אגדה אינדיאנית או - מה האפשרות הפתוחה בפניי כשאני נתקלת בקושי?

חיי היומיום הם אוסף של קשיים, עמידה בפני אתגרים והתמודדות עם.... עד כמה אני יכולה להתעורר לאפשרויות השונות הנפתחות לפניי, כתוצאה מקשיים אלה? עד כמה אני יכולה לקלוט, שכל זה בא כדי לעזור לי למצוא דרך להתפתחות האמתית שלי? הסוס של האינדיאני, שהוא, כנראה, מורה אמיתי, פותח בפניי אחת מהאפשרויות הללו.


זהו. החגים נגמרו. גם חנוכה כבר מאחורינו. עד פסח, שיש בו חופש של ממש, צריך לעבור קצת זמן. כבר לא נוכל להגיד: "אחרי החגים אתארגן..."
"אחרי החגים אלך לסדר את..."
"אחרי החגים אלך ללמוד..."
זהו. החגים נגמרו. בינתיים.... והיום מתקצר לו מרגע לרגע..... והחושך יורד מוקדם.... אז – מה עושים אחרי החגים? איך מתמודדים עם הקשיים בחיי היומיום?

יום אחד נפל סוסו של אינדיאני זקן לבור עמוק. במשך שעות זעק הסוס, בכה וביקש עזרה. האינדיאני ישב כל אותן שעות וחשב מה לעשות.
לבסוף החליט שהסוס זקן, וממילא צריך למלא את הבור, ובאמת אין טעם לנסות להוציא אותו מהבור.
לכן הזמין האינדיאני הזקן את כל השבט שיעזרו לו, וכולם התחילו שופכים עפר לתוך הבור.
כשהבין הסוס מה מתרחש – התחיל לבכות בכי מר. ואז – לפתע – השתתק.
האנשים לא הבינו מה קורה וחשבו שהסוס מת. כעבור כמה דקות הציץ האינדיאני הזקן לתוך הבור ונדהם למראה עיניו.
עם כל חופן עפר שהושלך לבור ופגע בגבו – עשה הסוס דבר מדהים!!!
הוא היה מנער את העפר מהגב וצועד צעד אחד למעלה.
לא עבר זמן רב וכולם נדהמו לראות את הסוס צועד אל מעבר שפת הבור ומסתלק בדהרה.

החיים שופכים עליך עפר, מכל הסוגים
כל שעליך לעשות כדי לצאת מהבור הוא לנער את העפר מעל גבך ולצעוד צעד אחד למעלה.

התקופה המתישה הזאת של יום קצר וחושך מוקדם - מפילה אותנו, כל פעם מחדש, לתוך בור... כל שעלינו לעשות, אפילו אם הבור עמוק מאוד הוא – לנער את הקושי מעל גבנו. להתנער ולצעוד צעד אחד כלפי מעלה.
 
תמונה ראשית: jenny4

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל