אשליה: מדע וטכנולוגיה לשירות האדם

מדענים משקיעים מאמצים כבירים בחיפוש אחר סודות החומר, העולם והקוסמוס. ממציאים בונים מכונות ומכשירים האמורים לשפר את חיינו. האם חידושי המדע והטכנולוגיה מיטיבים אמנו? בוא נצא אל משא חיפושים אחר הבנת עצמנו והחברה בה אנו מתקיימים. האם יש במעשינו יכולת להשפיע על כיוון ההתפתחות?

השאלות ששאלתי את עצמי הראו שעמוק בתוכי קיימת דילמה: מצד אחד, כמו רובנו, אני מתפעל מהישגי המדע, הטכנולוגיה והרפואה. מוקיר מכונות ומכשירים המקלים על חיי: כלי מטבח, מטוסים, טלפון נייד או המחשב בו אני כותב שורות אלה.
הטיפול המצוין שקיבלתי מרופאים ומכשירים רפואיים משוכללים הצילו את חיי בשתי הזדמנויות: פעם לאחר תאונת דרכים קשה ופעם על ידי השתלת תומך בעורק סתום.
אך למדע ולטכנולוגיה צד אפל, אותם מכונות ומכשירים שנראה מיטיבים אמנו גורמים נזק. בסדרת מאמרים אלה אני מפרסם השגותי על דרך להבין כיצד ניתן לאזן בין המועיל לבין המזיק.
גם אם אנחנו לא מומחים במדע, ברפואה או בייצור נשק חשוב שננסה לנקוט עמדה. במה אנו יכולים להועיל לאיכות חיי, לסביבה, לחברה ולשלטון?
אני לא מגלה כל חידוש אם אומר שחברתנו אינה מאוזנת, מצד אחד מעטים בעלי רכוש ענק ומצד שני מיליוני אנשים הסובלים מעוני, מחלות, תוקפנות ובורות. האם קיימת דרך אני יכול לעזור לשינוי הכיוון?
 

יצר האדם ליצור ולהמציא

המצאת כלים ומכשירים פתח תהליך דו קוטבי. מצד אחד תועלת ומצד שני נזק. הקשת היורה חיצים הביא לייעול הצייד אך גם לרצח אדם בידי אדם. הפקת מתכות נחשב להתקדמות טכנולוגית, אלה שבתהליך ההתכה נפלטים לאטמוספרה גזים רעילים ונוצרים חומרי פסולת המרעילה את הקרקע והמים.
המהפכה התעשייתית, שהחלה במאה השמונה עשרה באירופה, הביאה לשינויים מרחיקי לכת: מכונת הכיתור, הרכבת, המכונית ועוד. השימוש המוגבר בעץ, פחם, ותוצרי נפט להנעת מכונות אלה גרם לדילול היערות ולזיהום הסביבה. העשן הנפלט מארובות בתי החרושת גורמים למחלות נשימה המזיקים להתפתחות תקינה של ילדים.
אוצרות הטבע נעשו קניין של בודדים. בכל מדינות העולם נחקקו חוקים לטובת בעלי ההון. אנחנו, הרוב, איבדנו את זכותנו לקרקע ולמחצבים. הרכוש המשותף לאנושות הפך לקניינם של פרטים ותאגידים. עובדים ופועלים, המניעים את הייצור מקבלים חלק זהום מהרווחים. לא צריך להיות כלכלן מומחה בכדי להבין את חוסר האיזון שנוצר בחברה האנושית.
 

כיצד הופר האיזון החברתי

בראשית האדם אסף את מזונו מהקיים בטבע. חברות הציידים לקטים חיו בחברה שוויונית. האוכל נצרך בו ביום או במשך מספר ימים בלבד. כל חברי הקבוצה קיבלו את חלקם במזון. אך תנאי הטבע המשתנים הביאו לשינויי אקלים שגרמו להתמעטות הצייד או לבצורת. בשלב מסוים קבוצות ציידים עברו להתגורר במגורי קבע ולהתפרנס מחקלאות וגידול צאן ובקר. לחברה המתפרנסת מחקלאות דרוש ארגון ושלטון מרכזי. השינוי הביא לחלוקת החברה למעמדות. מיעוטם בעלי שררה ועשירים ורוב של עובדים ופועלים. כל שיטות השלטון הקיימות בעולם: מלוכה, קפיטליזם, בולשביזם, דמוקרטיה או סוציאליזם כולן מבוססות על חלוקת החברה למעמדות ואי שוויון בחלוקת המשאבים.
 

האם כלכלנים ואנתרופולוגים מסוגלים לפתור את בעיות החברה?

כלכלנים וחוקרי חברה כתבו ים של מחקרים על מצבה של החברה האנושית. פסיכולוגים ואנתרופולוגים מלאו ספריות גדולות בסקרים על האדם. האם אסכולה אחת טובה מהאחרת? האם הם הצליחו להוריד את אחוז תמותת התינוקות בין העניים? האם תקציבי ייצור הנשק בעולם ירדו? האם נפתחו בתי ספר חדשים למיליוני אנאלפביתים בעולם? האם מספר הרעבים פחת? התשובה היא שלילית, אי השוויון הולך וגדל, הסכסוכים בין מדינות ובתוכם חוזרים ומכים שוב ושוב.
על פי הסטטיסטיקה העולמית מספר מיעוטי היכולת עולה כל שנה. שלושה ביליון אנשים בעולם חיים ממשכורת שלא מגיע ל 2.50 דולר ביום. מספר בעלי הממון המופלגים הם רק 497 אנשים. הם המחזקים רכוש של כ 3.5 טריליון דולר. 91.000 אנשים מחזיקים 51% מההון העולמי. לאומת זה 2.4 ביליון איש! בעולם מחלקים ביניהם סכום של כ 1.6 טריליון דולר כלבד. גם אם מספרים אלה אינם מדויקים הם מצביעים על חולי קשה של המין האנושי.
מה הגורם לאי השוויון הכול כך גדול בקהילות בני אדם?
אין כל קושי מעשי לתאגיד בינלאומי החוצב מחצבים באפריקה למשל, לשלם לעובדיו שכר שיספיק לקיומם. אך הם מעדיפים להעסיק ילדים ופועלים בתנאי עבדות. אין לי כל דבר נגד ענק יהלומים על צווארה של אישה יפה אך כאשר נודע לי מי הם המבצעים את המלאכה כרית היהלומים קיבלתי שוק. הסרט "יהלומי הדמים" גרם זעזוע לרבים אך סרט אינו יכול לשנות את המציאות.
 

טבע האדם ומהות השלטון

בחיפושיי אחר הבנת התנהגותי הגעתי לכמה תובנות. הסתכלות בתוכי הראה שאני פועל על פי דפוסים קבועים: אני רגיל לאכול מזון שהורגלתי מילדות, איני מתעמל מספיק, אני נוח להתרגז, אני פזרן מבלי להתחשב בעתיד. כאשר התבגרתי המשכתי לאכל כפי שהורגלתי, אלה שתפריט זה אינו מתאים לכל גיל. הגוף אינו גמיש כפי שהיה לכן דרושה פעילות גופנית נמרצת יותר. הרוגז שורף כמות אנרגיה גדולה מאוד ומביא להחלשות הגוף ולמחלות. הפזרנות אינה מתאימה לפנסיונר שאינו מסוגל להגדיל את הכנסתו. מכל האמור יוצא שברמה האישית איני למדתי להסתגל לתנאים המשתנים. כך גם קברניטי הכלכלה ומנהיגי מדינות. המסקנה היא שאם איני מסוגל להתעורר לשינויים החלים בחיי, גם אנשים אחרים אינם מסוגלים. המסקנה: על מנת לחולל שינוי בחברה יש להתחיל בשינוי בתוכי. אני נושא בתוכי תכונות מנוגדות, על מנת לאזן ביניהם יש למצוא את מרווח האיזון. מציאת מרווח זה דורש לימוד, הבנה ופיתוח הרצון לשנות. אנוכיות ורוחב לב הן שתי תכונות מנוגדות הקיימות בנו. אנוכיות לא מביא בחשבון את האחר, נדיבות לא מביא בחשבון את עצמי. השקול ביניהם הוא מצב בו אני ער למצבי לכן אני מבין את מצבו של האחר. גילוי הכוח השלישי בין התכונות המנוגדות מאפשר התחלת השינוי. זו המהפכה היחידה היכולה להביא לשינוי שיטת השלטון ולהבראת המצב החברתי. 

בהמשך יבואו המאמרים הבאים: המוציא שד מהבקבוק, האשליה בהתפתחות המדע, תעשיית המוות, שינויים בהתנהגותי היכולים להביא תועלת לעצמי ולכלל החברה, המהפכה התעשייתית החדשה, החיוב בהבנת מצבי. 

 

תמונה ראשית: Michigan Municipal League

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל