"הדור האבוד" - הגירסה החרדית

דור הצעירים של שנות האלפיים ניצב מול אתגר חדש: הנחיצות הגוברת לתואר אקדמאי. את מערכת ההתלבטויות מלווה כמעט תמיד חוסר ודאות וטישטוש המקשה על קבלת ההחלטות. הטור להלן מנסה לנתח את הנושא מנקודת מבט של סטודנט חרדי למדעי המחשב.

 

בחירת המקצוע

סטודנטים רבים שוברים את הראש בנוגע לבחירת המקצוע בו הם מעוניינים לפתח קריירה. כיום, שלא כמו בעשורים הקודמים, אדם בורגני הרוצה לחיות בכבוד עם קצת נשנושים מהצד, סטייל ריקי כהן מחדרה, חייב להצטייד בתואר מתאים. וכאן מתחיל הקונפליקט: השיקולים לבחירת מקצוע יכולים לנבוע: מהכסף, מהביקוש, מהפופולריות, מהכבוד שהוא מביא, מהפרקטיות ולפעמים סתם כי הרמה ההשכלתית של המועמד לא בשמיים, והוא נאלץ לבחור מקצוע המותאם לציון הפסיכומטרי שלו. גם לאחר בחירת המקצוע עובר הישראלי הממוצע תהליך קבלה שגרתי שבסופו הוא עלול לקבל תשובה שלילית. לעולם לא תדע מה מסתתר מאחורי צמד המילים מלאות ההשראה "חוסר התאמה"...
 

לאחר הקבלה לאוניברסיטה/מכללה עובר הסטודנט תהליך הנמשך על פני תקופה של בין שלוש לשבע שנים שלאחריהן הוא יוצא עם תואר ביד. לחלק מהסטודנטים זה השלב בו הם מגלים שהמקצוע שבחרו אינו פרודוקטיבי והם מוצאים את עצמם מחוסרי העבודה. ולא מדובר על תארים כ-'סינית עתיקה' או 'תלמוד' שכבודם במקומם מונח אבל הם אינם פרקטיים. מדובר גם בתארים כמו משפטים ומנהל עסקים שהפכו לפופולאריים מידי, ובמדינה שעל כל שלושה אנשים יש עו"ד וכנגד כל ארבעה יש מנע"ס, אין למסיימי התארים הנ"ל מה לעשות עם התואר שרכשו בעמל רב.
 
 

בחירת המקצוע אצל חרדים

אצל החרדי הסטודנט הלבטים רבים יותר. תוסיפו למערכת קבלת ההחלטה גם את השיקולים הבאים: בחור חרדי על פי רוב מתחיל ללמוד לבגרות, לא לתואר! כשהוא כבר תומך באישה וילד. זמנו קצר, ולכן אלמנט הזמן משחק תפקיד נכבד בשיקול לבחירת התואר אותו הוא ירכוש. אם מדובר בבחור "חרדי חזק" הוא גם ידרוש מוסד אקדמאי חרדי, או לפחות דתי, מה שמחזיר אותו למנע"ס ומשפטים שנחשבים למקצועות הפופולאריים במוסדות של המגזר, כנראה בגלל התנאים הנוחים שמאפשרים התארים האלו.
 

בנוסף, ישנה דעה רווחת בציבור החרדי שחבל להשקיע בתואר אקדמי ועדיף ללכת על מסלול של לימודי תעודה. זה נובע, בעיקר, מהזמן המצומצם העומד לרשות הסטודנטים החרדיים. זו לא סתם 'דעה רווחת', זה מיוצג בשטח - דה פקטו - בדמות כל מיני מכונים למיניהם שחלקם קיקיוניים להחריד. (בזמנו, הוצע לי ע"י אחד מהמוסדות המכובדים הללו להיות מורה למתמטיקה ואנגלית כשבקושי סיימתי בגרות...) מכוני התעודה מציעים התמחות בתחומים כגון: גישור, CBT, יעוץ השקעות, קולינריות ועוד. מכיוון שהיחס בין הביקוש לכמות הבוגרים בכל שנה אינו פרופורציונאלי, ישנו אחוז נמוך מתוכם הזוכים לעבוד בתחום אותו למדו. את הרוב המכריע ניתן למצוא בחברות הסלולאר המאוכלסות להתפקע בבוגרי תעודה.
 

התחום של לימודי התעודה בו נופלים הכי הרבה סטודנטים חרדיים, הוא מקצוע התכנות. בפני בחור המעוניין ללמוד לתכנת, עומדות שתי אפשרויות: א. ללמוד תכנות במסלול מקוצר של שנה עד שנה וחצי ולקבל תעודה של מה"ט. ב. לבחור במסלול אקדמי של מדעי המחשב או הנדסת תוכנה המקנים לו בסיומם של ארבע שנים מתישות תואר Bsc (מהנדס). חבל מאד לשמוע את המזלזלים המצדדים בלימודי תעודה ומושכים אחריהם לא מעט סטודנטים לבחור במסלול הפשוט יותר. כי צריך להבין, במדעי המחשב לא שוברים סתם את הראש. במדעי המחשב לומדים את כל הלוגיקה וכל המתמטיקה העומדת מאחורי כל תוכנה ולו הפשוטה ביותר. לעומת הידע המוקנה למחזיקי תעודה, שלא מכשיר אותם באמת להתמודד עם תכנות ברמה גבוהה.
 

הסודוקו של המתכנתים

לשם השוואה, עשיתי תחרות מול בוגר תעודה, על תכנות מערכת הפותרת סודוקו מכל סדר גודל וקושי. הרצנו את התוכנה על סודוקו של 25X25. בתכנית שלי, הקשנו enter והמחשב פלט מיד את הפתרון. אצלו, המחשב חשב וחשב עד שנמאס לי לחכות. השארתי אותו ליד המחשב ויצאתי. לאחר חצי שעה קיבלתי הודעת sms בזו הלשון: "התוכנה עפה, המחשב קרס". למי שלא בקיא בזמני ריצה של מחשבים, אסביר. מחשב ממוצע מריץ בשניה בודדת יותר משלוש מיליארד פעולות. המחשב רץ על התוכנית שלו יותר מחצי שעה!
 

אני רואה צורך להדגיש, החבר שאתו ערכתי את התחרות לא חכם פחות ממני. אבל ברשותי היה הרבה ידע שהוא לא רכש בלימודים שהוא כבר סיים בהצלחה. אני הייתי סה"כ בשנתי הראשונה לתואר.
 
 

מי רוצה להיות מיליונר?!

לכן ידע כל סטודנט העומד על צומת הדרכים הזאת. אם להיות בודק תוכנה זה החלום שלך, בבקשה, מכוני התעודה למיניהם מחכים רק לך ובשמחה רבה. אבל אל תחשוב לרגע שחברות ההייטק יעיפו מבט לכיוונך. גם אם בתעודה יהיה כתוב "סיים בהצטיינות". והמשמעות של עבודה בחברת הייטק אינה מתבטאת רק בהילה העוטפת את מי שדרך במסדרונותיו הנוצצים של מגדל השן ההיי-טקי, זה מתבטא ישירות במשכורת שביחס למקומות אחרים אינה פרופורציונאלית.
לעומת זאת, אם השאיפה שלך להיחטף ע"י חברת הייטק מכובדת עוד לפני סיום התואר, ותוך שנתיים להרוויח משכורת גבוהה בהרבה מהממוצע במשק, אל תחשוב פעמיים, אל תבנה על צבירת וותק שאולי תכניס אותך בסופו של דבר לחברת הייטק, פשוט לך ללמוד לתואר מהנדס.
התוצאות מדברות בעד עצמן.

 

תמונות: pat138241, jscreationzs / freedigitalphotos.netplantronicsgermany

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל