בין גיא והר ויער מתחדש: טיול למיטבי לכת בכרמל

תנופת התאוששות הצומח בכרמל מהשריפה הגדולה ניכרת בהתחדשות היער בכל פינה. זו סיבה טובה לטייל בו שוב ולראות את המראות היפים, הירוק בכל מקום והנופים המרהיבים.

גאיות והרים טובלים בירוק ונופים מרהיבים הנשקפים לאורך המסלול.

כבכל שנה בחודשים אלה, מזג האויר מאפשר למיטיבי הלכת להנות מהנופים הדרומיים, משום שבחורף נורמלי, הצפון גשום לעיתים תכופות. אי שם במרץ, מתחיל להיות חם בדרום והמסלולים עוברים צפונה. השנה, נראה כי היוצרות התבלבלו. שר החורף, לאחר הופעה חד פעמית בלתי נשכחת נרדם על משמרתו. וכך, אנו הטיילים, יכולים לשלב בין מסלולים בדרום ובצפון.
הפעם, בחרתי לשוב לכרמל לאור ההתאוששות המרשימה של היערות בו והצמחיה בכלל מהשריפה הגדולה ההיא. המסלול שבחרתי אינו שגרתי. בסוף הכתבה יש קישור לכל התמונות, מומלץ ביותר לראות.

המסלול מתחיל בחניון צומת אורן למטה, בתחתית הנחל עם סימון שבילים אדום.

 

 

נהננו מהקרירות של הבוקר בתוך הנחל והתחלנו "לחמם מנועים" בעלייה.
 
 

בהמשך, עזבנו את השביל בסימון אדום ופנינו בשביל סימון כחול. צעדנו איתו חלק מהזמן בנחל אבל הוא הלך והעלה אותנו גבוה מעל הערוץ. העלייה הביאה איתה אויר הרים צלול ומראות מרהיבים. בדרך ראינו צנירים בכמה הזדמנויות, כמו למשל זה שמוצג בתמונה:
 

 

המשך הטיפוס לגובה חשף רקפות מתחת לכל סלע... כמו למשל המקבץ הבא:
 

 
השביל הכחול הוביל אותנו מעל הערוץ ומתחת לבית-אורן עד שהגיע לאזור מחצבת קדומים בסיבו חד של הכביש. שם חצינו את הכביש בזהירות ובחרנו שביל בסימון ירוק, ההולך לכיוון עין אלון.
בדרך יש שרידים של טחנת קמח ישנה שפעם הייתה פה:

 
 

 

בעין אלון עצרנו לארוחת בוקר וקפה. זהו מעין שכבה שהספיקה שלו נמוכה. אולי במקום עין-אלון צריך להחליף את ה ע באות א ושמו יהיה: אין אלון... משהו שמשקף יותר טוב את מצב מי המעיין
כי באמת אין בו הרבה מים. אני מניח שזה בגלל ששואבים ממנו.
מכאן טיפסהו בסימון שבילים כחול על הר ערקן והר שוקף. בסך הכל עלינו מלמטה מקו גובה 50 לפסגת הר שוקף - 497 כלומר טיפסנו כ 450 מטר. הראות בשעה זו של היום לא היתה טובה ובכל זאת כשהסתכלנו מפסגת הר שוקף לכיוון צפון מערב, ראינו את חיפה:
 

 

וכשהיבטנו לכיוון דרום מזרח, ראינו את דלית את כרמל:
 

 

מכאן ירדנו לנחל בוסתן אלא שהשביל נגמר בראש הר שוקף. לכן, צריך לנווט ישר דרומה כקילומטר ולשם כך הלכנו קטע מהדרך ישר דרך הצמחייה. לא נעים אבל לא נורא. מי שרוצה יכול למצוא שם שביל לא מסומן שיורד בסופו של דבר לאזור חירבת שוקף אבל הוא מאריך במקצת את הדרך כי אינו יורד ישר לאזור החירבה הנמצאת אגב ממש בקירבת מתקן השפכים של דליית אל כרמל.
שם צריך לפנות מערבה וללכת לצד הכביש כ 1 ק"מ משום שאין מעבר נוח בערוץ נחל בוסתן בקטע הזה שגם תפוס בחלקו על ידי כל מיני חבר'ה מקומיים שגידרו להם שטחים ומשתמשים בהם לצרכיהם. לאחר כ ק"מ, באזור החילווה (בית תפילה דרוזי בולט על הדרך), יורדים שוב אל ערוץ הנחל ישר לעין - שוקף. המעיין יבש לגמרי אבל משם יש שביל לא מסומן בסימון שבילים המוביל מערבה עד לחיבור עם שביל בסימון שבילים כחול. כאן מתחיל הנוף היותר יפה של נחל בוסתן.
ירדנו עם הסימון הכחול בנחל בוסתן. הנחל מעניין והחבר'ה נהנו:
 

 

נחל בוסתן בהחלט מרתק. בכל פינה הפתעה. נוף טיפוסי:
 

 

הסימון הכחול הוביל אותנו בסופו של דבר ליציאה מהנחל במפגש עם סימון שבילים שחור. היה לנו עוד כ 50 דקות של אור. החלטנו לקחת בו דווקא שמאלה (דרומה) ולעלות על רכס מערת אצבע.
זה היה מרוץ נגד הזמן. טיפסנו די מהר ובפסגה הנופים נראו נהדר במיוחד לפני השקיעה:
 

 

כל כך מיהרנו שכבר לא היה זמן להתעכב על מערת אצבע. ירדנו כל עוד נפשנו בנו והגענו לחניון ממש לפני דקות לפני אור אחרון:
 

 

לסיכום: המסלול הזה לא רק שאינו שגרתי, הוא גם מצריך ניווט בקטע ממנו והוא לא קל גם בגלל העלייה המתמשכת וגם משום ההליכה בנחל בוסתן. הליכה ממשוכת בערוץ נחל על גבי אבנים וסלעים מעייפת באופן מצטבר. אבל בכל זאת המסלול פנטסטי ומתאים למיטיבי לכת. את הקטע האחרון (רכס מערת אצבע) אני ממליץ לעשות רק אם יש לפחות שעה וחצי ויותר לפני החושך על מנת שיהיה זמן לטפס ולהנות מהדרך ויהיה גם זמן לבקר במערה.

לכל התמונות מהטיול


 
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל