שאלה לידידיה יערי, מנכ``ל רפא``ל

מדוע מגיע לך שכר של 105 אלף ש"ח בחודש?

שאלה לידידיה יערי

מדוע מגיע לך שכר של 105 אלף ועלות של 130 אלף שקלים בחודש? וכמותך ליו"ר?
אני לא מכיר את ידידיה יערי, אבל על פי כתב הביוגרפיה שלו נראה לי כי הוא מה שנקרא "פר זה בן בקרנו הוא". הוא בן קיבוץ ואני בן קיבוץ. הוא נולד ב – 1947. לו נולד בשנתון שלנו, ב-1930, היה בוודאי מתגייס איתנו לפלמ"ח ב-1946.
מסע התולדות האישי שלו מלמד שהוא גיבור בין גיבורים. לוחם מצטיין בחוד שבחוד. מפקד בשייטת 1, נפצע בפעולה באי גרין. אחרי מלחמת כיפור חזר לצבא התמנה למפקד השייטת. רשימת המבצעים פרוסה על כל האזור. ואח"כ התמנה למפקד חיל הים. מלח הארץ בלי מרכאות.


היום הוא המנכ"ל של רפא"ל

אחד ממפעלי הדגל של הטכנולוגיה שלנו, שכל העולם מלא כבודו. אני מניח שתרומתו למפעל לא נופלת מתרומתו לחיל הים. מדוע מגיע לו בתפקיד הזה, גם הוא במערכת הביטחון, כפליים ממה שהגיע לו כאלוף בחיל הים? איזה מנגנון ותוכנה ואיזה אלגוריתם מעוות במערכת הביטחון מעלה אלוף שעובר משירות צבאי לתפקיד במפעל ממשלתי ביטחוני לרמות שכר כאלה, מעבר לפנסיה הנדיבה?
אני קובע שכמפקד חיל הים הוא עבד הרבה יותר קשה מעבודתו כמנכ"ל מפעל. אני קובע שהאחריות העמוסה על אלוף חיל הים כפולה ומכופלת מזו המונחת על מנכ"ל רפא"ל.
אלוף (מי"ל) יערי אינו הטכנולוג הדיגיטלי הגאוני של הטילים המתקדמים בעולם ושל סוללות היירוט. את ההישגים המרשימים של רפא"ל מביאים טכנולוגים מוכשרים. הוא מנהל של הצוותים האלה. כמסתכלים מהצד איננו יודעים למדוד את תרומתו. בוודאות אפשר לומר שהיא אי כישלון למופת. וזה לא מעט כשרואים בארץ מפולות של מנהלים. אבל, בתרבות ההפרטות וההערצות למנהלים המסדירים לעצמם ולמחובריהם שכר גבוה, עלינו לזכור ולשנן כי רק התקציב הציבורי המציא לכישרונות הטכנולוגיים את התנאים להצלחתם. וכך למימון המפעל במשך שנים. התקציב הציבורי לא רק מימן אלא גם ספג במשך שנים את ההפסדים. הרכישות של צה"ל את התוצרים האיכותיים הם שפתחו למפעל את שווקי העולם. הכל כספי מדינה. מדוע צה"ל צריך לשלם עבור הסוללות יותר ביוקר בגין שכר שחקים של מנהלים שבאו מהמגזר הציבורי בצבא אל המגזר הציבורי של תעשיית הביטחון. איך ייתכן שהרמטכ"ל הנאבק על התקציב, וועדת הכספים העומדת מולו ולידם וועדת חוץ וביטחון של הכנסת – וכל אלה רואים את הסכומים ומסתלקים מאחריות.
כל מי שמתמצא משהו בניהול בתאגיד ציבורי יודע כי אם שכר המנהלים הגבוהים פורץ נורמות סבירות, אין ספק שידם קלה בכספים ובהוצאות אחרות בחברה. למעשה לא ייתכן אחרת.


אין זאת אלא שנבואתו של הנשיא אייזנהאור התגשמה

ערב פרישתו הזהיר את העם האמריקאי מהקומפלקס הצבאי- תעשייתי שכוחו רב לו להשתלט על משאבים ותקציבים מעבר לצרכים האוטנטיים של מערכות ההגנה. מי שעוקב בארץ על המערכת הזאת יודע כי הקומפלקס הישראלי של צבא-תעשייה ביטחונית ומנהיגות מבוהלת נוגסים במשאבים ללא שקלול הסיכונים שמסביב. ומכאן האדישות לשכר מנכ"ל ולשכר יו"ר רפא"ל המייקרים את המוצרים לצה"ל. ואין מוחה. בלב כבד מתגלה כאן שמינית של השחתה.
 
תמונה ראשית: דו"צ
 
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל