מי מאתנו לא חושב לעצמו עד כמה זה כיף להיות בחופשה תמידית ולחיות בבית מלון המספק את כל השירותים והצרכים להם אנו זקוקים? זו התדמית שמנסים יחצני רשתות הדיור המוגן לשווק ללקוחות פוטנציאלים בני הגיל השלישי.
במחקרים שנעשו לאחרונה עולה כי לא לכל קשיש המעבר לדיור מוגן הוא פתרון אידיאלי. ההיבט הכספי הוא גורם המשמעותי ביותר. מצבו הבריאותי של הקשיש הוא גורם בעל משקל נוסף שיש לקחת בחשבון.
בארץ יש קרוב ל-200 גופים של דיור מוגן.פרטיים וציבוריים. אחוז השוהים בהם הוא פחות מ-10 אחוזים מאוכלוסיית הגיל השלישי במדינה.
בסקר שנערך על ידי אחת העמותות המתמחות בסיעוד בגיל המבוגר נמצא כי רוב המבוגרים מעדיפים להישאר בבית ובסביבה המוכרת. 80 אחוזים מבני ה-65 ומעלה בישראל שהשתתפו בסקר, מעדיפים - לפי תשובותיהם להישאר בביתם. נתון מפתיע הוא ששיעור המעדיפים את הבית עולה ככל שעולה הגיל.
קלרה קמנסקי (90) לא שוקלת ולא שקלה בעבר, מעבר לסוג של דיור מוגן, למרות שחלק מחברותיה כן העתיקו את מגוריהם לשם. היא מאוהבת בביתה בו היא גרה בחולון מזה 60 שנה. קמנסקי, ניצולת שואה, ילידת צ'כיה, עלתה ארצה שנה לאחר קום המדינה, וחוותה קשיי קליטה כפי שקרוב לודאי חווים העולים מברית המועצות ומאתיופיה. "לא בחלנו בשום עבודה על מנת להתפרנס. אני עסקתי בתפירה ובעלי ישראל ז"ל, שימש כשומר באתרי בניה של שיכונים. מעולם לא התלוננו על קושי כל שהוא. היה לנו טוב והסתפקנו במועט. לא היינו מפונקים". ישראל, גמלאי "אגד", נפטר לפני 8 שנים. "אמנם נשארתי לבד, אך אני מוקפת בבנותיי ובנכדיי הגרים בסמיכות אלי. לא הרגשתי ואיני מרגישה בדידות. תקופה ארוכה אחד מנכדיי היה פה כבן בית עד אשר התחתן ונולד לו בן".
יומה של קמנסקי גדוש. "איני מזניחה את עצמי, ויש לי למה לקום בבוקר. אני עסוקה במטבח בבישולים ובאפייה שמעבר לצורך של הכנת האוכל, משמשים עבורי תחביב, ממנו נהנים נכדיי. אני צופה בחדשות ערוץ 2 ואוהבת לצפות באופרות המשודרות בערוץ המוסיקה". עד לאחרונה משחקי קלפים שבועיים היו בסדר יומה של קמנסקי, אך עם הזמן הידלדלה הקבוצה. היא נפגשת בביתה עם שני חברים, האחד בן 97 והאחר 'ינוקא' בן 76, ומנהלים שיחות ודיונים ברומו של עולם העומדים על הפרק.
קמנסקי מפרטת את הסיבות שבעטיין אינה ששה לעזוב את ביתה. "כניסה לדיור מוגן דורש כספים אדירים. לך תדע לכמה זמן הם יספיקו. בנוסף, הדיור המוגן אינו פותר את בעיית הבדידות כפי שהרבה חושבים. בדיור המוגן, גם כשאתה לא לבד - אתה לבד. לאחר שסגרת את דלת חדרך בקומפלקס האדיר הזה, אתה בהחלט לבד. לטעמי זה מקום של זקנים, בו מלאך המוות מסתובב בקרבו חופשי. כל בוקר קמים הדיירים ורואים מודעה שעוד מישהו 'נילקח' מהמקום. לא הייתי רוצה לחיות עם כל הלוקסוס במקום שכזה המזכיר לך כי גם קצך קרב". קמנסקי אינה חוששת מהמוות. מה שמטריד אותה זו הדרך שהדבר יקרה.