מפגש "פנויים פנויות"

השבוע סוף סוף העזתי ועשיתי משהו שבחיים לא עשיתי, בעידודה של חברתי הטובה, הלכתי אתה למפגש "פנויים פנויות" לדתיים.

הבנתי שכדי למצוא זוגיות אני צריכה לפתוח את עצמי לתחומים חדשים שלא ניסיתי
 

המפגש התחיל באיחור של שעה, אבל הייתי כולי מלאה ציפיה ודריכות לקראתו. המפגש הונחה ע"י מאמנת לזוגיות שבקשה מכול המשתתפים לשבת בצורה של מעגל. לאחר מכן כל משתתף התבקש להציג את עצמו: בן כמה הוא, במה הוא עוסק, יחסו לדת, היכן הוא מתגורר ולתאר משפט שמציג אותו. כל אחד החל לספר על עצמו, ואז הגיע תורי. לבי הלם בחוזקה ופניי הסמיקו. הייתי לחוצה...

"שמי אורית, אני בת 34, גרושה ללא ילדים מת"א ויש לי תואר שני במקצוע טיפולי". עד כאן הכל ממש בסדר, שמחתי. ואז הייתי צריכה לתאר את עצמי. בחרתי לעשות זאת במשפט הבא: "אני בחורה שעשתה את עצמה בעשר אצבעות ובעזרתו של בורא עולם, כמובן."
"למה את מתכוונת"? שאלה המנחה.
הסברתי לה ולכל הנוכחים במפגש שאת התארים שלי, רישיון הנהיגה שלי והרכב שברשותי, ממנתי בכוחות עצמי ובעזרת התפילות לבורא עולם.
"אם כך", השיבה המנחה, "נשמע שאת אוהבת לשלוט בחייך. האם את מתנהגת כך במערכות יחסים? האם את אוהבת להיות שולטת או נשלטת? האם כך קרה בנישואייך שהיית השולטת"? לפתע נשמעו דיבורים רבים בין חברי הקבוצה.
לא האמנתי! הרגשתי את המועקה יורדת לי במורד הגרון. איך היא מעזה בכלל לקשר את זה שבניתי את עצמי לשליטה? ויותר מזה, איך היא מעזה לשפוט אותי ולשלוח לעברי אצבע מאשימה בנוגע לפירוק נישואיי? לכם אספר, שכשלמדתי בשנה הראשונה שלי בתואר הראשון באוניברסיטה לא היה לי כסף אפילו לקנות לעצמי מעיל בחורף, כי העדפתי להשקיע את כל כספי במימון לימודי. לא היו לי בגדים אפנתיים והגעתי ללימודים לבושה בבגדים שקבלתי מקרובי משפחה, אבל הייתי כל כך מאושרת שאני לומדת באוניברסיטה. התהלכתי במסדרונות האוניברסיטה בתחושה ענקית של סיפוק. סיפוק מזה שעשיתי את זה, שהצלחתי ללמוד באוניברסיטה כנגד כל הסיכויים.
נחזור למפגש, במוחי קדחה מחשבה: 'האם היא הייתה שואלת את אותם שאלות את בן המין השני?' למה גבר שבנה את עצמו נחשב נערץ וזוכה לתשבחות, ולאישה מייחסים על כך תחושה של שליטה?

החלטתי להשיב לה בענייניות ובמקצועיות: "אני לא חושבת שמערכות יחסים מבוססות על שליטה, אלא על הדדיות וכבוד. אני מניחה שבתור אשת מקצוע למדת את פסיכולוגית האגו של אנה פרויד. אנה טענה שניתן להעריך את האישיות של האדם בשעה שהוא צריך להחליט החלטות. אני בחורה שלא וותרה לעצמה, והחליטה החלטות, גם כאשר הם היו קשות. ההחלטה ללמוד ולרכוש השכלה הייתה לא קלה עבורי, אבל החלטתי והלכתי בעקבות זאת"...
שתיקה שררה בקרב חברי המפגש כשהתחלתי לדבר, וכשסיימתי כולם מחאו לי כפיים. נבוכה עם דמעות בעיניים עזבתי את המפגש בעיצומו ביחד עם חברתי.
אחרי הכל, עדין נותרה בי האמונה שהכול יסתדר בסוף.
 
תמונה ראשית: Pernilla Rydmark
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל