ילדים - הטיפול הטוב ביותר להפרעות שינה?

ילדים הם הטיפול החדש והמהפכני לסובלים מנדודי שינה, הוא לא כרוך בשימוש בתרופות, אך בהחלט יש שימוש בחומרים ממכרים, טיפול ארוך טווח אך השפעתו על איכות השינה מיידית. רוצו לנסות בבית!

ארבע לפנות בוקר לא נרדמת? לא יודעת מה הטריד את יהודית רביץ ולמה קשה לה לישון לבד. ת'אמת, כבר שש וחצי שנים שבעיות שינה הן לא הבעיות שלי. ישנה כמו חייל אחרי אימון שטח כולל מסע אלונקות. ישנה בעמידה, בישיבה, גם בישיבת צוות. ילדים קוראים לזה. שלושה במספר ואתה מסודר. הקץ ללבטים או לחרדה מסיוטים, עוד לפני שמתחילות החרדות, העיניים כבר עצומות, אם רק הקטן יתן רגע שקט.
 

יש לי רק חלום

סביב 20:00 מתחילה שעת הלבטים: מקלחת או לעוף ישר למיטה לפני שיבחינו שעברתי למצב מאוזן? האגף הזוגי מאותת: "אולי סרט?" לא. זה ארוך מידי. סרטים זה לגיל חמישים, גם ככה וודי אלן יחיה עד אז, ואף ישתה קפה מאיזה גביע אוסקר. גג סידרה, וגם אותה מותר בתשלומים, הכלל הוא שמה שמותר בסופר מותר גם בחיים. פג תוקפה של חלוקת הז'אנרים לפני שנים: לא על אונס, לא על צורס, לא על פליטים סודנים משוטטים או כלבים נטושים. הלב גם ככה דואג לקטנים, אין מקום בלילה לבעיות של אחרים. ככה פחות או יותר ניפיתי את רוב ספריית התקליטורים שאספנו באדיקות פלצנית ובכסף מופרך בימים האחרים.
 

ערב התעוררות

אז נאמר שאחרי שראינו שמינית פרק נטול דאגה על שלושה רווקים ואחת מתוקה, הקונספט פשוט: הם גרים אי שם בגולה הדוויה, חיים שגרה קשה מנשוא שכוללת יקיצה באחת-עשרה לפנות בוקר, זלילת דגני בוקר רוויים בשומן טראנס ואז – בעודם בטרנינג – מבכים את חופש הבחירה שנגזר עליהם (עם מי לישון הלילה?), את דימויים העצמי המעורער (מידה 38 ורבע במקום 36 מינוס) ואת בדידותם הקיומית (שמסתכמת בזה שהם שורצים כל שניה פנויה יחד, לעיתים גם כשהם במקלחת). הטישו שלי נשאר יבש כמו הנגב. המזל הגדול שנפל בחלקי הוא שגם אם את סוף הפרק אראה בסוף השבוע, הקונספט ישאר כהווייתו, רק שהמתוקה תבדוק כל פעם זוגיות עם חתיך אחר ונשאר עם השאלה הפתוחה: "מתי כבר אמא שלה תתקשר ותנער אותה קיבינימאט שהמדיח מחכה כבר שנתיים?".
הבעיה היא שאז שבה למרכז חיינו שעת הלבטים שבשמונה בערב נדחקה לרבע לתשע. מקלחת? להכין קופסת אוכל לעבודה מחר? כריכים לילדים? להתקין שלושה מדפים שמתחילים להראות סימני עובש קלילים? קיפול כביסה?
טוב, לגבי הסוגיה האחרונה אני מודה שלא היתי כנה. אין כזה דבר קיפול כביסה, זו בעצם אחיזת עיניים של אורי גלר (גבר, אגב). כביסה מקופלת מחזיקה מעמד הרבה פחות מהשלג בירושלים, ולא דורשת מפלסת כדי להחריב את מגדל הקלפים המעורער נפשית ממילא. היא הופכת משומשת, מלוכלכת, אפשרות לתחפושת, לסמרטוט, לחבל, לשטיח, למגבת, לדגל כניעה. בקיצור, השאירו את הכביסה תלויה. מה שקורה לפרייארים יקרה גם לה, ועדיף שיקרה לה מאשר לך.
 

לא ככה?

אוקיי, אז הדרך הטובה ביותר להחליט איך להתמודד עם השאלה המותחת כמה שעות שינה יהיו הלילה, היא דרך שיטת הברירה הטבעית: טבעי שלא תתקינו מדפים הערב, כמו שהיה טבעי לדחות את הרעיון מאז הביקור באיקאה בתחילת ההריון. טבעי שהקופסא תשכח בבוקר בבליל בלאגן הילדים, אז בשביל מה לטרוח להכין אותה בערב? מקסימום כריך לצאצא החולם כעת, וגם הוא בסוף היום עוד ישוב, ולא חשוב, אבל למי יש זמן גם לפתוח חזית מול הגננת?!
סיימנו. אתם מנסים לא לציין לעצמכם בקול רם שוואו, דווקא הלילה הוא לא משמיע ציוץ אפילו לא בשביל המוצץ, ואיזה יופי שהקשבתם לתוכנית המטומטמת הזו ברדיו, כי דווקא יש שם כמה טיפים טובים. אתם יודעים למה אתם מאד משתדלים לא לציין את זה לעצמכם בראש, כי השלב הבא הוא מתחת לפוך, שאתם אפילו מפחדים לספור עד שלוש, אז ברבע לשתיים כבר אין עם מי לדבר. לילה טוב.
נראה לכם?!
 

תברח לחלום

זה מתחיל כמו יללה. אחד מכם מסנן קללה על הכלבה המיוחמת של השכנים. רק שהם נסעו לשבוע. והכלבה בכלל מתה בקיץ לפני שנתיים. אולי זה בעצם שיעול ולא בכי? אולי זה מוסיקה מהמחשב? לא כפרה, זה שלך והגיע הזמן גם שתקומו כי עוד רגע הווליום מתגבר. עיקרון המיטה החמה הוא עיקרון-על בחורף, ואתם יודעים שבלי שמעולם דיסקסתם את הנושא לעומקו, יש איזה שהוא איזון בשאלה הקיומית המקוממת "מי יקום?". אתם כעת בערוץ אסטרטגי מהותי, האם לקום ראשון, לדחוף את המוצץ, לטוס חזרה מתחת לפוך כאילו כלום (במילים אחרות, כאילו לא קלטתי ת'קטע שמדובר בטיטול בכלל, שמעבר לרטיבות קצת מצחינה כוללת גם משקעים כבדים וריחניים) ומיידית להרדם, להטרק, נעילה כפולה. אוללה. בעוד שלוש דקות כשהצד השני במיטה ישמיע רטינה על הבכי שהפך לצווחות קולניות שכבר לא ניתן לטעות בהם הקייס שלך יהיה סגור: "כבר קמתי אליו". נקודה סוף פסוק. סעיף חמש גימל בחוק העונשין: תורך!
 

קום קשת ענן

אז זהו אבאמא. בזמן שאתם בשולחן הדיונים בדלתות קצת יותר מידי סגורות, מספר שלוש גרם למספר אחת להתעורר רטוב מפיפי, מספר שתיים השתעלה, נזכרה שהיה לה גם סיוט נוראי בלילה שהחתולה נושכת לפרה את הזנב, לכו תתחילו לגרש מפלצות תוך נבירה במגרת התחתונים. כולל החלפת סדין, ציפה, ציפית, פיג'מה. בהצלחה! תזדקקו לזה. אתם בעצם שומרים על העיניים חצי עצומות, כדי שבחישוב הכללי בבוקר תוכלו להתנחם שלא היה כזה גרוע. סחטיין על האמונה הפנימית, עשינו לייק. מספר שתיים מבקשת שיר. עדיף סיפור. אם אפשר אז נובלה חרוזה בלחן צועני-חסידי. יאלל'ה שוט! לא ממש בא לכם, אבל מכיוון שיש שלושה צאצאים, שזה בחישוב מהיר שש עיניים ושש אוזניים פקוחות לרווחה, אתם קולטים שבאופן דמוקרטי אתם במיעוט. ישראל היא מדינה דמוקרטית, למקרה שדילגתם על הפרק הזה באזרחות. שתיים לפנות בוקר הוא זמן מצויין להשלמת פערים בחומר.
 

בוקר לחי יבשה, שמש כמו ביצה קשה

אבל מה להגיד? כפרה עליהם. כפרה עליכם. הם מקסימים, אתם מדהימים, סחטיין עלינו שבעידן הנוכחי יש עוד הורים. לא כוכב נולד ולא כוכב נופל, שיר הלל להורה המטרלל, שיש לו עוד כוח המצאה ודמיון, שיש לו עוד חשק לחייך בבוקר לזה שעשה לו בלילה אופרת סבון. איך זה עובד? לי זה עוד לא ברור, מה שכן – זה חוסך לכולנו כדור. תנו לנו מיטה, גם אם יש בתוכה חמישה ילדים, תנו לנו רמז של ציפית – כבר נדמיין שגם יש שם כרית. הדרישות נמוכות, נמוכות עד אימה, אם לא שינה ממש – לפחות תנומה. עוד נצא שפויים בסוף, ואולי זו הסכנה העיקרית. שבסוף הם יגדלו ועדיין נמשיך בשלוש לפנות בוקר להתעורר ולשיר נעימה צוענית-חסידית. הם בינתיים בבית, לא יוצאים למסיבות שאין בהן פיג'מה, חושבים שהאישה הכי יפה בתבל היא אמא, אם הם שותים בלילה זה בטח שוקו במקרה הכי נורא, החיים הוירטואליים שלהם מסתכמים בחבר דמיוני במגירה. אז תודה אלוהים ורק תן לנו כוח, משהו כמו שלוש שעות ברצף ויותר לא נבלבל לך ת'מוח.
 
תמונות: UrbaneWomenMag, CollegeDegrees360
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל