אנסמבל המאה ה21 - סדרת תגליות במוזיאון תל אביב

קונצרט למוסיקה מודרנית, ומה כולל מושג זה.



סדרת תגליות של האנסמבל המאה ה-21 הינה סדרה של חוויות מוסיקליות בנות זמננו.
בסדרה מושמעת רק מוסיקה כזו.



מה היא מוסיקה זו?

משך התקופות החל מימי הביניים ועד סוף המאה ה19 חלו שינויים רבים במוסיקה, בכלים, במבנה ועוד, אך בכל התקופות שמרו על הטונאליות, ההרמוניה והצורות המקובלות שנקבעו עוד בתקופת הבארוק.
במאה ה-20 היתה פריצת דרך. הצורות המקובלות נשברו, היתה התנתקות מהטונאליות. החלו לחבר יצירות בשיטת שניים עשר הטונים והכל היה פתוח, מקובל ומותר.
מוסיקה זו קיבלה את ההגדרה "מוסיקה מודרנית" שהפכה לשם נרדף למוסיקה לא מלודית, אטונלית וחופשיה מכל צורה או מסגרת.

במוצ"ש שמעתי במוזיאון תל אביב קונצרט שהוקדש כולו למוסיקה שנכתבה לכלי נשיפה.
שלוש יצירות נוגנו בקונצרט עליו ניצח אילן וולקוב שהוא ממקימי בימת המבצעים התל אביבית "לבונטין 7" וגם מנהלה המוסיקלי של התזמורת הסימפונית של איסלנד.

הקונצרט התחיל עם יצירתו של הישראלי ראובן סרוסי לשלושה עשר כלי נשיפה "movement2013".
ביצירה זו השתמש סרוסי באותם כלי נשיפה בהן השתמש אלבן ברג ביצירתו המפורסמת קונצ'רטו קאמרי לכינור, פסנתר ו-13 כלי נשיפה, שגם היא הושמעה בהמשך.
סרוסי אומר על יצירתו שהיא מיזוג של מושגי המרחב הצלילי עם הזמן-הריטמוס. הוא אומר "ניסיתי לממש בצלילים ...מבט המתפתח תוך מעקב אחר שינוייו של האוביקט-תנועתו בחלל או תוך התמקדות בו עצמו-אליו פנימה."


 

כיצד רעיון זה נשמע בקונצרט?

היצירה מתחילה בלחישה. לאט לאט הקצב מתגבר. תפקידים ראשיים לקלרנית והאבוב. תוך כדי הנגינה שומעים צליל מוזר הנובע מהעברת לוחית פלסטית על הכלי. הנגנים נושפים את תוך הכלי שלהם בלי להוציא צליל ואנו שמעים את צליל הנשיפה בלבד. יש דו שיח בין כלי הנשיפה השונים.

יצירה מעניינת ומיוחדת. מוסיקה מודרנית מאוד אך לא צורמת ומרתקת ביותר.
סרוסי קיבל בשנת 1995 את פרס ראש הממשלה והוא גם נגן גיטרה קלאסית.

היצירה השניה שהושמעה היתה של ברונו מאנטובאני הצרפתי, מנהל הקונסרבטוריון של פריז.
היצירה היא בעצם דו שיח בין שני קלרניתים. הביצוע של חן הלוי ועידו אזרד היה טוב מאוד. היצירה מלודית ביותר. ישנם צלילים המושמעים אחד כנגד השני עד שילובם ביחד באותה מנגינה.
תוך כדי נגינה אחד הנגנים מחליף כמה פעמים את קלרתינו בקלרנית באס. יש ריצה בנגינה ביחד ושינוי כיוון או קצב.
המלחין מתאר את המוסיקה שלו כ-"הרהורים על עברה של המוסיקה המערבית ועל סגנונות וזרמים של מוסיקה פופולרית".

 


הקונצרט הסתיים ביצירתו של אלבן ברג.

היצירה ממזגת בין הטונאליות והאטונאליות שכל כך פירסמה את ברג. יש הרכב כלים לא מקובל 13 כלי נשיפה, כינור ופסנתר. יש גם דואט קצר בו מנגנים כינור וחצוצרה.
כלי נשיפה בודד מנגן ובהמשך כל כלי הנשיפה עונים לו.הסולו העיקרי הוא של הפסנתר.
הקונצ'רטו מסתיים בצלילים חרישים של הכינור.
היצירה חוברה ליום הולדתו ה50 של מורו-שנברג אך הושלמה מאוחר יותר.

קונצרט מסקרן, מוסיקה מעניינת. עפ"י תפוסת האולם (כמעט מלא) נראה שיש קהל רב המתענין במוסיקה מודרנית.



לראות או לא לראות?

חוויה מומלצת. ביצוע טוב מאוד.

 

תמונה ראשית: daisy_princess

 


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל