לקראת השנה האזרחית החדשה - האם נוכל להשתנות ולאפשר לשלום להגיע?

האם יש לי בכלל מושג מה פירוש המילה שלום? הרי שלום = שלם = אחדות הניגודים = לקבל את האחר, השונה, המנוגד לי ולשתף אתו פעולה. האם יש לי מושג איך עושים את זה?

איך אפשר לעזור לשלום להגיע?
לקראת השנה האזרחית החדשה הבאה עלינו לטובה
המלך וחכם הזן - הסיפור הגיע דרך הזן- בודיזם

טורקיה נגד ישראל... ישראל נגד טורקיה... כל העולם נגדנו... אנחנו נגד כל העולם... אנחנו נגד עצמנו... עצמנו נגד אנחנו... כולם נגד כ ו ל ם......
כ ו ל ם נגדנו...
איך יוצאים מתוך הסבך הזה? מי או מה יכול להורות לנו את הדרך?
למה מתכוונים במילה שלום? האם שלום, פירושו הוא, שכולם עושים מה שאני רוצה? מה שאני חושב/ת? מה שאני מאמין/נה?
הסיפור, שמזמין אותנו לקרוא אותו, נותן כיוון להתחלת העבודה, שעומדת בפנינו, כשאנחנו באמת רוצים לעזור לשלום להגיע.

המלך וחכם הזן
מספרים על ארץ, שהיה בה כל מה שבני האדם זקוקים לו. אבל אנשיה לא היו מרוצים. מלאי טענות היו, נרגנים וזועפים. לא הסתדרו ביניהם, הנשים היו צורחות האחת על השנייה והילדים לא הפסיקו לריב. כל זה גרם למועקה קשה בלבו של מלך הארץ, והוא לא יכול היה למצוא כל פתרון למצב.
בעיה נוספת,קשה ומטרידה, רבצה על כתפיו של המלך - כל הזמן היו מלחמות עם מדינות שכנות ואם לא הייתה ממש מלחמה – היה איום מתמיד מכיוון גבולות המדינה.
והמלך היה אומלל מאוד.
יום אחד הגיעה לאוזנו שמועה על חכם זן, שחי במערה בהרים הרחוקים. השמועה אמרה, שהחכם הזה יכול לעזור לו. המלך לא היסס, הרכיב משלחת של נכבדים ממיטב שריו ויועציו ואמר להם, שלא יחזרו לפני שיקבלו הדרכה מדויקת מה לעשות כדי לשפר את המצב.
המשלחת יצאה לדרך, שהייתה בהחלט ארוכה מאוד, עד שהגיעו לפתח המערה, שם נאמר להם לחכות עד שהחכם יתפנה אליהם. כעבור שלושה ימים הוזמנו אנשי המשלחת למערה ואחרי שהתיישבו וספרו לחכם מדוע הגיעו אליו – השתרר שקט.....
החכם ישב, רגליו מקופלות, עיניו עצומות, כאילו מקשיב למשהו. אחרי כמה דקות פקח את עיניו ואמר לאורחיו: "בסדר. אני אנסה לעזור למלככם".
המשלחת חזרה לארמון המלך ובשמחה ספרו למלך שהחכם הבטיח לעזור...
עבר שבוע... עברו שבועיים... עבר חודש... עברו חודשיים... וכלום לא השתנה. המלך לא ידע מה לחשוב ומה לעשות....

אחרי חצי שנה התחיל השינוי. בהתחלה, כאילו רוח אחרת נשבה. הנשים הפסיקו לצרוח אחת על השנייה. הילדים התחילו לשחק. אנשים ברחוב התחילו להאיר פנים זה אל זה. המלך הצליח, אחרי הרבה שנים של ניסיונות, לחתום על הסכם שלום עם אחת המדינות השכנות. והשינוי היה מורגש יותר ויותר ככל שהימים חלפו.
ואז החליט המלך שהוא מוכרח להיפגש עם חכם הזן שחי במערה בהרים הרחוקים וללמוד ממנו מה אפשר לעשות כדי לקדם את השלום.
גם מסעו של המלך היה ארוך מאוד. גם הוא היה צריך לחכות שלושה ימים עד שהחכם הזמין אותו. גם הוא, אחרי ששאל את שאלתו, היה צריך לחכות, כשהחכם ישב ועיניו עצומות והשקט ירד מסביב, וחדר פנימה גם ללבו של המלך.
והחכם אמר:
הדבר היחידי שיכולתי לעשות, כדי לעזור לך, הוא - להשכין שלום בלבבי.

וכאן עולה שאלת השאלות:
הרי אין בעיה לספר סיפורים. ואין בעיה לכתוב מה שכותבים. וקל מאוד להגיד: "אני משכינה שלום בלבבי".
אבל מה קורה באמת? האם אני יודעת איך עושים את זה?
האם יש לי מושג איך אני משכינה באמת שלום בלבבי?
הרי ברגע שמישהו מעצבן אותי – איך אני באמת מגיבה?
ושמישהו מתקומם נגד משהו, שאני חושבת שהוא חשוב – איך אני מתפרצת?
איך לומדים באמת – על החיים ועל המוות – להשכין שלום בלב?
האם יש מקום שיכול לעזור לי?
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל