יפן - ארץ השמש העולה חלק א'

יפן היא ארץ מיוחדת, מדינת איים עם סדר מופתי, נימוסים, נוי מטופח, שלכת מהממת, שקט ורוגע. על אף הריצה המתמדת של המוני אנשים לעבודתם.

רשמים ראשוניים

יפן (מקור השמש) היא מדינה של 6852 איים. 126 מילון תושבים, היסטוריה עתיקת ימים.
מוסר העבודה גבוה, גם בימי שביתה באים לעבודה, קראתי כי בהכרזת שביתה הם מופיעים עם סרט אדום על הזרוע ופעילות היצור אינה נפגעת, כנראה שזה סודה של התעשייה המפותחת והדייקנות ללא רבב.
ארץ השונה משכנותיה במזרח אסיה במראה ובנוף האנושי, אי אפשר שלא לחוש את השקט הנפשי של הסובבים אותך, אתה מרגיש מאור פנים ומוכנות לעזרה.
הנוף ירוק, מטעים, שטחים מעובדים ושדות אורז, ישובים ומבני תעשיה אך זה שונה מאירופה והמזרח.
מבני הציבור מטופחי צמח ופרח ולרוב כוללים מקווי מים ודגים צבעוניים לרוב.
 

רוגע ונופים, שקט

בקיוטו ובמקומות נוספים, מקדשים ומנזרים ואף בבתים פרטיים יש מה שנקרא גן יבש, יושבים כלפיו למדיטציה. זה הוא משטח אבנים קטנות משורטטות עיגולים או קוים אחרים
מתחילים בוקר רגוע ופסטורלי אל מקדש הכסף. ממנו יוצאים בהליכה מתונה ונינוחה ב"שביל הפילוסופים" בצידיו תעלות מים ובהם כרגיל דגים גדולים וצבעוניים, פה ושם מקבץ חנויות קטנות ומושכות כמו בונבוניירה בהם אפשר למצוא דברים מיוחדים. אפשר לבקר בעוד מספר מקדשים באותו שביל פילוסופים.
הדרך הפסטורלית הזו נותנת להולכים בה רוגע והשראה וצל נדיב.
 

סדר מופתי

הרבה אנשים מכסים את סביבת האף והפה כמו שרואים בטלוויזיה. אין דוחק וריצה, הכל מדויק ומתוקתק ואפילו מתקתק.
לא נתקלתי ברוכלים, בסביבת החנות מגישים טעימות, המוכר/ת באים לקראתך. כל קונה בפוטנציה מקבל שירות V.I.P גם בלי שפה, לא דוחקים בך לקנות ולא מפצירים.
בחנויות סדר מופתי כאילו רק עכשיו נפתחה החנות.
הממתינים בתחנות הרכבת ממתינים ליורדים ועולים ללא מרפקים. ברכבת המהירה מוצבות מכונות ממכר, כך גם במעבורות.
מוצגים לוחות זמנים דיגיטליים ובדיוק מופתי.
 

אנשים נעימי סבר ומקבלי פנים

שקט גם במקומות הומי אדם ואם יש ריצה או התרחשות ברחוב אזי היא רק של תיירים סקרנים או אצים לדרכם. דוגמה קטנה: פתאום, אנשים פורצים לרחוב והמצלמות מבזיקות. על מה המהומה? גיישה בלבוש מסורתי יורדת מהמונית אל יעד בסביבה וכולם רוצים לראות ולצלם, לא כל יום פורים, רק פעם נוסעים לתייר ביפן. התחבורה משתתקת, הרכבים עוצרים ומחכים שהקהל התיירים הסקרנים מפנה את הרחוב.
אבל...... רחוב הפופ גדוש צעירים המנסים לעצב את מלבושיהם, שיערם והתנהגותם, רעש אימים בוקע מכל פינה לאורך הרחוב הארוך. לרגישי שמיעה, כדאי להצטייד באטמי אוזניים. ביציאה מהרחוב חוזרים לשקט האופייני.
 

לינה בכלל ולינה במנזר

בכל מקום לינה, נעלים חד פעמיות חלוק שאפשר ללכת איתו לחדר האוכל, חובה "של נעליך מעל רגליך", כמעט בכל מקום, שבפתח ממתין זוג נעלי בית מעור.
הלינה במנזר, מזרן על הרצפה, דלת הזזה קלילה, החציצה דקה וכל רחש עובר לסוחר. החדר מותאם לאפשרות הרחבה למשפחה יותר גדולה.
השכמה מוקדמת לתפילת שחר חדש, למי שירצה - אין הכרח.
 

של נעליך

מנהג עתיק שגור אצל היפנים . חולצים נעלים בכניסה לחדר מגורים, לינת לילה, חדר אכילה (וחלק מהמסעדות), מקומות מיוחדים, במקדשים ואפילו בסיור חצי מוזיאוני. במקום נועלים מנעל קל.
קבלת הפנים בדרך כלל לבבית
בכל מקום לינה, ממתין לכל אורח חלוק (יוקוטה) ונעל מבד קל איתם מהלכים במבנה וגם באולם האוכל
 

הדת

הדת הרשמית שינטו, התרשמתי שהם הכי ליברליים בין מאמיני הבודהיזם באשר לדבקות בדת. דוגמה קטנה, בהרבה מקדשים די בזריקת פרוטה+מחיאת כפיים+השתחוויה והיפני כבר יצא כדי חובתו. בעצם הדת ביפן אינה קשוחה.
הבודהיזם היפני הוא גלגול של בודהיסטית שנדדה בדרך המשי ליפן. מקדש טושודשי (הוכרז ע"י אונסקו כאתר מורשת עולמית) מייצג את השינוי שעבר בדרך אל המילה האמיתית- השינגון= האצולה. אולמות גדולים נעדרי ריהוט, המחיצות מאוירות בציורים שגילם 1500 שנה לפחות.
 

תעלות ועצי צל

הרחובות הצדדים נטועי עצים, תעלות מים זורמים ובהם משייטים דגים צבעוניים גדולים ונראים לעין ללא מאמץ. בחצרות בחלק מהבתים יש בריכות מים עם או בלי דגים.
 
 

הנוי מטופח ומלוקק כמו מקדש

שטחים מעובדים ושדות אורז

תעלות ועצי צל

ישובים ומבני תעשיה אך זה שונה מאירופה והמזרח.
מבני הציבור מטופחי צמח ופרח ולרוב כוללים מקווי מים ודגים צבעוניים לרוב.
 

מבתי קרקע לגורדי שחקים

שקט ונימוסים לפני הכל
בקיוטו ובמקומות נוספים
 
תמונה ראשית: marcveraart

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל