המדע מאחורי קריעת ים סוף ונסי נהר הירדן

המדע מסביר לנו כיצד התרחשה קריעת ים סוף כדי שבני ישראל יעברו ביבשה בתוך הים, כלומר ביבשה שתיווצר בלבו של הים, על ידי כוחות הטבע שפעלו בתאום מופתי. לא סתם היה נס בים וזהו. נס ים - סוף נחשב לגדול הניסים שהיו לישראל מאז ומעולם והוא זוכה להד נרחב בעולם כולו. [1]

נס מעבר נהר הירדן, נחשב אף הוא לנס גדול

אך נתקפחה זכות פרסומו. הפרשנים חלוקים בדעותיהם, שקריעת-הים לא היה רק נס אחד בהתרחשותו, וגורסים שהוא נחשב כשני ניסים. [2] "מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל ויסעו!" [3] זוהי הוראה ראשונה למשה מאת האלוהים, כנביא וכעת גם כמנהיג. ההוראה באה לומר למשה כעין דבר זה: 'קח את המושכות לידיים ותתחיל להנהיג את העם לאורך כל הדרך, בים כמו ביבשה'. משה אכן הבין במה מדובר והוראת אלוהים שנייה באה אליו: "ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו, ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה" [4] הוראה זו היא כללית מאוד, אשר בהמשך, היא תתפצל לחלקים רבים שיבואו לידי ביטוי בהפעלת כוחות הטבע, כמו 'מנופים ומכונות', שיכשירו את הדרך למעבר. כפי שכתוב, יסלקו מכשולים ולבסוף יטביעו את חיל פרעה בים, שניסה לרדוף אחרי בני ישראל. עשרה מקרים של פעולות והתרחשויות נעשו בלב-ים, כדי לבצע את המעבר המורכב, מסובך ומלא מכשולים. המקרא קורא למקרים אלה 'נסים': 'עשרה נסים':

א. המטה של משה, שבו מחולל התרחשויות הנס לפי הוראותיו של אלוהים.
ב. כניסת בני – ישראל לתוך הים,
ג. בוץ (טיט) לרגלי בני – ישראל, שהפריע להם במעבר בים,
ד. עמוד אדים שחצץ והפריד בין המצרים לבין בני – ישראל בלב ים,
ה. רוח קדים – מדברית וחמה, שקורעת את המים כמו מסור לפני בני- ישראל ומפלסת להם דרך,
ו. פטפוטים ודיבורים בין בני- ישראל לבין עצמם בלב– ים,
ז. רדיפת המצרים אחרי בני– ישראל בלב – ים לפי קולות הדיבורים של בני– ישראל,
ח. הוראה לבני– ישראל להחריש בים ולא לדבר,
ט. רוח אחרת– נוספת שבאה לים כדי לטבע את כוחותיו של פרעה בלב– ים,
י. השלכת גופות לוחמיו ומרכבותיו של פרעה אחרי טיבועו בים. [5]

המדע מסביר שכאשר ראשוני בני ישראל נכנסו לתוך המים, הם ראו לנגד עיניהם רוח קדים, שהיא רוח מדברית חמה וחזקה, שהחלה "לנסר" את המים וקורעת אותו לשני חלקים בלב ים, כמו משפך של סופת טורנדו בימינו, או בדומה לרכב ענקי שמפלס שלגים בדרך ומשליך אותם לצדדים. החום שבאותה רוח קדים מייבש את קרקעית הים ויוצר מעבר יבשתי בלב ים. המים בים, שהתהפכו לשני הצדדים, יצרו משני הצדדים של בני ישראל מעין חומות מימין ומשמאל, כפי שכתוב: "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם" [5 ב]. ככל שבני ישראל מתקדמים בחצייה, 'משפך' רוח קדים ממשיך 'לנסר' כל הזמן לפניהם את המים, להמשך המעבר ביבשה שנוצרה.
 

המצרים רודפים

בשלב מסויים, בלב ים ממש, הגיחו המצרים ברדיפתם אחרי בני ישראל ונכנסו ללב הים על סוסיהם ומרכבותיהם. הדרך הייתה פתוחה, חלקה וסלולה לכניסתם של כוחות פרעה. כאשר הם התקרבו לבני- ישראל בלב ים, נתקלו בעמוד אדים ענקי שהסתובב מאחורי בני ישראל וזז מצד לצד. המצרים ניסו לעקוף אותו כדי להגיע לבני ישראל, שבכלל לא ראו את המצרים, כי לא הביטו אחורה, אבל עמוד האדים עבר לצד שהמצרים ניסו לעבור בו וחסם אותם.

המצרים עברו לצד השני והעמוד שוב חסם אותם. לעמוד האדים היה תפקיד נוסף מלבד חסימת הדרך בפני המצרים: הוא היה מסתובב סביב עצמו, כמו גלגל מטאטא לרחיצת מכוניות בימינו. העמוד פיזר והתיז אדים וסילוני מים סביבו, שפגעו בעיניים של המצרים וגרם להם לא לראות את הדרך בבירור. ראייתם של המצרים היטשטשה והם לא יכלו לעקוב אחרי בני- ישראל כמו בהתחלה. בינתיים התפתחה שיחה ערנית בין ראובן ושמעון בלב ים, אליהם הצטרפו רבים. הם דיברו והתלוננו על הבוץ שמפריע להם במעברם בתוך הים: 'לא די לנו בטיט [בוץ] שהיה מנת חלקנו יום יום במצרים? עכשיו גם בים הבוץ רודף אותנו ולא רק המצרים'. המצרים שהיו אחריהם, שמעו את הדיבורים של בני- ישראל ונעזרו בקולות שלהם כדי לעקוב אחריהם היטב למרות שלא ראו את הדרך. דיבוריהם של בני ישראל הגיעו לשמים ושם הבינו את תלונתם על הבוץ [טיט] לרגליהם. המהלך של 'משפך' רוח קדים שהמשיך 'לנסר' את הדרך בפני בני ישראל תוקן. הבוץ מרגע זה נדחף בעזרת הרוח לרגלי המצרים ובני ישראל נשמו לרווחה.

הבוץ שהפריע להם, נעלם כלא היה. אבל הם נצטוו להחריש, לא לדבר ביניהם, לא לפטפט, כי המצרים שלא רואים את הדרך, עוקבים אחריהם בעזרת קולות דיבוריהם[6]. המצרים שלא שמעו את קולות בני ישראל יותר, קיבלו את הבוץ לרגליהם ולרגלי סוסיהם, החלו להחליק בדרכם, נופלים ולא מצליחים להעמיד את הסוסים והמרכבות על רגליהם. הם נלחצו והחלו לנקוט בכל אמצעי להקל על עצמם: הם הסירו את הרסנים מראשי סוסיהם כדי להקל עליהם לקום מנפילתם ולהמשיך במעקב אחרי בני ישראל. אולם צעדים אלה לא עזרו להם[7]. הם התבוססו בבוץ, התייאשו מרדיפה אחרי בני ישראל והחליטו לסגת לאחור, כדי להימלט מהים המאיים עליהם: "ויאמר מצרים, אנוסה מפני ישראל, כי ה' נלחם להם במצרים"[8]. המצרים הבינו שאלוהי ישראל עוזר לבני- ישראל גם כאן בים ולא רק במצרים, שממנה הוציא אותם ביד חזקה. המצרים החליטו לצאת מהים ולברוח מהסכנות. הם החלו לסגת לעבר החוף ממנו נכנסו ברדיפתם אחרי בני ישראל.
 

רוח אחרת לטיבוע מצרים

ההוראה הבאה מאת ה' למשה הייתה כך: "נטה את ידך על הים וישובו המים על המצרים, על רכבו ועל פרשיו" 9. משה נטה את ידו על הים מהצד שממנו התחילה חציית בני- ישראל בתוך המים; והנה רוח אחרת, נוספת ושונה מקודמתה, שאינה רוח קדים ומדברית ולא חמה כמו הראשונה, הגיעה לים. רוח קדים ראשונה, ממשיכה לפעול לפני בני ישראל, כי הם היו עדיין בלב ים, בחצי הדרך עד החוף השני שממול. כעת פועלות בשני צדי הים שתי רוחות בעת ובעונה אחת. הרוח החדשה שהגיעה כעת, החלה להפיל בים את חומות המים על המצרים, שהתאמצו בנסיגה לצאת מהים. המצרים נפלו במערבולת המים שנוצרה, טבעו ואבדו כליל על סוסיהם ומרכבותיהם, ככתוב: "צללו כעופרת במים אדירים"[10].

פרשני המקרא, ביניהם רבנים פילוסופים, נחלקו בדעותיהם לגבי מהותו של נס קריעת ים- סוף: אחדים פירשו אותו כפשוטו: זה נס גדול ובני ישראל עברו ביבשה בים מחוף אל חוף. לא כך פירשו אותו אנשי המדע שבין פרשני המקרא[11]: זה נס גדול, אבל התרחשותו הייתה תלוייה במרכיבים רבים שכוחות הטבע צריכים לבצע כפי שמאמר זה בא להסביר. בודדים מאוד גרסו דבר אחר שלא התקבל על דעת איש.

אבל הוא ממשיך להיות גם כגרסה נוספת, האומרת: בני ישראל לא חצו את הים מחוף אל חוף, אלא נכנסו לתוך הים, משכו את המצרים לרדוף אחריהם, כדי לטבע אותם בים, עשו 'פרסה' בתוך הים וחזרו לחוף ממנו נכנסו: "אין ים סוף בין מצרים לבין ארץ ישראל (כנען) ואין צורך שייכנסו בים"[12]. כאמור רוב הפרשנים דוגלים ונאחזים בגרסה הנפוצה והנחרצת מאז ומתמיד: בני ישראל עברו בים מחוף אחד אל חוף שני, כאשר משה רבנו היה האחרון שיצא מן הים, אחרי שראה במו עיניו שכל בני ישראל עברו בשלום, על טפם, רכושם, בהמתם וזקניהם. החצייה בים הצליחה במלואה וכוחותיו של פרעה טובעו בים.
 

התעשרות מביזת הים

בני ישראל ומשה בראשם חזו במו עיניהם מחזה מרהיב: הים פלט לחוף את גוויות המצרים שטבעו, את סוסיהם ואת מרכבותיהם, שהיו נוצצים ומבריקים. כיוון שכל הכלים, המרכבות, האוכפים והשאר, היו מזהב טהור. בני ישראל 'הסתערו' על השלל הרב מזהב. הם בזזו את מה שיכלו לפרוק מפגרי הסוסים, הרכבים וגופות לוחמי פרעה המתים: "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים" [13]. מצרים הייתה עוד מתקופת יוסף, שהיה משנה למלך, עשירה עושר בל יתואר בזהב שצבר יוסף לפרעה. פרעה הרשה לצבאו לנצל את הזהב לרכב, סרנים ואוכפים מזהב טהור: 'גדולה ביזת הים מביזת מצרים', נאמר. ועוד על ביזת הים: "מרכבות פרעה (רכבי הלוחמים הרבים) היו מכסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות, כדי שייטלו ישראל את הביזה"[14]. כוונת הכתוב אומרת, שהים פלט את כוחות פרעה, לטובת ביזת הים.
 

תופעה של שנים עשר שבילים

אחת התופעות בקרב מעטים מהפרשנים על הנס של 'קריעת ים סוף', שאינה נפוצה ואין לה הדים בקרב רוב הרבנים והחכמים במקרא, אומרת שבים נוצרו שנים עשר שבילים. מדוע? כי בני ישראל היו רבים מיליונים ושביל אחד עבורם יקח ימים של המעבר בים. לכן טוענים פרשנים אלה, שהים נחלק לשנים עשר שבילים, או נתיבים או מסלולים בהם עברו בני ישראל ביום אחד. וכך כתוב בגרסה: "ואתה הרם את מטך. עשרה ניסים נעשו על הים, ונחלק (הים) לשנים עשר שבילים (בתוך הים) [15].

על זה אני יכול להוסיף אנקדוטה מעניינת: אבי יחייה ז"ל היה תמיד פותח את ליל סדר של פסח, בשיר בערבית מרוקאית, שתמיד תהיתי מאין שאב את תוכנו, כי השיר מדבר על שנים-עשר שבילים בים: "האקדא קסם אללאה אלבחר עלא תנאעש טראייק..." שפירושו: 'כך קרע אלוהים את הים על שנים עשר שבילים'. השיר ארוך וכאן רק הבית שמתייחס לשנים עשר שבילים שפרשנים אחדים של המקרא גורסים. ייתכן מאוד שאבי והרבה מיהודי אזור 'תאפילאלת' במרוקו, שאבו את העניין ממקור זה.

המשך השיר במרוקאית אומר: ...עלא יד סידנא ונבינא מוסא בן עמרם, עליה אסלאם וורדא, חית ע'אתהום וופקהום מן לח'דמא סעיבא, לראחא, וומן לעבודייה אלחורייא, וכו' וכו' והתרגום הוא: ...'על- ידו של אדוננו ונביאנו משה בן עמרם, עליו השלום והברכה, בעת שהצילם והוציאם מעבודה קשה לרווחה, ומן שיעבוד לחרות, וכו' מה שמעניין כאן הוא שיהודי מרוקו, במחוז זה, לא פתחו את קריאת ההגדה של פסח כתוב: "בבהילו יצאנו ממצרים" שפירושו: 'בבהלה יצאנו מהר ממצרים', אלא בשיר מיוחד בערבית מרוקאית, שחובר על ידי אלמוני, שאין איש יודע מי הוא, כפי שתמיד קורה.[16].
 

המעבר בנהר הירדן

ארבעים שנה אחרי החצייה של בני ישראל בים סוף, שהפכה מאז ולעולם תישאר אחת התופעות המרתקות את החוקרים והסופרים, מדענים ופילוסופים, לכתוב עליה, בני ישראל הגיעו לעוד חצייה במים. שלושה דברים מבדילים בין הים והנהר:

א. יהושע בן נון הוא המנהיג את העם לחצות את הנהר לפי הוראות האלוהים.
ב. בני ישראל שהגיעו לנהר הירדן, לא הם שחצו את הים, ולא של הים חצו הנהר.
ג. כל הדור שיצא ממצרים מת במדבר וצאצאיהם הם שעוברים בנהר ונכנסים לארץ.

תחילת המעבר בנהר הירדן, נחזתה כבר מראש על ידי משה רבנו בחייו, שפרטיה נמסרו לו על ידי אלוהים. משה בתורו עדכן את יהושע בן–נון, שמונה על- פי פקודת השם יתב', להיות במקומו [17]. המעבר בנהר הירדן, אינו דומה כלל למעבר בים סוף. יש הבדלים רבים ביניהם, כגון: בנהר, אין רודפים את בני- ישראל, כמו שהיה בים, ומשה רבנו השלים את משימותיו ומסר את ההנחיות לממלא את מקומו, יהושע בן- נון. ההוראות וההנחיות הקשורות למעבר בנהר, מפורטות כפי שמסר אותן משה ליהושע[18]:

א. רוחב הנהר אינו גדול כרוחב הים, משפה לשפה. המים בנהר ייחרבו, היינו יסולקו לצורך המעבר של בני ישראל. המים מתהפכים לכיוונים הפוכים וזורמים כנגד וסביב עצמם.
ב. זרימת המים שהייתה מגיעה ממפל הררי לתוך הנהר, תוקפא באוויר או בלשון המקרא: "יעמדו כמו נד אחד"[19]. פירושו של העניין הפלאי הוא, שזרם המים יהפוך באוויר 'לקיר זכוכית או לגוש קרח'. אם המים לא זורמים מלמעלה, גם בנהר המים לא זורמים.
ג. הכוהנים המופקדים על נשיאת ארון לוחות הברית, נצטוו לשים את כפות רגליהם בתוך הנהר, כאשר הארון כל הזמן יהיה על כתפיהם[20]. (פרשנים אומרים שהארון נשא את עצמו על כתפי הכהנים).
ד. שלושת פעולות אלה מאפשרות לבני ישראל לעבור בלי עיכובים ומאמצים רבים לחוף שממול, על טפם, זקניהם אם עוד נשארו אחרי מותם של כל בני הדור הקודם במדבר, רכושם ובהמותיהם
ה. על הכוהנים הוטלה משימה נוספת מאוד אחראית, לא להוציא את רגליהם מהמים כל עוד יש עוד אנשים שעוד לא עלו מהמים לחוף הנהר שממולם, אבל מיד אחרי זה, למשוך מהר רגליהם [21].
ו. אחרי המעבר, יהושע העביר הוראה בקרב בני-ישראל להתכונן לכיבוש הארץ ולהצטייד בצידה.
 

ארבעים שנה אחרי החצייה של בני ישראל בים סוף, שהפכה מאז ולעולם תישאר אחת התופעות המרתקות את החוקרים והסופרים, מדענים ופילוסופים, לכתוב עליה, בני ישראל הגיעו לעוד חצייה במים. שלושה דברים מבדילים בין הים והנהר:

א. יהושע בן נון הוא המנהיג את העם לחצות את הנהר לפי הוראות האלוהים.
ב. בני ישראל שהגיעו לנהר הירדן, לא הם שחצו את הים, ולא של הים חצו הנהר.
ג. כל הדור שיצא ממצרים מת במדבר וצאצאיהם הם שעוברים בנהר ונכנסים לארץ.

תחילת המעבר בנהר הירדן, נחזתה כבר מראש על ידי משה רבנו בחייו, שפרטיה נמסרו לו על ידי אלוהים. משה בתורו עדכן את יהושע בן–נון, שמונה על- פי פקודת השם יתב', להיות במקומו [17]. המעבר בנהר הירדן, אינו דומה כלל למעבר בים סוף. יש הבדלים רבים ביניהם, כגון: בנהר, אין רודפים את בני- ישראל, כמו שהיה בים, ומשה רבנו השלים את משימותיו ומסר את ההנחיות לממלא את מקומו, יהושע בן- נון. ההוראות וההנחיות הקשורות למעבר בנהר, מפורטות כפי שמסר אותן משה ליהושע[18]:

א. רוחב הנהר אינו גדול כרוחב הים, משפה לשפה. המים בנהר ייחרבו, היינו יסולקו לצורך המעבר של בני ישראל. המים מתהפכים לכיוונים הפוכים וזורמים כנגד וסביב עצמם.
ב. זרימת המים שהייתה מגיעה ממפל הררי לתוך הנהר, תוקפא באוויר או בלשון המקרא: "יעמדו כמו נד אחד"[19]. פירושו של העניין הפלאי הוא, שזרם המים יהפוך באוויר 'לקיר זכוכית או לגוש קרח'. אם המים לא זורמים מלמעלה, גם בנהר המים לא זורמים.
ג. הכוהנים המופקדים על נשיאת ארון לוחות הברית, נצטוו לשים את כפות רגליהם בתוך הנהר, כאשר הארון כל הזמן יהיה על כתפיהם[20]. (פרשנים אומרים שהארון נשא את עצמו על כתפי הכהנים).
ד. שלושת פעולות אלה מאפשרות לבני ישראל לעבור בלי עיכובים ומאמצים רבים לחוף שממול, על טפם, זקניהם אם עוד נשארו אחרי מותם של כל בני הדור הקודם במדבר, רכושם ובהמותיהם
ה. על הכוהנים הוטלה משימה נוספת מאוד אחראית, לא להוציא את רגליהם מהמים כל עוד יש עוד אנשים שעוד לא עלו מהמים לחוף הנהר שממולם, אבל מיד אחרי זה, למשוך מהר רגליהם [21].
ו. אחרי המעבר, יהושע העביר הוראה בקרב בני-ישראל להתכונן לכיבוש הארץ ולהצטייד בצידה.
 

נסים נוספים שהתרחשו בנהר הירדן

הניסים שהתרחשו בנהר הירדן היו בתקופה מאוד מאוחרת, כאלף שנה אחרי כניסת בני ישראל לארץ:
הראשון היה כאשר אליהו הנביא בא לחצות את הנהר כדי לעלות לשמים כמצוות אלוהים. הוא היה מלווה באלישע, שהיה עוזרו ויד ימינו, שאליהו נצטווה על ידי אלוהים למשוח אותו כנביא במקומו.
כששניהם הגיעו לנהר, נטל אליהו את אדרתו מעל גופו, גלל אותה כמו מקל עבה, הכה בה את המים והם נחצו לשני צדדים, יצרו מעבר אדם יבשתי, ובכך עברו שניהם לצד השני והלכו למקום של אליהו [22].
אלישע, שנשאר בוכה וצועק לעבר מורו ורבו אליהו, אותו הוא רואה עולה ברכב אש וסוסי אש לשמים, צריך היה לחזור לבדו לארץ. לצורך זה הוא גם צריך לחצות את נהר הירדן. הוא הגיע לנהר ונטל את אדרת אליהו, אותה השאיר אליהו לאלישע לחולל בה ניסים כמוהו. הוא עשה מה שעשה אליהו: "ויכה את המים ויאמר: איה אלוהי אליהו? [...] וייחצו המים הנה והנה ויעבור אלישע"[23]. אלישע עבר וחזר למולדת כנביא במקום אליהו, בדרך הוא חולל ניסים אחדים. תושבי האזור ראו אותו קורן והבינו.

 
 

מונחים פילוסופיים

ארבעת הנסים שהתרחשו כפי שתוארו במאמר זה, בלי הרבה ניסוחים ומובאות כדי לא להאריך, הם נסים שמתחלקים לשתי קטגוריות, כפי שהמדע מכנה אותם. הם שונים מאוד בהתרחשויותיהם ונקראים כך:
נס גדול כמו 'קריעת ים–סוף' או מעבר נהר הירדן, נקרא "נס לפי חוקיות קבועה", היינו, נקבע מראש.
נס קטן כמו מעבר מיידי של אליהו או אלישע בנהר הירדן כפי שתואר, נקרא "נס בקרי ומזדמן", היינו, נס זה מתרחש לפי פקודה של נביא (וגם תנאים בתקופתם עשו נסים מסוג זה), נקבע במקום ומתבצע מיידית.

אין שום קשר בין הנסים בים ובנהר של בני ישראל לעבר ארץ כנען, שתהפוך אחרי כיבושה לארץ ישראל. כאשר שני המנהיגים כנביאים שמונחים על-ידי אלוהים: משה על ים סוף ויהושע בנהר הירדן; לבין הנסים הקטנים שבוצעו על-ידי שני נביאים ענקיים: אליהו בעלייתו לשמים ואלישע כנביא חדש[24].
 

קיפוחו של נהר הירדן

נהר הירדן על הנסים שהתרחשו בו על- ידי יהושע, אליהו ואלישע, מקופח באשר לשמו כנהר שבו היו נסים גדולים וקטנים. לעומת זאת קריעת ים סוף, כנס גדול, מאוד מפורסם ומושך חוקרים בכל דור להמשיך לחקור אותו ולגלות דברים אחרים ונוספים, שהראשונים לא גילו, או לא ראו, או לא ידעו לחקור. בזה מתבטא הקיפוח של נהר הירדן, כי אם יישאל כל יהודי, אפילו עם ידע דל במקרא: 'מהו נס ים סוף?' הוא בוודאי יענה שהוא יודע מהו, או לפחות שמע עליו. על הנסים בנהר הירדן מעטים יודעים.
 

המחקר המודרני על ים סוף

המחקר המודרני של ימינו חקר את התופעה הלכה למעשה, על חציית ים סוף בעזרת כל הכלים שהיו בים בזמן 'קריעת ים סוף'. החוקרים מצאו עובדתית, שאפשר לייבש את המים בתוך הים על ידי רוח חמה וחזקה במשך כמה שעות... ותוך כדי זה, ניתן לעבור בתוך הים. המחקר נערך באוניברסיטת סנט פטרסבורג על ידי שני מתמטיקאים, בתחילת שנת 2004 [25].

המדרש אומר דבר שכמוהו אמרו רבים, אבל בכל זאת הדבר מיוחד ומעניין להביאו, כפי שנאמר: "מיום שנברא העולם, לא היה מופת כזה, שנהפכו מי הים ליבשה...ושמעו כל מלכי הארץ ורגזו"[26].
 

הערות

1. רלב"ג, רבי לוי בן גרשון, מלחמות השם, נס 'קריעת ים סוף' מוגדר כנס הגדול ביתור, עם התרחשות מדעית.
2. שם, הנס היה כרוך בפעולות מדעיות, [כפי שמתוארים במאמר זה].
3. שמות, יד', טו.
4. שם, יד', טו'.
5/א, 'עשרה נסים'. עשרת הדברים שבמחקר זה אינם בהכרח 'עשרת הנסים' שפרשני המקרא אינם מפרטים: אבות ה'.
5/ב, שמות יד', כב'.
6. שמות, פירוש רלב"ג, כא'.
7. שמות טו', כה'.
8. שם.
9. שם כה'.
10. שם.
11. יצחק אברבנאל, מפעלות אלוהים, עמ' 273 275, רשימת הניסים של כל הנביאים, האבות וגם נביאי הגויים.
12. שמות יד', פירוש ר' אברהם אבן עזרא, [ראה גם רלב"ג, תועלות].
13. שם, "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים".
14. מדרש תנחומא, רלא' "וביזת הים גדולה מביזת מצרים", רסא'.
15. שם, "ואתה הרם את מטך, עשרה ניסים נעשו על הים", מתוך חבקוק ג', יד',"ונחלק [הים] לשנים עשר שבילים"
16. השיר בערבית מרוקאית, הפותח את ההגדה של פסח בליל סדר, שלמדתי מפי אבי יחייא בן משה ז"ל.
17. במדבר לה', יא'.
18. שם, פירוש רלב"ג, משה מסר את הפרטים על חציית נהר הירדן ליהושע, כפי שקיבל אותם מאת השם.
19. יהושע ג', יג'. (המים יעמדו קפואים באוויר כמו נד או קרח או זכוכית).
20. שם, ג', יד'. (השם ציווה שהכוהנים נושאי הארון, שיעמדו עם רגליהם בנהר הירדן, עד שכל בני- ישראל יעברו )
21. שם, ג', יד', פירוש רלב"ג.
22. מלכים ב', ח'.
23. שם.
24. רלב"ג, מלחמות השם, על מונחים פילוסופים, כגון: ' השכל הפועל', שזוכה בו רק נביא ברמה גבוהה לביצוע נס
25. כרמון, עומר, "נס קריעת ים סוף הגיוני ויכל להתרחש", מאמר מדעי מאת פרופ' נחום וולציגר ואלכסיי אנדרוסוב, בכתב עת חדש של אוניברסיטת "סנט פטרסבורג", מיום 19.1.2004, שבדק גם גובה המים אז.
26. פרקי רבי אליעזר, פרק חמישים ושניים, עמ' ר"י, הו"ל 'אשכול', ירושלים. וראה גם מדרש תנחומא, רלא'.
 

ביבליוגראפיה

1. יצחק, אברבנאל. מפעלות אלוהים.
2. במדבר,
3. יהושע,
4. מדרש תנחומא,
5. מלכים ב',
6. 'סנט פטרסבורג', על- ידי כרמון עומר: כתב יד למדע ,
7. פרקי אבות ה',
8. פרקי רבי אליעזר,
9. רלב"ג, רבי לוי בן- גרשון מלחמות השם,
10. שמות.
 
תמונה ראשית: Lidia Kozenitzky

 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל