האתגר הלאומי המרכזי - הקמת מאגר של "מוחת זהב"

מספרם של בני ה-65 ומעלה עולה כיום על 800,000. בעוד 11 שנים בלבד יגיע מספרם ל-1,200,000 איש ואישה והם יהוו 16.5% מאוכלוסיית המדינה. זהו פלח ענק ומשמעותי באוכלוסיית המדינה. מה אנחנו עושים עם המאגר הכביר הזה של ידע, מומחיות, ניסיונן חיים, יכולת עשייה? ממש כלום. שום דבר שהוא.

האם נעמוד באתגר הכביר?

אתגר לאומי חיוני: "המאגר של ראשי הזהב"
 

א. מבוא: איך השתנו פני החברה
 

בישראל של שנת 2014 חיים למעלה מ-800,000 איש ואישה שגילם 65 שנים ומעלה והם מהווים כעשרה אחוזים מאוכלוסיית המדינה.
מבלי שנתנו דעתנו לכך, כמעט הפכנו כבר להיות מדינה ככל מדינות המערב המפותחות, שבהן שיעור בני הגיל המבוגר נע בין 15% ל – 20% (!) מכלל האוכלוסייה. בעוד שנים לא רבות, עקב העלייה הרצופה בתוחלת החיים, יגיע שיעורם של המבוגרים ברוב מדינות המערב לכדי 25% מכלל האוכלוסייה, כלומר – כל אדם רביעי יהיה בן 65 או יותר. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הרי בשנת 2025 יגיע מספר בני ה-65 ומעלה למיליון ומאתיים אלף איש, מתוך אוכלוסיה יהודית של 7,269,00 איש. כלומר, הם יהוו 16.5% מכלל האוכלוסייה בעוד שכיום הם כאמור סביב ה-10%.

פירוש הדבר שהגידול בבני ה-65 ומעלה, תוך 11 שנים בלבד, יהיה 45% בעוד שהאוכלוסייה בכללה תגדל רק ב-15.5%.
זהו שינוי דרמטי וכביר במראה פניה של המדינה, שינוי הטומן בחובו בעיות כבדות, אתגרים רציניים, נורמות חדשות, ניפוץ סטיגמות ומיתוסים, והתייחסות שונה לחלוטין לאוכלוסייה המתבגרת.
זאת ועוד, האנשים המגיעים כיום והעתידים להגיע לגיל המבוגר יהיו גברים ונשים עם מנהגים ותדמיות, יכולות ושאיפות, חלומות ותכניות השונים מהותית מאלה שהיו בעבר, וזאת משום ש:
 
  • מצב בריאותם טוב יותר מזה של המבוגרים בדור הקודם עקב התקדמות הרפואה באבחון מוקדם של מחלות ומזעור גורמי הסיכון הקלאסיים (כגון עישון, עודף משקל, יתר לחץ דם, וכו').
  • חזותם צעירה יותר עקב המודעות הגוברת לטיפול בסממני הגיל (קמטי עור, צביעת שיער, שמירת הגיזרה, ביגוד הולם).
  • תחומי התעניינותם רחבים, מגוונים ומעודכנים יותר מאלה של הדור שקדם להם, הם חיים את האקטואליה הפוליטית, החברתית, התרבותית והמנטאלית ממש כמו אלה הצעירים מהם בעשר שנים לפחות.
  • הם מביאים איתם מטען אדיר של ידע, מומחיות, ניסיון חיים, עשייה מבורכת, יכולת ביצוע מוכחת ועמידה במצבים קשים ומסובכים.
  • הם מודעים לצורך למלא את חייהם וזמנם בתכנים המעניינים אותם ומוכנים להשקיע משאבים משמעותיים לצורך זה (כל אחד לפי יכולתו ואמצעיו).
 

ב. פרופיל אנושי מרתק
 

אם נבחן את הפרופיל האנושי של קבוצת הגיל הנסקרת נגלה גברים ונשים שהותירו מאחוריהם שובל מדהים של עשייה:
  • הם העלו רעיונות לא שגרתיים ורקמו תכניות שנראו בלתי אפשריות.
  • הם פיתחו יוזמות מקוריות.
  • הם שיפרו תהליכים ומוצרים.
  • הם יצרו בתחומי האמנות לסוגיה ולגווניה.
  • הם הנהיגו יחידות צבא, חברות כלכליות וארגונים ממשלתיים.
  • הם שינו את פני החברה במסלולי עשייה נרחבים ושונים.
  • הם כתבו מחקרים, מאמרים, ספרים ושירים.
  • הם תרמו משמעותית להתפתחויות שהתרחשו בשנות פעילותם.
חלקם היו ידועים ומפורסמים. רובם עשו את עבודתם בצנעה שאפיינה את דורם, שלא הכיר את האסרטיביות המיוחצנת של ימינו. עתה הגיעה שעתם לנוח ולפנות את מקומם לדור צעיר יותר, כדרכו של עולם.
השאלה היא מה עושה אתם האומה? כיצד מפיקה מהם החברה הישראלית את מחצבי הידע והניסיון האגורים בהם? האם יכולים אנו להרשות לעצמנו לבזבז משאב אנושי נדיר ויקר כל כך? האם כה עתירי אנוש אנחנו?
זאת במדינה מוקפת אויבים, דלה במשאבי טבע (זולת מאגרי הגז בים התיכון). אולי כבדו עינינו מראות את התרומה העתידית העשויה לצמוח משכמותם? או שמא אף גרוע מכך – איננו מודעים לפוטנציאל הכביר העשוי לסייע לנו להתמודד עם הסוגיות הקשות והמורכבות בהן נתונה המדינה מזה זמן?

 
 

ג. האתגר - הקמת מאגר לאומי של ראשי זהב

 
ספק אם יימצאו בנו מביני דבר ש"ירימו את הכפפה" ויסכינו להתמודד עם האתגר המורכב והמרתק של יציקת תכנים חדשים בכלים האנושיים הללו עד כדי הפיכתם למאגר לאומי של "ראשי זהב".
זו יכולה להיות מעין "מועצה לאומית לייעוץ" שתכלול כל מי שהידע הנרחב שלו, תחומי ההתמחות שלו, עתירות הניסיון שלו, היכולת האינטלקטואלית שלו עשויים לתרום או לסייע לגופים וארגונים הנזקקים לאותו מצבור של ידע וניסיון המצוי בקרב אותם גברים ונשים הנדחקים כיום לשולי העשייה הלאומית והחברתית. ניתן לארגן מועצה כזו על פי תחומי התמחות או כל מפתח אחר שיקל על איתורם של המתאימים ביותר ושיבוצם למלאכת הסיוע של חשיבה, ייעוץ, תכנון ובקרה וכיוצא באלה תהליכים המצריכים את כל מה שיש בידם של בני הגיל המבוגר לתרום.
אלה יכולים להיות גופים ציבוריים או פרטיים, כלכליים או חברתיים, מסחריים או שלא למטרות רווח, ממשלתיים או התנדבותיים, גדולים ובינוניים, ענקי היקף או קטני מימד. יתכן שתפקיד כה נכבד וחשוב אמור להיות מרוכז ולהתנהל על ידי "רשות לאומית למיצוי משאבי אנוש" או משהו בדומה לזה, שיבין את גודל האתגר, את כובד המעשה ואת פרי ההילולים הניצב במעלה הדרך. ואולי זו משימתו הלאומית הראשית של המשרד לאזרחים ותיקים המופקד על המשאב האנושי הכביר הזה? אני רואה את הגיחוכים של אותם ציניקנים יודעי הכול, שיבוזו לרעיונות המועלים כאן, אלא שאלה כבר הוליכו אותנו לא פעם ל"ימי כיפור" ביטחוניים, כלכליים וחברתיים, בעת שלצערנו פסענו יחד אתם ב"מצעד האיוולת" כהגדרתה של ברברה טוכמן. 
ואולי בכל זאת ניצבים אנו באחת מ"שעות ההארה" הלאומיות שבהן נפתחים שערי הבינה לרווחה ואף המוזרים שברעיונות מבשילים לפתע לכלל תכנית לאומית מעשית?
 
 
תמונה ראשית: Kamyar Adl

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל