מדוע עזרה למסתננים היא בכלל עזרה כלכלית לעצמנו?

אם נמאס לכם מהטיעוניים המוסריים, הנה כמה הגיגים שקשורים לכיס שלנו


 

1. ביקוש והיצע בשוק העבודה

לאחרונה פורסם כי בשוק העבודה יש צורך רב בעובדים בעבודות ניקיון ובניין, בהם לא ניתן למצוא מספיק ישראלים.
בנוסף, כמעט בכל פעם שמראיינים מסעדנים בזמן השביתה הנוכחית של המסתננים, הם אומרים שאם יגרשו את המסתננים הם פשוט לא יצליחו למצוא עובדים שישטפו כלים.
אז איך ממשלת ישראל צריכה להתמודד עם הביקושים?
 

א. הקץ לייבוא פועלי בניין?

במקום לבזבז מאות אלפי שקלים בייבוא פועלי בניין מרומניה, סין, בולגריה, מולדובה, ירדן ואפילו הרשות הפלסטינית, לשלם דמי תיווך לחברות ולהתעסק בהתאקלמות שלהם פה – אפשר פשוט לתת עבודה להמוני האפריקאים שכבר נמצאים כאן ומשוועים לכל עבודה, ושבעלי העסקים משבחים אותם בחריצותם מעל דפי העיתונים.
 
 

ב. הקץ להברחה והעסקה של שב"חים?

 

אולי אם ניתן למסתננים לעבוד בבניין, בעלי העסקים לא יצטרכו יותר להעסיק שב"חים. "טוב", אתם אומרים, "אז מה?"

ובכן, אם נפסיק להעסיק שב"חים, ונסגור את הגבולות אחת ולתמיד, כל הכסף שמרוויחים העובדים בעבודות הנ"ל ישאר בגבולות המדינה, ישולם במסים ובשירותים (שגם ככה הם משתמשים בהם).
ויש גם יתרון נוסף להפסקת חדירת השב"חים – פחות סכנה לפיגועים ולעבירות פליליות.

 

2. מחדל השירותים הציבוריים

כרגע המצב הוא די אבסורדי – מכיוון שאין לנו מדיניות מוגדרת כלפי המסתננים, הם מקבלים שירותים מצילי חיים וטיפת חלב - בחינם. את העלות הכלכלית, הנאמדת במיליוני שקלים (לפי ידיעות אחרונות), סופגים בתי החולים. בגלל שאף אחד מאיתנו לא תמים, ידוע לכולם שבסופו של דבר שהעלות הנ"ל "תגולגל" עלינו.
גם שירותים אחרים כמו – ביטחון אישי (משטרה, צבא), תחבורה, מים, חשמל, חינוך – את כולם הם מקבלים בלי לשלם שום דבר למדינה, כשאנחנו, הלכה למעשה, ממנים אותם.
 

3. המוני מהגרים צעירים יכולים להביא לפריחה כלכלית?

בספרו "צופן העתיד", פרופ' דוד פסיג מציג תיאוריה גיאו-כלכלית מעניינת ביותר, שאומרת שמחזורי הגיאות והשפל בכלכלה של מדינות, תלויים באופן חזק וישיר ביותר באחוז האנשים באוכלוסייה בגילאים היצרניים והצרכניים ביותר - 36-46, וכן באחוז האנשים בגילאי היזמות – 25-36, וככל שהוא יותר גבוה כך הכלכלה צומחת יותר. את התיאוריה הזאת הוא מדגים באמצעות ארה"ב לדוגמא –
הכלכלן הארי דנט חזה, בתחילת שנות ה 90, כי בין 1993 ועד 2008 תהיה צמיחה גדולה שם בגלל שכ - 80 מיליון מתוך 260 מהאנשים באוכלוסייה – מספר גבוה מאוד יחסית, יהיו בגילאי 36-45. נוסף על כך, הוא גם חזה שב-2008 תתהפך המגמה בעיקר מכיוון שקבוצת הגיל של היזמות (25-36) תהווה רק 30 מיליון נפש, אחוז קטן יחסית, ולכן יהיה מיתון כלכלי כבד בין השנים 2008 ועד 2020.
את כל התחזיות דנט חזה עוד בתחילת שנות ה-90, ואפשר להגיד שעד עכשיו הוא דייק בצורה די מדהימה. פסיג ממשיך ומדגים את התיאוריה של המחזוריות הדמוגרפית בכלכלה בצורה מעוררת השתאות, כאשר הוא מראה כיצד לאורך ההיסטוריה בארה"ב מ-1902 ועד 1983, בכל פעם שחלה תמורה משמעותית בגודל קבוצות הגיל האמורות לעיל חל שינוי משמעותי וישיר גם בכלכלה.
אם ממשיכים לעבוד עם התיאוריה הזאת, אפשר להבין כל מיני דברים. לדוגמא, מדוע אירופה חווה מיתון כבד יחסית בשנים האחרונות (האוכלוסייה שם מזדקנת בצורה קיצונית ויש מדינות שיש בהן כבר מחסור בצעירים) ולמה סין חווה צמיחה אדירה כל הזמן (עודף גדול בידיים עובדות).
ואיך כל זה קשור אלינו? אם יש מדינה אחת שדומה לנו, ברמה של ההגירה של אנשים אליה, היא כמובן ארה"ב – ארץ זבת חלב ודבש וחלומם של מהגרים מכל קצוות תבל. כשמתסכלים על זה בצורה דמוגרפית בלבד, אפשר להבין שלמרות שארה"ב נלחמת נואשת בהגירה אליה, יכול להיות שדווקא היא הגורם המשמעותי לצמיחה הכלכלית המרשימה שהיא מפגינה מאז הקמתה. הגירה זו הביאה לזרם בלתי פוסק של אנשים צעירים ומשפחות צעירות שמוכנים לעבוד קשה וגם מבזבזים כסף רב בהשוואה לאוכלוסייה מבוגרת וזקנה יותר.


כך גם אפשר לנסות להסביר את הצמיחה הכלכלית המרשימה בישראל –
יש בישראל קצב הגירה מרשים ביותר של אנשים, במיוחד של צעירים, שמוסיף באופן תמידי שמן לגלגלי הכלכלה ומניע אותה קדימה.
ובסופו של דבר, יכול להיות שהמוני מהגרים אפריקאים, צעירים ומוכשרים לעבוד בכל עבודה (ובעיקר בעבודות שישראלים ממילא לא מוכנים לעבוד בהן), ושבעתיד הקרוב יגיעו לגילאי הצריכה המאסיבית, יכולים לעשות את ההבדל בין כלכלה מתקדמת באיטיות לבין כלכלה נוסקת.

 

4. חיסכון בענישה וכליאה והקמת מתקנים למסתננים

אם לפתע נחליט להעסיק את המסתננים באופן חוקי, וניתן להם לחיות ככל אדם – סביר מאוד שרמת הפשיעה בקרבם תרד בצורה משמעותית, וירידה ברמת הפשיעה משמע ירידה בבזבוז הכספי למניעתה.
נוסף על כך, משטרת ההגירה תוכל לצמצם את פעילותה באופן קיצוני, וגם לא יהיה צורך באחזקת כל מיני מתקני מאסר או מתקנים "פתוחים" למיניהם. כל אדם בר דעת, לדעתי, יכול לראות איזה פוטנציאל לחיסכון תקציבי יכול להיות כאן.
 

טוב, יש גם סיבות אחרות לתת זכויות למסתננים אבל בכל זאת, שווה לציין אותן:

1. סיבה דתית - בתורה מוזכר אינספור פעמים היחס לגר בארצך, "כי גר היית בארץ מצרים", וגם חז"ל נתנו לגר מקום של כבוד. נוסף לכך, מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, ולמי שלא יודע, בית המשפט פועל לפי ערכי הדמוקרטיה וכן ערכי המשפט העברי, שהוא, כאמור, מקל על הגרים.
2. סיבה מוסרית היסטורית– תארו לכם, לדוגמא, אם בתור יהודים שברחו מפולין של מלחה"ע השנייה לארה"ב, משכנים אתכם במחנות מאסר לתקופה של שנה לפחות, או עד שתצליחו להוכיח שאתם אכן נרדפים (אם בכלל אפשר להוכיח כזה דבר). תמשיכו לתאר לעצמכם, בבקשה, שגם אם יש לכם הוכחות שאתם נרדפים, אף אחד לא טורח לבדוק אם אתם באמת פליטים ופשוט "שוכחים" אתכם במחנות המעצר. איך הייתם מרגישים?
כן, לדעתי יש חובה מוסרית לעם היהודי, כעם שחווה את השואה וגם לעם שחרט על דגלו לבצע "תיקון עולם" ולהיות "אור לגויים", למצוא טיפול אחר לפליטים ממה שקורה היום.
"נכון", אתם אומרים," אבל מעט מאוד הם באמת פליטים". ואני שואל – באמת? מאיפה אתם יודעים? הממשלה בכלל לא טורחת לבדוק את רובם.. ואולי היא עושה את זה כי היא יודעת שדווקא רובם יהיו פליטים לבסוף, ואז היא באמת תתקל בבעיה קשה.. מה שמוביל אותי לסיבה הבאה -
 
3. סיבה מוסרית הקשורה בצדק –
גם עם רובם הם מהגרי עבודה, עדיין עומדת שרירה וקיימת הדילמה הידועה:
האם עדיף לתת ל-99 פושעים ואדם זכאי אחד להסתובב חופשי, או לאסור 99 פושעים ושאדם אחד זכאי יסבול בכלא?
 

4. סיבה לאומית - תושבים תורמים ונאמנים יותר? –
אז מה ההבדל בין עובד מהגר ובין עובד בן הארץ? תחשבו על אבותינו באירופה, שלא נחו לרגע ועשו הכל כדי להצליח בעבודתם, ובין אימצו בהתלהבות תורות קפיטליזם או קומוניזם, המעלות את ערך היעילות בעבודה או השוויון החברתי.
חוץ מזה, אבותינו גם ניסו להשתלב בחברה ללא לאות, ופעמים לא מעטות ראו את עצמם כיותר אזרחי מדינתם מאשר יהודים.
דוגמא לכך היא תנועת "גרמנים בני דת משה":

לדעתי, דווקא אוכלוסיות של מהגרים שמוקירות תודה למדינה שקיבלה אותן ונתנה להן חופש והזדמנות תעסוקה – הן האוכלוסיות התורמות ביותר, שמתגייסות באחוזים גבוהים לשירות קרבי, שתורמות הכי הרבה לחברה וכו'.
 
 

גם מי שהסכים איתי עד כה, עדיין יכול להשתמש בטיעון המנצח נגד זכויות למסתננים:

"אם ניתן להם זכויות – כל אפריקה יגיעו לפה, ואנחנו מדינה קטנה מידי בשביל כל אפריקה".
אז יש לי שאלה אליכם –
עד עכשיו לא היו להם ממש זכויות, נכון? אז איך לדעתכם זה השפיע על זרם המסתננים?
לדעתי, הדרך היחידה לעצור את השטף (בכל זאת, אני מאמין שזכותנו כמדינה ריבונית למנוע כניסה בלתי חוקית למדינה), היא הקמת מכשול פיזי בכל הגבולות. שימו לב שבשנת 2013 נכנסו כ- 40 מסתננים בלבד לישראל. ומכיוון שלא חל שום שינוי בזכויות של המתסננים באותו הזמן, נראה לי הגיוני להגיד שהעובדה שסיימנו לבנות את הגדר בגבול מצרים היא הסיבה העיקרית לכך.
 

לסיכומו של דבר

אני מאמין שהקמת המכשול הפיזי תוכל לבלום את המשך ההסתננות ואת התגברות הבעיה,
וששינוי המדיניות שלנו ומתן זכויות למסתננים שכבר פה - יכולה לעשות טוב לא רק לאזרחים "יפי הנפש", אלא גם לכיס של כל אחד ואחד מאיתנו.
 
תמונה ראשית: לע"מ

תמונה ראשונה: Master isolated images ,sheelamohan - FreeDigitalPhotos


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל