ראש השנה לטבע כבר כאן והשקדיה כרגיל חוגגת ראשונה

החורף מצטנע לאחר הופעה אדירה, חד פעמית שכבר נעלמה מהתודעה. ט"ו בשבט לעומת זאת כרגיל כאן ויש מי שמקדים ומסמן את תחילת הפריחה.

מבשרת האביב באמצע החורף

כמעט בלי שהרגשנו, ראש השנה לטבע כבר הגיע. השבוע נחגוג את ט"ו בשבט באווירה אפילו חמימה במעט. ומי ראשונה לזקוף קומתה ולעטות פריחה מרהיבה? כמובן השקדיה.
 
 

צאו אל הטבע וראו את השקדיה במלוא תפארתה בעת הזו. כעת ניתן לראותה באזורים שונים בארץ מרהיבה ביופייה. באמצע החורף, ראשונה לפרוח ולרמוז על האביב שיבוא בהמשך.
מקור שמו של השקד הוא בפועל שקוד שפירושו: למהר, להתמיד ולנסות. השקד הוא אחד העצים שסימלו את עץ הדעת, כיוון שלפירותיו קליפה קשה, אותה יש לפצח כל מנת להגיע לפרי עצמו - הטעים והמזין. חז"ל קישרו את שמו עם שקידה, על שום כך שהוא פורח ראשון מבין כל העצים. ניצניו קישטו את המנורה בבית המקדש, ששבעת קניה ציינו אותה כסמל החוכמה. מתוך המשנה אנו למדים כי השקד שימש להפקת שמן, למאכל, לרפואה ולהסקה. השקד ברפואה עממית: ריסוק שקדים במים יוצר משקה חלבי, המכונה חלב שקדים. זהו משקה טעים בעל תכונות מקררות הניתן לעיתים לחולים במחלות קשות ומהווה תחליף לחלב מן החי.

 

אגדה - השקד השקדן

שני ידידים הם היו, עץ השקד שגדל בחצר הקטנה, והילד אילן שגר בבית הקטן. בני גיל אחד כמעט היו, כמעט, כי השקד גדול היה מאילן בשבעה חודשים. יום הולדתו של האילן היה בט"ו בשבט, ואילו יום הולדתו של הילד אילן - בט"ו באלול, אבל בכל זאת, ידידים טובים היו השנים. בכל הזדמנות היה אילן בא לבקר את השקד שלו, והאמינו לי, גם השקד היה בא לבקר את אילן אילו רק יכול היה... טו בשבט הלך וקרב, ואילן חשב בליבו: "איזו מתנה אביא לשקד שלי לכבוד יום הולדתו?" הוא חשב וחשב עד שידע מה לתת לו. אבל שמר זאת בסוד עד ליום עצמו. בבוקר טו בשבט בא אילן לבקר את השקד שלו, קרב אליו ונעצר מלא השתאות. ידידו העץ התקשט ליום הולדתו בבגד פריחה לבן ונפלא . כל ענפיו היו מכוסים פרחים קטנים, לבנים - ורדרדים נותני ריח.

שלום לך, שקדי ידידי, וברכות ליום הולדתך! אמר לו אילן, הנה הבאתי לך מתנה קטנה! המתנה היתה ציור גדול צבעוני ויפה של עץ פורח באביב, מעשה ידי אילן להתפאר. אני בטוח כי השקד שמח למתנה, ואילו יכול היה לדבר היה אומר לו: תודה, אילן, תודה רבה רבה!
עברו שבועות, חלפו חודשים חמישה, שישה ושבעה, והנה הגיע יום ט"ו באלול, הלוא הוא יום הולדתו של אילן. היה זה יום בהיר וחמים. שמש קיץ טיפסה בשמים, ואילן השכים קום, לבקר את ידידו השקד. הוא יצא מן הבית לחצר, לבוש בגד חג לבן, וכולו מלא סקרנות, איזו מתנה הכין לו ידידו השקד ליום הולדתו. שלום לך, שקדי ידידי אמר לו אילן כשקרב אליו. היום מלאו לי שמונה שנים האם... הוא ביקש לשאול אותו משהו, אבל השאלה לא נשאלה. לא היה צורך לשאול. ענפיו של העץ שהיו בט"ו בשבט מכוסים פרחים לבנים - ורדרדים, היו עתה עמוסים פירות לרוב.
פירות חומים, שקדים שהבשילו. אילן שלח ידו וקטף פרי אחד, פיצח את קליפתו ואכל את תוכו. זה... זה טעים נורא! אמר אילן בשמחה. ואז קטף אילן עוד ועוד שקדים מן העץ, התישב בצילו, השעין את גבו אל הגזע ואמר: תודה לך, שקד, על שהכנת לי מתנה טעימה ונפלאה כזאת ליום הולדתי!
זה היה יום הולדת נחמד, הלא כן.

לא נותר לי אלא להביא כאן מתוך ספרי האחרון את השיר שהקדשתי לה.

שקדיה

הוֹד וְהָדָר בִּפְלוּמָת כְּסוּתֵךְ ,
כָּה נָאָה בְּשִמְלָת הַטוֹהַר,
שַב הַאוֹר בְּעֵינָי לְמַרְאֵךְ,
עַז רִישוּמֵךְ כְּהִילַת הַזוֹהַר.

לְפֶתַע בִּפְאֵר הַתִפְרָחָת,
הַר וַגָיא בְּלוֹבֶן מְדוֹבֵב,
כִּבְכֹל שָנַה מוֹפִיעָה מְטוּפָּחָת,
סֶמֶל לְרִאשוֹנִיוּת, נֶפֶש מְשוֹבֵב.

כְּעֵץ הַדָעָת תֵחָשֵב דְמוּתֵךְ ,
הַמְכִילָה בִּמְרוּמָז יְסוֹדוֹת הַתְבוּנָה,
לֹא בְּנָקֵל יֵאַכֵל פִּרְיֵיךְ,
אַךְ בְּשִפְעָת סְגוּלוֹתָיו הַתְמוּרָה.

נִיצֶבֶת בַּשָעָר כִּמְבָשֶרֶת,
עוֹנָה נוֹסֶפֶת לְחִידוּש וּתְקוּמָה,
עוּרוּ צַמָרוֹת וְעֲלֵי כּוֹתֶרֶת,
זִיקְפוּ רַאשֵיכֶם כִּי הִגִיעָה הַשָעָה.

 
 
תמונה: י.ש.




 
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל