שיר הסיגריה של פעם - ובדיחה לעכשיו

עכשיו כולם נגד עישון,זו מלחמה ממש,כמו תקופת יובש של אז,עכשיו כולם רוצים לפזר את העשן,אבל השאלה היא מה נשאר,המכוניות הרי את חיינו מזהמות,והמפעלים הרעילים,וכימיקלים בעולם עושים חורים

עכשיו כולם נגד עישון
זו מלחמה ממש
כמו תקופת יובש של אז
עכשיו כולם רוצים לפזר את העשן
אבל השאלה היא מה נשאר
המכוניות הרי את חיינו מזהמות
והמפעלים הרעילים
וכימיקלים בעולם עושים חורים
עוד נתגעגע לסיגריה של פעם
כשלחיים היה גם טעם
כשכדור הארץ עוד יגסוס
ואנחנו במקום לעשן ציפורניים נכסוס
אל המראה היפה כמו מהסרטים
כשהגיבור סיגריה בפיו ישים
ומעל השולחן הוא מתכופף לעבר האישה
שאש בסיגריה שלו מציתה
והתנועה האצילית של המצית
ומתחת כובע רחב שוליים
עשן הסיגריה עולה ומכסה את העיניים
עוד נתגעגע אל כל אלה כשכדור הארץ יגסוס
ואנחנו במקום סיגריה ציפורניים נכסוס…
כשהעשן יתפזר לא נרצה לראות מה פה יישאר
עוד נרצה אל הסיגריה לחזור כשיגדל החור
ובשמיים נראה חור במקום אור...

ולסיום בדיחה – שלא תחשבו שאני מתכוון ברצינות להחזיר לסיגריה עטרה ליושנה:
בבית המשוגעים חולה מעשן שתי סיגריות ביחד.
ניגש אליו הרופא ומתעניין לפשר מעשיו.
"אח שלי בבית סוהר ואין שם סיגריות", אומר המטופל, "אז אני מעשן גם במקומו".
כעבור יום הרופא רואה שהחולה מסתובב עם סיגריה אחת בלבד בפיו.
"נו, אני מבין שאחיך השתחרר מבית הסוהר?" אומר לו הרופא.
"לא", עונה המטופל, "אני פשוט הפסקתי לעשן..."

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל