קוראים לי יצחק כהן הרגשתי מוזר, אמרו לי קוראים לזה מועקה.
הלכתי לחבר, אמר יש אחד פסיכולוג... התקשרתי, קבעתי פגישה בין 5 ל 6.
באתי, אמר לי שכב שם אני כבר מצטרף. נשמע לי מוזר כי אנחנו לא מכירים - אז ישבתי
- שלום לי קוראים אפרים ואני פרופסור לפסיכולוגיה קלינית כתבתי מאמרים רבים אני מוכר ברחבי עולם.
- שלום לי קוראים יצחק ואני מומחה לאיטום גגות, אני לא כותב כי יש לי שגיאות.
- מה אתה יכול לספר לי על עצמך מר יצחק?
- שקוראים לי יצחק ואני אוטם גגות ולא כותב.
- מעבר לזה?
- מעבר למה????
- שקוראים לך יצחק ואתה אוטם גגות ולא כותב!
- שם המשפחה שלי כהן ואני גם מסייד.
- אתה נשוי, יש ילדים?
- תראה אדון אפרים זה לא מכובד.
- מה לא מכובד?
- קודם אתה מציע לי לשכב, עכשיו אתה מתעניין באשתי והילדים.
- אני רק רוצה שתרגיש בנוח שנוכל לשוחח.
- אני לבד, על הספה?
- כן יצחק, אתה לבד.
- טוב בסדר אפרים, אבל תישאר לשבת פה.
- מה אתה יכול לספר לי על הילדות שלך יצחק?
- מה ילדות, הספה הזו לא נוחה, אפשר כרית ?
- אביא לך, בינתיים ספר לי איזו ילדות הייתה לך.
- כשהייתי ילד הייתה לנו ספה גדולה, היה נוח, הייתי ישן אחרי בית ספר.
- בוא ננסה אחרת, איך היה בבית הספר?
- באיזה כיתה?
- לא חשווווב יצחק.
- אז למה אתה שואל, מצחיק אתה, יש עוד כרית?
- אין!! מה עשית אחרי בית ספר?
- ישנתי על הספה , הייתה גדולה ונוחה לא כמו זאת.
- לעזאזל הספה יצחק, דבר איתי.
- אנחנו מדברים לא, למה אתה צועק ?
- אני לא מצליח להגיע אליך.
- נו בטח הרי אמרנו שתשב שם וזה רחוק, למה אתה אדום ?
- אתה משגע אותי!
- אתה צריך להפסיק לכתוב ולהחליף ספה.
- יצחחחחחחחחק!!!!!
- אפרים הכי טוב תלך לנוח , אני יבוא פעם אחרת כשתהייה רגוע, אני חושב יש לך מועקה.
תמונה ראשית:
Rennett Stowe