
ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה (מה,כא)
וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב (מה,כו)
וישאו בני ישראל את יעקב... וגו' בעגלות אשר שלח פרעה (מו,ה)

ר"ל ממצרים עלו לכנען עם שני סוגי עגלות
"עגלות" שהאחים לקחו "קחו לכם עגלות"
"עגלות" על פי פרעה
יעקב אבינו ע"ה בחר לרדת מצרימה "בעגלות אשר שלח פרעה". בירידה זו על העגלות החלה למעשה גלות מצרים. כדכתיב "ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו" (מו,ו).
ונאמר: "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה" (ט,יג).
ובפעל היו מאתיים ועשר שנה, מניין "רדו-שמה" (מב,ב).
לענ"ד בס"ד בדרך הרמז הטמון במלה "עגלות"
ע',-גלו,-ת: ע' (נפש) - גלו - ת' - (שנה), אך גלו "רדו" שנה ולא ת' שנה. מכאן אתה למד, שיעקב בחר את "עגלות - על פי פרעה" על פני "קחו לכם עגלות"
כי: "על פי" פחות ת' יעלה מניין "רדו".
וברמז נוסף "עגלות על פי פרעה" בגימ' 1067 (עה"א) שהוא גימ' המלים "מאתיים ועשר" - 1067, לרמוז למיין "רדו".
וברמז נוסף לארבעת הגלויות (מצרים, בבל, יון, אדום), שהחלו עם ירידת העגלות, כי בשם "ישראל" נקרא יעקב לראשונה כאן, דכתיב "ותחי רוח יעקב אביהם ויאמר ישראל" (מה,כז,כח), חזרה אליו השכינה שנסתלקה ממנו וראה כל הגלויות, ועל דרך הרמז "ישראל" בגימ' = "מצרים בבל יון אדום".
חג אורים שמח ושבת שלום
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל