ניסים לא קורים רק בחנוכה

ניסים קורים לנו כשאנחנו מאמינים שהכל אפשרי וכשאנחנו מוכנים לקבל אותם.

בחיים קרו לי הרבה מאוד ניסים. כבר כילדה קטנה, כשמאוד רציתי משהו פתאום מצאתי כסף,שאיפשר לזה לקרות.
זה קרה כל כך הרבה פעמים שהורי כבר לא האמינו לי שמצאתי אותו...
מציאת כסף מלווה אותי שנים רבות, בדיוק ברגעים שאני הכי זקוקה לו. ואם זה לא ממש כסף אז זה תלמידים/מטופלים
שמגיעים אלי בדיוק בתקופה בה אני מעתדת את הכסף למטרה מסויימת וכשיש לי אותו, בדיוק כמו שהם מגיעים,
הם פשוט נעלמים.
 
פעם נסעתי למטופל חדש ושכחתי גם את הכתובת שלו וגם את הנייד בבית. המטופל גר בישוב שאליו
אין אוטובוס סדיר אלא מוניות שמביאות את הנוסעים עד פתח הבית. כשהגענו לישוב הנהג שאל אותי:
" איפה את יורדת?" " אני לא יודעת, אני זוכרת רק שמספר הבית היה גדול– 252 או אולי 352 "
"גברת", הוא עונה לי, "יש פה שני רחובות שחוצים את כל העיר לאורכה ולרוחבה . איך אדע לאיזה
מהם את מתכוונת?" הנוסעים החלו אט אט לרדת ואני שנזכרתי בינתיים בשמם של האחים שלו התחלתי
לשאול את הנוסעים אם הם מכירים ילדים בשמות האלו, אבל אף אחד לא הכיר אותם. נשארנו רק אני ועוד נוסעת .
"רגע", אמר הנהג, "את מתכוונת לילד שלא רואה טוב", "כן" אמרתי בהתלהבות. "הוא גר בדיוק כאן ממול.
בעבר הזמינו אותי באופן קבוע לאסוף אותו מהבית אל מרפאת העיניים.
איזה מזל! ואיזה סיכוי היה לי להגיע לטיפול ללא כתובת, שם משפחה או טלפון
אבל ידעתי שאיכשהו אגיע – והגעתי!
 
לפעמים זה קורה גם בטיפול. פעם הגיע אלי ילד עם בעיות רגשיות שונות. הוא היה מאוד עצור,
בקושי דיבר אמר רק : כן, כן, לא, לא. לקראת סוף השיעור טפחתי לו על הגב וביקשתי ממנו להשמיע קולות
משונים שהטפיחה שלי עיוותה אותם עוד יותר. הוא מאוד נהנה וחזר הביתה מחוייך. לאחר כמה ימים מתקשרת
אלי האמא ואומרת לי: מה עשית לו? חשבתי שקרה משהו, איזו ריאקציה שלאחר הטיפול ואז היא מספרת לי שהוא בבית הספר
היה מגמגם והילדים תמיד לעגו לו. ובאותו השבוע הם שאלו אותו: לאן נעלם ה-אה אה אה שלך? ואני אפילו לא ידעתי שהוא מגמגם....
 

והיום טיפלתי בחברה . ביקשתי ממנה שתסיר את הטבעות שלה, אבל טבעת הנישואין לא רצתה לרדת,
כי האצבע היתה מאוד נפוחה בפרק האצבע ופשוט אי אפשר היה להסיר את הטבעת. דיברנו קצת על הנישואין והפרידה
ועל עוד פרידות בחייה ואז היא הלכה הביתה. לאחר רבע שעה היא מתקשרת אלי: "מאיה, את לא מאמינה מה קרה לי! "
"מה?" שאלתי. "הטבעת, השתחררה לי מהאצבע, ובאיזו קלילות!" כן, היא שיחררה אותו ולכן הטבעת כבר לא תקועה שם.
 
ניסים לא קורים רק בחנוכה. הם קורים כשאנחנו מאמינים שהכל אפשרי.
 
תמונה ראשית: Supertrooper, FreeDigitalPhotos.net
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל