הראה לי את הידיים שלך ואומר לך מי אתה

כפות ידינו מתארות את אישיותנו ומאפשרות מפגש אמיתי ועוצמתי עם עצמנו, זהו מפגש העצמה. האמה הנמצאת במרכז מתארת את הקשר בין ההורים שלנו עפ"י החוויה האישית-סובייקטיבית שלנו

בס"ד


אפשר לראות את הידיים שלך?

אני לא יודעת מה אתכם, אבל אותי – זה מאוד מעניין.
תמיד נמשכתי להסתכל בידיים של אנשים ולא הבנתי למה, ואז גיליתי את הכירולוגיה, זוהי חכמת כף היד. גיליתי שהיא פותחת חלון הצצה ע-נ-ק לאישיות שלנו.
אולי חלק מכם חושבים ובצדק, מה כבר אפשר לגלות דרך הידיים? נסתכל על הידיים שלנו, מה רואים? אצבעות, כמה קווים, כמה גבעות - זה הכל. אז אם אתם רוצים לגלות מה עוד אפשר לראות בידיים שלכם, בואו אתי....
קודם כל, נסכם מה לא יהיה לנו כאן: לא מיסטיקה ולא עתידות, סיכמנו?


מהי כירולוגיה?

כף היד מספרת לנו על האישיות שלנו והמידע הוא אמין ומדויק. היא מספרת עד כמה אנחנו מיוחדים ובמה. מחד, מאפיינים של אישיותנו , הפוטנציאל שלנו, הכוחות האמתיים שנולדנו אתם, ומאידך, הקשיים אתם אנו מתמודדים, דימוי עצמי, דימוי חברתי, מנגנוני הגנה המפעילים אותנו, הפרעות אישיות, קשב ריכוז, תסכולים, חרדות ובעיקר, הסיבות והמקור לכל מה שכואב לנו.
ודאי תאמרו: למה זה חשוב? התשובה היא, שיש חשיבות עצומה לגלות את הסיבות למה אנחנו תקועים, למה אנחנו לא מממשים את עצמנו, היכן נקודות הקונפליקט ומה אנחנו צריכים לעשות כדי להגיע לאיזון. אבחון הבעיה מהווה את עיקר פתרונה. כמו בגוף, כך גם בנפש. אדם שלא מחפש את הסיבות העמוקות למצב המהווה הפרעה בחייו, יכול לחפש שנים רבות תשובות ולחוות תסכול וכאב ללא נשוא, ובמוקדם או מאוחר, סביר להניח שיופיעו התסמינים הפיזיים... הכירולוגיה היא כלי המאפשר לנו לעשות קפיצת דרך משמעותית ולהיטיב את חיינו.
אם כך, חכמת כף היד מאפשרת לנו מבט-על וכולל על עצמנו, לכן היא כלי נפלא להעצמה ולחיבור לעצמנו. היא עשויה ללמד אותנו להכיר לא רק את עצמנו, אלא גם את האנשים היקרים בסביבתנו הקרובה, ולהבין אותם טוב יותר, כך נוכל ליצור מערכות יחסים בריאות ועמוקות יותר, עם בני זוג ועוד.
בפינה זו, נתוודע לנסתרות כף היד ונעביר לכם בע"ה עצות מעשיות שיעצימו אתכם, אז הישארו אתנו...


ייחודיות כף היד

הבה נתבונן על הייחודיות של כף היד ככלי לאבחון האישיות:
בכל יד יש 14 מפרקים גלויים – הפלא ופלא בדיוק כמו הערך המספרי של המילה יד!
שתי הידיים ביחד – 28, בדיוק הערך המספרי של המילה כח.
ואכן הידיים מבטאות כח של עשייה, כיוון שאנו בעולם העשייה. הידיים הן העושות עבורנו ה-כ-ל: נטילה, אכילה, בישול, כביסה, נהיגה, ניקיון, רחיצה ועוד, איך אפשר בלי ידיים?
אם נחבר את המילה "יד" (ימין) למילה "יד" (שמאל), נקבל את המילה "ידיד", ואכן היד מבטאת ידידות! גם בביטויים בשפתנו אנו אומרים: "תן לי יד" במשמעות לעזור, או "שימי יד".
ביטויים נוספים כמו: יד ימינו של הנשיא, ידי זהב, ידיים שמאליות ועוד, מבטאות יכולת ביצוע והוצאה לפועל.
כשאנו רוצים לעודד מישהו, אנו מוחאים לו כף, ואכן נראה את המילה "עידוד", שטומנת בתוכה את המילים "עוד יד".
הכל מתאים בדיוק מופלא: האותיות, המספרים והמשמעות, מה רבו מעשיך השם!


הידיים כשפה

הידיים הן שפה של ממש, כולנו משתמשים בה, ובמיוחד היא משמשת כשפת חרשים-אילמים.
בלי להיות מודעים, אנחנו קובעים אם אדם מוצא חן בעינינו או לא, אם הוא מתגונן או פתוח למשל, דרך שפת הגוף שלו המתבטאת, בין היתר - בידיים.

 
ברכת כהנים
ראו דבר פלא: כידוע, הכהנים קיבלו את היכולת להוריד ברכות שמים לעם ישראל, וכמו שנאמר בברכת כהנים: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה". בברכה זו יש 60 אותיות בדיוק וגם בשתי כפות הידיים יש 60 מפרקים (הגלויים והנסתרים) וכשהם נושאים כפיהם לברך, השפע האלוקי זורם דרך 60 המפרקים ו-60 האותיות שבברכה! (הרב גינזבורג).
אמרנו כבר שהידיים עושות ה-כ-ל?


האמה

כעת, לאחר שנוכחנו בחשיבותן וייחודיותן של הידיים, נוכל לגשת ללמוד משהו מעניין ומועיל.
נתבונן על האמה שלנו: היא מתנשאת לגובה, נמצאת במרכז כף היד, כאשר 2 אצבעות מימינה ו-2 משמאלה, וכבר לפי מיקומה וגובהה אנו מבינים את תפקידה: היא מייצגת את עמוד השדרה הרוחני-נפשי שלנו. כשם שעמוד השדרה בגב מחזיק את כל הגוף, כך האמה היא העמוד עליו נשענת הנפש שלנו.
אם כן, מהו תפקידה? האמה מייצגת את ה"אני העצמי" שלנו, גיבוש כל חלקי האישיות, מה שקרוי בפסיכולוגיה - self .עפ"י האמה, אנו יכולים לראות עד כמה האדם רציני, עמוק ומחובר לעצמו.
כולנו מבינים כמה חשוב שעמוד השדרה הפיזי יהיה חסון ואיתן, כיוון שהוא משפיע על כל איברי הגוף ועל היציבה שלנו. כך האמה כלפי הנפש. אמה טובה, מעידה שהאדם יציב, חסון, רציני ועמוק.
אם כך, מהי אמה טובה? מה מעצב אותה והופך אותה לכזו?
האמה הרצויה היא אמה ישרה, שכל פרקיה ישרים ועובייה סביר. היא צריכה להיות האצבע הבולטת ביותר, או לפחות כמו האצבע.
הבה נתבונן באמה שלנו: האם יש אחידות בין הפרקים? האם נראית רציפות במבנה שלהם, שכל אחד הוא ההמשך של השני? או שנראים פערים ביניהם, האחד רחב והשני צר? האם הפרק העליון נוטה הצידה (לכיוון הזרת בד"כ, אך לעתים גם לכיוון האצבע)? לפני שנשיב, נתבונן על נקודה חשובה לא פחות:


מה משפיע על המבנה של האמה?

אישיותנו מושפעת מ-3 רבדים: מולד, נרכש ורובד הפרשנות והבחירה האישית של האדם, או במלים אחרות, מה האדם עושה עם כל מה שהוא מקבל ומה שקורה לו. לדוגמא, זוג תאומים שנולדים לאותם הורים, אותה גנטיקה, ואנחנו רואים שוני בדפוסי המחשבה וההתנהגות, תכונות, נטיות, כישרונות ועוד. התאומים הראשונים בהיסטוריה, עליהם מספרת התורה בספר בראשית, הם יעקב ועשיו. כל אחד בחר בדרך הפוכה בדיוק לשני. מה ניתן ללמוד מכך? את כוחה של הבחירה. זו בחירה או בכי-רע. הבנה זו באה לחזק אותנו מאוד, כיוון שיש לנו יכולת לבחור בטוב, באמת, להנהיג את חיינו ולהובילם לצמיחה והעצמה, או חלילה להיפך, יכולת להיות קורבן של החיים.
כל תינוק נולד עם פוטנציאל גנטי מסוים, נטיות נפשיות ותכונות המשפיעות על האופן בו הוא יחווה את המציאות, זה הרובד המולד. הרובד הנרכש, כולל את השפעת הבית, המשפחה, הקשר בין ההורים, הערכים והתרבות שהוא סופג מהבית, וכמובן מהמשפחה המורחבת ומהחברה.
הבחירה של האדם, כפי שנזכר למעלה, היא תמיד מאה אחוז שלו. אך גם לנו כהורים יש מאה אחוז אחריות בתפקודנו כהורים.
לכן מצד אחד, אם אנו מזהים אצלנו קושי, זה יהיה משגה אם ניכנס למקום של האשמה כלפי ההורים, כיוון שזהו מסלול התרסקות. לא נוכל לצמוח אלא רק לצנוח! הדרך היחידה להעצמה היא, לקחת אחריות ולשאול "מה אני עכשיו עושה עם הנתונים הללו?"

ומצד שני כהורים, חשוב ביותר שנזכור שהתינוק שלנו קולט דרך כל החושים שלו כל מה שקורה בבית. בכל פעם מחדש אני מופתעת לראות עד כמה אנשים עדיין מאמינים שהתינוק והילד הקטן "לא מבינים שום דבר". האמת היא הפוכה בתכלית – עד גיל 5 הילד כבר אימץ את כל האמונות הבסיסיות שישמשו אותו כל חייו! כמובן שניתן לשנות תפישות ואמונות, אך זה דורש השקעה רבה ועבודה של שנים.
אם כן, אחד המרכיבים החשובים עבור בריאותו הנפשית של הילד הוא שהוריו יהיו מאוחדים, שהוא ירגיש שהוריו הם מערכת אחת תומכת ומאוחדת. ברגע שהוא מרגיש שכל אחד מושך לכיוון אחר, זה פוגע בתחושת הביטחון והוודאות שלו במציאות. הוא לא ירגיש בטוח להחליט החלטות, דבר זה מהווה הפרעה חמורה בחיי הבוגר, שכן בוגר = בוחר. כל בחירה תלווה בלבטים אינספור, וזה מקשה מאוד על תפקודו.

 

שני קולות

בפרשת "כי תצא" כתוב: "בן סורר ומורה אינו שומע לקול אביו ולקול אמו". שואלים המפרשים: ידוע שאין מילה מיותרת בתורה, מדוע מזכירה התורה פעמיים את המילה קול? אפשר היה לומר: "לקול אביו ואמו"? מכאן, שהיו שני קולות בבית. הילד ספג 2 קולות ולכן יש בתוכו 2 קולות, אין קול ברור אחד! הפגיעה היא בראש ובראשונה במערכת קבלת ההחלטות של האדם הבוגר.
נדגיש שכוונתנו היא לאחדות בין ההורים, לא אחידות. כל מאמץ שנעשה כהורים לתמוך ולגבות זה את זו חשוב מאין כמוהו לבריאותם הנפשית של ילדינו.

 

כעת לתשובות:

אם אתם מזהים באמה שלכם בפרק העליון נטיה כלפי הקמיצה, הדבר מעיד על חוויה של חוסר אחדות בין ההורים לבין עצמם, או בין האדם עצמו לבין התרבות והערכים בבית בו גדל.
האדם מרגיש מצוקה רבה, ובעיקר התלבטויות וקשיים בקבלת החלטות כבוגר.
כמובן, שבתהליך העצמה ואימון, ניתן להתגבר ולהשתמש בקושי כמנוף לצמיחה! כמו שאומר רבי נחמן: תאמין שמה שאפשר לקלקל, אפשר גם לתקן. בהצלחה!
 
 
תמונה ראשית: Alan Turkus

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל