המכות שהצחיקו
פַּרְעֹה אָמַר כָּךְ לְמֹשֶׁה :
אַתָּה אָדָם מְאֹד קָשֶׁה,
אוֹתִי לֹא מַפְחִידוֹת מַכּוֹת
אֶת יָדַי...הֵן מְחַזְּקוֹת.
אֵינֶנִּי מִתְרַגֵּשׁ מִדָּם
אַף שֶׁזּוֹהִי רַק מַכַּת הַקְּדַם,
אֲנִי פַּרְעֹה גַּם זֹאת יוֹדֵעַ
שֶׁשּׁוּם הֶזֵּק אֵין בַּצְּפַרְדֵּעַ,
וְכָל כָּךְ קְטַנּוֹת הֵן הַכִּנִּים
שֶׁלְּגַדְּלָן...צָרִיךְ שָׁנִים.
אֵם תִּשְׁלַח חַיּוֹת לָרֹב
אוֹתָן אַתָּה קוֹרֵא עָרֹב,
הֵן תַּהֲרוֹגְנָה זוֹ אֶת זֶה
וּמַה יֵצֵא לְךָ מִזֶּה?
אֵינְךָ מַפְחִיד אוֹתִי מַר עֵבֶר
שְׁלַח אֵלַי מִיַּד הַדֶּבֶר !
הוּא לֹא יִכְרֶה לִי אֶת הַקֶּבֶר
וְאַתָּה תִּרְאֶה, מִי כָּאן הַגֶּבֶר ?
אָמַרְתָּ שְׁחִין אֲבַעְבּוּעוֹת ?
קָטָן עָלַי...הֵן רַק בּוּעוֹת,
מַצְחִיק אוֹתִי גַּם הַבָּרָד,
אֲנִי יוֹשֵׁב לִי בַּמִּשְׂרָד
וַעֲבוּרִי...הוּא לֹא מִטְרָד.
אַל תְּאַיֵּם עִם הָאַרְבֶּה,
אֲפִילוּ אִם תִּשְׁלַח הַרְבֵּה
לֹא אִכְפַּת לִי...אֶתְחַבֵּא.
אִם תַּעֲשֶׂה כִּבּוּי אוֹרוֹת
יֵשׁ לִי בַּמְלַאי אַלְפֵי נֵרוֹת,
לַהֲרֹג בְּכוֹרוֹת אַתָּה בּוֹחֵר ?
לֹא נוֹרָא...תּוֹךְ שָׁנָה יִהְיֶה אַחֵר !