"בלי חרטות" - חוזרים לישראל

בכל הביקורים הקודמים בישראל, הרגשנו שהגעגוע לישראל רק מתעצם. דווקא בביקור האחרון, בביקור ההכנה לקראת החזרה לארץ, הרגשנו שאנחנו מתגעגעים קצת לקנדה. זה לא שהתחרטנו, עוד חצי שנה נחזור בשמחה לישראל. ההבדל הוא שעכשיו אנחנו יודעים מה נפסיד.

חיכינו כל כך לסיום הרילוקיישן ולחזרה הביתה לישראל ובכל זאת, בביקור ההכנה לקראת החזרה, היתה לנו תחושה שטוב שאנחנו חוזרים לקנדה לתקופה קצרה. ברור לנו שהכי נכון וטבעי לנו לגור בישראל, אבל כעת ברור לנו שנתגעגע לקנדה. לא נתגעגע לקנדה כמדינה, לא לאנשים (כי חברינו הישראלים יחזרו לארץ) אלא לנוחות ולרוגע.
 

מה השתנה הלילה הזה מכל הלילות?

אנחנו נחזור פחות או יותר לחיים שהיו לנו בישראל לפני הרילוקיישן. אז מה בכל זאת השתנה?
לפני הרילוקיישן חייתי במשך שנים את אותה השגרה - מאוד אהבתי את העבודה העמוסה שלי (גם לא הפריעו לי שיחות עבודה בשעות הערב) והתרגלתי לעובדה שבעלי הודיע לי מדי פעם, שמחר הוא חייב לטוס מהעבודה לכמה ימים. היה ברור גם שזהו קצב החיים בכל מצב, גם בהיריון וגם כשנוסף עוד תינוק בבית. את הפגישות עם החברים תזמנתי מראש לאחת השבתות הקרובות, בין המפגשים המשפחתיים וחברים אחרים, והייתי כל כך גאה איך למרות כל האילוצים, אנחנו מתחזקים כל כך הרבה קשרים חברתיים. את מהדורות החדשות שמעתי כמה פעמים ביום,כך שכבר בקושי הזדעזעתי מהן.
עכשיו, אחרי שטעמנו בקנדה את טעם הרוגע, קשה לחשוב על חזרה לעומס ולטירוף. אני חושבת שרק בביקור האחרון בישראל, התבהרה התמונה: יש לנו עוד 6 חודשים של רוגע.
 

אין כמו סופשבוע רגוע בגלגל"צ, אבל הוא הרבה יותר רגוע בקנדה

למרות שבביקור הזה כמעט ולא הספקנו להפגש עם החברים, היתה לנו תחושה שכל החברים שלנו קורסים תחת העומס של העבודה והמשפחה. הזכרון העמום של חיינו הקודמים בישראל חזר להיות ברור ומוחשי. הרגשנו שלא אכפת לנו לחזור לקנדה, כי שם באמצע השבוע (כמעט בכל ערב) המשפחה מתכנסת לארוחת ערב מוקדמת ובסופי שבוע נהנים מחופש אמיתי מהעבודה החל מערב שישי ועד יום שני בבוקר.
גם בקנדה, בשבת בבוקר, בזמן שאנחנו מתארגנים לטיול עם החברים, אנחנו שומעים את גלג"צ ברקע. קשה להודות אך הסופ"ש הרגוע בגלגל"צ, רגוע הרבה יותר בקנדה.

בקנדה, בכל בוקר אני שותה את הקפה הראשון תוך קריאת הכתבות ב-YNET. חשבתי שאני חלק מהאוירה הישראלית ושאני מעודכנת בחדשות הישראליות. אך במהדורת החדשות הראשונה בה צפיתי בביקור בישראל, הרגשתי שוב את הדאגות. דיברו על רקטות ועל עלות המחייה וכשאתה נמצא בישראל החדשות מוחשיות ומאיימות יותר. בקנדה, אחרי הקפה וה-YNET, אני שומעת בעיקר על הקושי בפינוי השלג מהחנייה ועל המבצעים של ה-Boxing day.

והאמת היא שסוף השבוע הרגוע בקנדה הוא בעיקר בזכות הטיולים. איזה תענוג זה לצאת לטיול מתי שבא לך, לנופים מדהימים ומגוונים של קיץ, סתיו ושל חורף. כמה כיף לנסוע בספונטניות (ובעלות נמוכה יחסית) לערים הגדולות בצפון אמריקה או לפארקים ולשמורות הטבע. אני בטוחה שיהיה כייף לטייל עם החברים בארץ ו"לעשות על האש", רק חבל שלא נוכל לטייל כל כך הרבה כמו בקנדה.
 

היו גם רגעים יפים ...

כמו תמיד היו גם בביקור הזה רגעים יפים ונהנינו מרגעים קטנים ומרגשים עם משפחה וחברים.
כשיצאנו לרילוקיישן, לפני שנתיים וחצי, חברים שלנו קנו בקבוק יין ואמרו לנו שהם כבר מחכים לפתוח את היין איתנו, ביולי 2014, כשנחזור לישראל. כבר דמיינו איך אנחנו פותחים את הבקבוק בקרוב.
עם חברים אחרים קבענו את הקמפינג שנעשה באוגוסט ועם החברות מכפר סבא כבר תאמתי ריצות לפחות פעמיים בשבוע.

נהנינו גם מהשמש בפארק כפר סבא (בעוד שחברינו בקנדה חוו את סופת הקרח), מיחס חם וישראלי של מח' החינוך בעיר (וידעתי להעריך את זה כי שעה קודם לכן "גנבו" לי את החנייה והתחלתי לדאוג מרמת האדיבות בארץ) ומהגמישות של כל מיני אנשים שפגשנו (מצאנו במשך 3 שבועות קבלן, מעצבת ונגר שישפצו את ביתנו וכולם התחשבו בלו"ז הצפוף שלנו בארץ והפגינו גמישות ישראלית בכל דרך אפשרית).
 

עוד לא אבדה תקוותנו

לא עבדה תקוותנו. אני מאמינה שכשאתה נמצא בבית ואתה מרגיש בבית, זו ההרגשה הטובה ביותר.
ברור לי גם שהעצמנו את החוויה בקנדה, כי ידענו שהיא זמנית. מעבר לכך ההתאקלמות המהירה שלנו בקנדה, הרוגע וההזדמנויות התאפשרו כי הגענו לרילוקיישן במסגרת חברה מהארץ ולא טעמנו מקשיים של משפחות שבחרו לעבור עצמאית לקנדה (או לארץ אחרת).

אני מקווה שנתרגל מהר לחיינו המחודשים בישראל ומקווה לא פחות שנשכיל לשמור לעצמנו את האיזון בחיים, העצמאות והרוגע שסיגלנו לעצמנו בקנדה.

אני בטוחה שנהנה במיוחד מהרגעים הקטנים עם המשפחה ועם החברים. עכשיו לא נצטרך לחכות שנה עד המפגש הבא (ואחרי שהם חיכו שנה שלמה לכל מפגש איתנו, הם בטוח יסלחו לנו אם המפגש יידחה בעוד שבוע, כדי שגם נספיק לטייל).
 
תמונה ראשית: Aero Icarus
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל