מכתב אישי למסתנן החצוף

המסתננים פתחו השבוע בשביתה והקימו עצרות מחאה בכל הארץ. לעזרתם של המסתננים קמו בעלי עסקים רבים ועוד אנשים שחושבים לשכנע את הציבור בטענות טפלות ולהסיט את הדעת מהעיקר, עם הוויכוח הנצחי האם מדובר במהגרי עבודה או בפליטים. אני מעוניין להתעלם לרגע מהשאלה הזאת ולהתייחס לנושא מתוך נקודת הנחה היפותטית שהם אכן פליטים.

הישראלי היפה רוצה גם הוא לתמוך

ראיתי אותך עומד בין אחיך, מחזיק בידך שלט "פליטים לא מגרשים" וזועק הצילו. ראיתי גם כתמים לבנבנים בין המוני המפגינים שמילאו את רחובות תל-אביב, המיוצג ע"י כמה יפי נפש ישראלים שנלחמים בשבילך. אל תתרגש מהם, גם אם היית מחבל עם דם על הידיים הם היו מפגינים לצדך. רווחתך לא ממש מעניינת אותם. נסה לדפוק אצלם בדלת דקה אחרי ההפגנה והם יזרקו אותך, באלגנטיות כמובן, מכל המדרגות. אם אתה רוצה דוגמאות - תשאל את החברים שלך מה קרה כששפכו אותם כמו להקת קרפיונים באושים לבריכה של הצפונים בגורדון. תשאל את החנון הלבן שעומד מטר ממך, אם הוא היה מוכן להישאר שם שניה אחרי שזה קרה.
 
אני ממש מקנא בך. כמה תמיכה אתה מקבל מכלי התקשורת. כמה ישראלים טובי לב מוכנים באדיבות ראויה להערצה שתישאר אצל השכנים שלהם בדרום תל אביב. אפילו כשהסבא והסבתא שלי הגיעו בספינות מעפילים מאירופה לפני שבעים שנה אף אחד לא נלחם למענם כשהבריטים גירשו אותם בגסות. אבל אתה - אתה מתקבל כאן בזרועות פתוחות, נהנה חינם אין כסף מאופניהם המשוכללות של תושבי תל אביב, מקבל טיפולים רפואיים על חשבון האזרח הישראלי, משתזף להנאתך בחופי תל אביב שטופי השמש. החיים היפים בלי לשלם מיסים ולשרת בצבא.
 
התמיכה שאתה מקבל מהישראלים היא לא רק מהתקשורת שתעמוד לצדך גם אם תגנוב ותרצח. אתה תזכה לתמיכה בלתי מסויגת גם מבעלי המסעדות ומנהלי המלונות שמעסיקים אותך ואת אחיך. גם מחלקת התברואה של מחוז תל אביב-יפו ממש אובדת עצות. אם יגרשו אותך, אני הראשון שאפסיד מכך. לא יישארו מסעדות נקיות, לא יהיה מי שיקלף תפוחי אדמה בשביל הצ'יפס המוקרם שאני כל כך אוהב, לא יהיה מי שיכבס ויגהץ את הסדינים הלבנבנים במלונות היוקרה האילתיים. המדינה הקסומה שלנו תטבע בהררי אשפה. המדינה שלנו תלויה רק בך - אם תלך היא תקרוס ברעש גדול.
 

הידעת? לפני שהגעת לארץ, לא היו סדינים מכובסים במלונות באילת, לא היה מי שיחליף ויכבס אותם. נאלצנו להשתמש בשירותיהם הירודים של הפיליפינים והרומנים חסרי הניסיון. מאות מלונות נפתחו בעקבות ההסתננות שלך לארץ. גם המסעדות הישראליות שהיו ידועות לשמצה בטרם מילאתם לנו את המדינה, פרחו וצצו כפטריות לאחר הגשם. דמעות תנין עולות בעיני בהיזכרי בהררי הלכלוך שהציפו אותם בהעדר יד עדינה ומלטפת שתבריק אותם בברק המיוחד שצץ רק תחת ידך המנוסה.
 

הפנים האנושיות שלי

אני ממש גאה באחי שהגיעו לתמוך בך ולשמור על הפנים האנושיות שלי, כפי שאמרה חברת הכנסת הנכבדה מיכל רוזין. אתה יודע – אנחנו חברה מושחתת מהיסוד ואנחנו חייבים שיהיה מישהו שישמור על הפנים היפות שלנו. הפנים היפות זה הדבר היחיד שנשאר לנו, אין לנו דבר מלבדן. נכון שאנחנו המדינה היחידה בה לא ריססו אותך בכדורים כשהתפלחת לשטחנו, נכון שרק אצלנו אתה מקבל יחס אנושי, נכון שרק כאן יש לכם תמיכה פנימית של גיס חמישי תוצרתה של הגזרה השמאלית להתפאר, נכון שאצלנו אף אחד לא מנצל את העובדה שהתקבצתם במקום אחד כדי לשלוח טנקים ולסלול מחדש את כיכר רבין בגופות שלכם - בסין זה קרה כבר... זה נובע, כמובן, מהשחיתות המוסרית שחוגגת אצלנו.
 

אנחנו לא רק נותנים לך מקלט. אנחנו גם עסוקים ללא הרף להסביר ולהתנצל בפני מדינות העולם שלא הסכימו לקבל אותך, למה אתה לא מתקבל אצלנו במטחי כבוד כאשר אתה חוצה את הגבול שלנו. בחירוף נפש אנחנו נגן עליך ועל שמך הטוב. גם כאשר אתה תתקע לנו סכין בגב ותפגין נגדנו בעיר העברית הראשונה שאוטוטו הופכת לאפריקנית.
 

למה רוצים לגרש אותך

וכעת, ברשותך, תרשה לי להסיר את הכפפות הצחורות שכיבסת לי אמש.
לפני כחמש שנים הגעתי לאספת תושבים במתנ"ס של שכונת התקווה בדרומה של העיר. אני מתבייש לומר, אבל הגעתי למטרת בידור טהורה. ליוויתי חבר שהגיע כי באמת היה אכפת לו מהצפת שכונות הדרום בסודנים. אותי זה ממש לא עניין, חושי הריח שלי כנראה היו מנוונים ולא זיהיתי את הבעייתיות שטמונה בכם. אני הגעתי כדי לצפות בהצגה חינמית של קבוצת תושבים מתוסכלים החורקים שיניים למראה השכונה שלהם ההולכת ומשנה את פניה. זה סיפק לי הרבה חומר לאיזה פינת הומור מטופשת שפרסמתי אז באינטרנט.
 

לא ממש הבנתי מה כל כך הפריע להם. חשבתי שהם סתם גזענים חשוכים שרוצים להעיף אתכם רק על רקע צפיפות הפיגמנטים בה בורכתם. חשבתי שלא יאה לנו כיהודים עם עבר של פליטים לאורך ההיסטוריה, להתנהג בגסות לפליטי מלחמה. ציפיתי לקצת יותר רחמים והבנה כלפיכם.
בקיצור, הייתי צעיר, חסר ניסיון וחסר הבנה.
 

התפקחתי, וההתפכחות הזו באה בעזרתכם האדיבה. כי פליטי מלחמה נורמליים מתנהגים כאורחים, ואורחים משתדלים להצטמצם למינימום כדי שירגישו אותם כמה שפחות. אורחים לא הורסים את ביתו של המארח. אבל אתם חסרי נימוס וחסרי בושה. אתם מרגישים בבית במדינה שכל הזמן משדרת לכם "תעזבו אותנו". היה מי שאמר בקום המדינה שאת החותמת הסופית שלה היא תקבל כשייתפס הגנב העברי הראשון. יש כאלו שחושבים שמדינה אמתית חייבת לאכלס גנבים. אתם לקחתם את התובנה הזאת ושדרגתם אותה לממדים הזויים! תתביישו לכם, עזי פנים שכמותכם.
 

ואל תגידו שאנחנו נגועים בשנאת זרים וגזענות. כי אף אחד לא מתנגד לאלפי מהגרי עבודה אסייתיים ששורצים כאן בארץ. אחת מהם, רוז פוסטנס, הגיע לגמר בתכנית אקס פקטור וזוכה לחיבוק חם מהציבור הישראלי. אתה יודע למה? כי היא מתנהגת כאורחת ולא כבעלת בית. כי היא מתנהגת בנימוס ותורמת יותר מאשר לוקחת. היא ורוב חבריה הגרים איתה כאן בארץ. וזה בניגוד אליך, חתיכת חצוף, שמרגיש בעל בית ועוד מעז לנשוך את היד שמאכילה אותך עם כל מיני הפגנות רעשניות.
 

אז בפעם הבאה כשתתהה בינך לבינך למה לא מוכנים לספק לך מקלט, תכניס לך טוב לראש: אנחנו לא פראיירים!
אנחנו, בניגוד לאמור בברית החדשה ש - הַסּוֹטֵר לְךָ עַל הַלְּחִי הַיְמָנִית, הַפְנֵה אֵלָיו גַּם אֶת הָאַחֶרֶת, לא נוהגים כך. אנחנו יהודים ובתורתנו כתוב "עזוב תעזוב עמו". תתרום - תקבל, לא תתרום - לא תקבל מאומה, תזיק - אנחנו נדאג לאינטרסים שלנו ונחזיר אותך למקום ממנו באת על מנת שתוכל להמשיך להזיק שם.
יום צח!
 
תמונה ראשית: May Golan
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל