אריאל שרון - ראוי לתואר מנהיג?

אריק שרון מילא נדבך משמעותי בתולדותיה של מדינת ישראל, מנהיגותו עוררה געגוע למצביאים כיהודה המכבי. אך בשנותיו האחרונות, כשביצע את תוכנית ההתנתקות, אמון הציבור בו התערער. מנהיגות אינה מצריכה רק יכולות אישיות, אלא גם שיתוף פעולה מצד הסובבים אותך.

בחורף 2001, עת חגגתי 13 שנים להולדתי. ימי הבחירות שריחפו מעלינו ואיתם הג'ינגלים שנוגנו על גבי המרקע ובמקלטי הרדיו והעירו את הגן הפוליטי שבי.
יו"ר הליכוד דאז אריאל שרון התמודד מול ראש ממשלת ישראל אהוד ברק על הזכות לשבת בלשכה ברחוב קפלן בירושלים. הרחובות נצבעו בשלטי בחירות ופעילים פוליטיים התרוצצו להם בין העוברים ושבים, מחלקים סטיקרים במטרה לזכות באמון הציבור הרחב. כנער גם אני נטמעתי בתוך האווירה ותוך דקות מספר, דלת חדרי התמלאה בסטיקרים של "רק שרון יביא שלום". אין ספק, החוויה הפוליטית הראשונה שלי. ראיתי בשרון דמות לחיקוי, אדם שכל כך אהב את עמו ואת מולדתו, לא חשבתי פעמיים ואמרתי לעצמי, אמנם טרם אני יכול לממש את זכות הבחירה, אך אעשה כל מה שאוכל על מנת שייבחר.

לאורך שנות ההיסטוריה של העם היהודי, התברכנו במנהיגים שידעו להוביל ובעיקר לקבל את ההחלטות הנבונות ביותר, החל ממשה רבנו, יהושע בן נון ועד לימי יהודה המכבי. בעת החדשה עם ישראל ידע מנהיגים לא פחות טובים כדוגמת בן גוריון, בגין והאחרון שענה לשם אריאל שרון. "אריק" כפי שכינו אותו חבריו כבר מגיל צעיר ידע שהוא נמצא כאן על מנת להגן על המולדת שלו ובעיקר על אזרחי מדינת ישראל הצעירה.
צליחת התעלה במלחמת יום הכיפורים נרשמה כאירוע הרואי. מידת חירוף הנפש שאחזה בשרון הוכיחה שאדם גם יודע ליישם את ה"אני מאמין" שלו. כשאנו מסתכלים היום על פוליטיקאים שנבחרו על מנת להוביל את המדינה, אנו רואים שחסר כאן הניצוץ המנהיגותי, חוסר היכולת לקבל החלטות מכריעות, הן בהיבט המדיני והן בהיבט הביטחוני.
 
שרון שלא כדוגמת אלו שבאו אחריו, ידע להעניש את מי שרצה לפגוע בלב האומה היהודית בציון בכך שהבין שלא משנה מה יגידו אחרים, האמת שלו תמיד הייתה בראש סדר העדיפויות. אך לא תמיד מימוש האמת היא דבר נכון. האמת מצריכה לפעמים חשיבה מעמיקה ושיקול דעת נכון לפני שמחליטים להיות שלמים איתה.
בשנת 2005, שרון החליט על פינוי רצועת עזה. מהלך זה מצריך חשיבה רבה בכל ההיבטים. אבל ראש הממשלה דאז שהתהדר ביכולותיו הביטחוניות לאורך שנותיו בצבא ובממשלה שגה באותה העת בכך שאינו שמע את רחשי הציבור והדעות הביטחוניות שהמליצו לו שלא לבצע את המהלך. מנהיגות לעתים מצריכה את תמיכת הסביבה, אחרת הצאן לא ילך אחר הרועה ובמהלך ההתנתקות שרון ערער את המשמעות המנהיגותית שרכש לעצמו לאורך שנותיו. בשורה התחתונה, אנו כמהים למנהיג כשרון, אולם, הוא יחויב להיות בעל אוזן קשבת לאורך כל הדרך לסובבים אותו.
 
 
תמונה ראשית: לע"מ
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל