אריק והמוסד

אין מי שלא הושפע מאריק שרון ומאריק איינשטיין. שני הפכים. הראשון גיבור מצביאות ישראלי כוחני מהיר ומוחצן. השני גיבור תרבות ישראלי מאפשר איטי ומופנם. לשניהם אנו מכירים טובה גדולה.

אריק שרון גיבור מצביאות ישראלי שלחם באומץ ובגבורה, בחכמה ובתושייה, במלחמת יום הכיפורים, נחל ניצחון מזהיר, שאותו לומדים בכל העולם. אריק שרון גיבור ישראל שיש לו חלק גדול בהתיישבות ביהודה ושומרון. אריק שרון גיבור ישראל שקנה בית בירושלים העתיקה. אריק שרון איש הצבא, איש החווה וההתיישבות, איש הנהגה, שכולנו חייבים לו. אריק שרון איש ההפכים.
 

אריק איינשטיין גיבור תרבות ישראלי, גאון הפשטות והצניעות. אריק איינשטיין הוא גיבור השלום הישראלי האמיתי. אריק איינשטיין הוא גאון ההתיישבות בלבבות של כולנו. אריק איינשטיין קנה בית בלב כולנו. אריק איינשטיין הוא הגשר על פני תהום. הוא גדול הזמרים הישראלים, אשר נגע באנשים טובים באשר הם, באמצע הדרך, שכולנו חייבים לו. אריק איינשטיין איש הדרך האחת הפשוטה.
 

אז מה להספד הזה ולמוסד? מה לאריק שרון ול'מוסד' ואפילו לשב"כ? אז זהו, שכשאריק הקשיב ל'מוסד' ולשב"כ בשנות ההתשה שלפני מלחמת יום הכיפורים, הוא וישראל טל ועוד כמה קצינים מפוכחים התריעו מפני הקונספציה, וזכו להיות שליחי הצלה לעם ישראל כשמלחמת יום הכיפורים פרצה. כשאריק הפסיק להקשיב ל'מוסד' ולשב"כ במלחמת לבנון הראשונה, ובאינתיפאדה השנייה, הוא נשבה בקונספירציה ומוחו הגדול קרס. לבו של מנחם בגין קרס. ליבו של גוש קטיף קרס והוא פועם בנס למרות הקונספציה. האם נפנים את מסר יד ההשגחה על אריק שרון שהוא הבין?
 
אריק איינשטיין לא הקשיב ל'מוסד' ולשב"כ כלל ועיקר. זה לא עניין אותו. את מדינת תל אביב בין גדרה לאוניברסיטת חיפה, את נשיא המדינה שמעון פרס, את ציפי לבני, את נביאי שקר של אוסלו כולם, את אריק המוחצן והמופנם כאחד, לא עניין עובדות ועמדות שהרמטכ"ל משה יעלון, בשם המודיעין הצבאי, העמיד כמראה בפני כולנו, וגם לא מעניין מה ש'המוסד' והשב"כ אומרים על המלחמה בטרור הערבי. אפילו את ראשי 'המוסד' והשב"כ הפורשים, לא מעניין מה שיש לגופי המודיעין מהם פרשו, לומר באמת על ערבים בכלל ועל ערביי ישראל בפרט, על האיסלם, על ארגוני השמאל החתרני, על מיסיונרים ועל האיחוד האירופי, ועל מזימתם לחיסול העם היהודי ומדינת היהודים. האם נפנים את מסר יד ההשגחה על אריק איינשטיין שאשתו וצאצאיו הבינו?
 

בראשית שנות השבעים חברו עשרה עובדי 'המוסד', צעירים אמיצים ואכפתניקים, וניסחו מכתב המתריע על שחיתות והסתאבות של כמה מעובדי הדרג הבכיר של 'המוסד'. המסמך כונה "מכתב העשרה", ובמשך השנים הודלף לעיתונות והיה בסיס לכתבות ותחקירים חושפניים על 'המוסד'.
 
החוק אוסר על עובדי 'המוסד', כמו על שאר עובדי מערכת הבטחון ובהם קציני צה"ל ואנשי שב"כ, להתארגן באיגוד מקצועי. ולכן, "מכתב העשרה" זכה לתגובה מהירה ונחרצת של ההנהלה. מרגע שחתמו עליו אותם בחורים, הם סווגו כ'עושי צרות', או 'מורדים'. חלק מהם פרשו מ'המוסד' ועשו חיל באזרחות. חלק מהם נאלצו להסתפק בתפקידים משניים וזוטרים עד יעבור זעם. חלק מהם הוצב ביחידה שעסקה בהעלאת יהודים מארצות מצוקה, שלא נחשבה אז כיחידה יוקרתית במיוחד. אותם אלה שהוצבו ביחידה זו זכו להציל את יהודי אתיופיה והעלו אותם לארץ.
 
אנו פוגשים ושומעים כיום וזקוקים ליותר ויותר אנשים אמיצים ונחושים, כאותם חותמי "מכתב העשרה", שיאמרו את האמת לעם ישראל. אריק שרון ואריק איינשטיין התעלמו מ'המוסד' ומהשב"כ ומצה"ל, ומהאמת שהביאו לפניהם, והמחיר שכולנו שילמנו על כך, ועודנו משלמים, הינו ועלול להיות בכייה לדורות. בתום ימי האבל עלינו לקבל כי תם עידן אריק, ומתחיל עידן אריאל. צומח העידן בו אנו מתפכחים מ'שקר שלום אך שווא' וזוקפים את קומתנו הלאומית הישראלית והיהודית לאור ההשגחה העליונה ובכוחו של אהיה אשר אהיה. הֶן-עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא.
 
 
תמונה ראשית: public.resource.org
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל