שִׁירַת הָ(עֲשָׂב)ים
דַּע לְךָ,
שֶׁמֹּשֶׁה הָרוֹעֶה
יֵשׁ רַק אֶחָד
וְשִׁירוֹ, גּוֹאֶה וְגוֹאֶה
וְנִיגוּנוֹ מְיֻחָד.
דַּע לְךָ,
שֶׁלְּכָל מַכָּה וּמַכָּה
יֵשׁ לוֹ שִׁירָה מְיוּחֶדֶת,
שִׁירָה עִם זִיקָה
אֶל הָאֵ-ל הִיא סוֹגֶדֶת.
וְעִם גַּבָּם אֶל הַיָּם
וּפְנֵיהֶם אֶל הַחוֹל,
פּוֹצְחִים מֹשֶׁה וּמִרְיָם
בְּשִׁיר וּבְמָחוֹל.
שִׁירַת הָיִינוּ עֲבָדִים
לֹא שִׁירַת הָעֲשָׂבִים.
שָׁם...עַל קַצְוֵוי יְשִׁימוֹן
בֵּין צוּקִים וְהָרִים דּוֹמְמִים,
אֵין בָּאוֹפֶק עֵץ רִמּוֹן
וְאַף אֵין...עֵצִים דּוֹמִים.
אֵין גֶּפֶן וְלֹא תְּאֵנָה
יֵשׁ מִדְבָּר וּסְלָעָיו
וְהֵם שָׁרִים עַל אֱמוּנָה
וְעַל בֵּית מִצְרַיִם שֶׁחָרַב.
כְּשֶׁיּוֹצֵא הַנִּיגוּן מִפִּיהֶם :
"שִׁירוֹ לה' כִּי גָאֹה גָּאָה",
כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים הַשִּׁירָה שֶׁלָּהֶם
כַּמָּה יָפֶה הִיא וְנָאָה.
וּכְשֶׁהַלֵּב מִן הַשִּׁירָה מִתְעוֹרֵר
וּמֵאָז נִמְשָׁךְ וְהוֹלֵךְ...
יָקוּם עוֹד נִיגוּן וְעוֹד מְשׁוֹרֵר
וְיִשְׁאַל : בַּמֶּה אֲבָרֵךְ ?
נִתְבָּרֵךְ בְּשִׁירָה מְיוּחֶדֶת
וְשִׁירַת עֲשָׂבִים נְשַׁלֵּב
עִם שִׁירִים עַל אֶרֶץ מוֹלֶדֶת,
נַעֲשֶׂה...נִיגוּן שֶׁל הַלֵּב.