מסעותיי עם יפתח - גבעת האירוסים

אחת לזמן מה נכדי יפתח ואני יוצאים לנו למסע הכרת הטבע. הפעם הלכנו לנו אל גבעת האירוסים הנמצאת סמוך לנס ציונה כדי לגלות צפונותיה, אכן לא התאכזבנו. נכדי ואני החלטנו יחד כי אירוס הארגמן הגדל בגבעות הכורכר של נס ציונה יקרא מהיום אירוס נס ציונה.

מסע אל גבעת הכורכר בצפונה של נס ציונה

יצאנו שניים, סבא ונכד, אל גבעת האירוסים הסמוכה לנס ציונה. דרכנו הובילה בתוך פרדסים שופעי פרי,
אני קוטף לנכד תפוז ומבקשו לקלף, אך הוא בידיו הרכות לא יכול לקליפה. אני מלמד אותו פטנט ישן
שמוכיח עצמו תמיד: נגסתי בשיני כדי להתחיל במלאכת הקילוף ונכדי נוגס אף הוא בקליפה הבשרנית
ומעווה את פיו מהחמיצות. אם ישאלוני פעם מהו ישראלי בעיני אשיב: לקלוף תפוזים בציפורניים, כאשר
על היד נותרת מעין שארית שומנית צהובה וריחנית מה עוד ואל העין הותזה לה טיפה של "ספירט" צורב..
נכנסים אל השטח שלמרגלות הגבעה. תעלות השקיה מבוטנות מתעקלות בתוך הצמחייה, ואנו
בתוך שלל פריחה נמוכה וכמעט בלתי נראית,מרבדי פרחים קטנטנים בצבע סגול,סביונים זעירים ובין
לבין מבצבצות כמה כלניות אדומות,עשרות טוויות של קורי עכביש מנוקדים באגלי טל הפרושות ללכוד חרקים מזדמנים.והנה פרח לבן שפל קומה שעליו לבנים ופנימיותם צהובה זהו הכרכום החורפי שגם איווה לו את גבעת האירוסים למשכן. ברקע נשמע זמזומן של דבורים העמלות במלאכת אגירת הצוף
ומעל הכל נשמע ציוץ ציפורים כמוסיקה ערבה לאוזניים.
 
 
קוטף שניים שלושה גבעולי חמציץ ונותן לו לנער לטעום, הוא מעווה פיו ויורק במהרה, חמוץ לו מדי.
דרכנו הובילה במעלה גבעת האירוסים, פה ושם נקוו מי גשמים שירדו בימים האחרונים. בין מקווי המים נהלו זוג סיקסקים משחקי אהבה וחיזור.
השפרצות ססגוניות של פרחי רותם קיבלו את פנינו ולידם קידה שעירה.
לפתע מפנה הנכד את תשומת לבי לפרחים בצבע סגול כהה. "נכון יפתח", אני
אומר לו, "זהו אירוס הארגמן", שידע ימים יפים יותר, מאחר ואני זוכר אותו בתפוצה נרחבת יותר. אך זהו
אחד הפרחים המלכותיים שבטבע. לא לחינם אימץ לו בית המלוכה הצרפתי את פרח האירוס כסמל.
מדי כמה מטרים נגלה עץ שקד בפריחתו המלבבת, זכר לימים עברו בהם נטעו
כאן מטעי שקדים, ניסיון שלא צלח.

אנחנו ממשיכים ועולים בגבעת הכורכר הנמצאת ברום של 100-50 מ', העלייה מעט קשה אך הנוף
הנשקף מהגבעה מפצה על המאמץ: איננו יודעים לאן להביט קודם כדי להכיל את היופי.
מבט דרומה - נשקפים מרחביה של נס ציונה עד לפאתי רחובות, מזרחה - ניתן לראות את הרי יהודה
וירושלים; צפונה - מבט על רבי הקומות של המגלופוליס, ראשון לציון, ותחנת הרכבת ראשונים; מערבה -
פרדסי הדר ירוקי עלווה משובצים בכתמים כתומים של תפוזים שלא נקטפו. הנכד שואל למה נקראת
הגבעה, גבעת האירוסים, ואני משיב כי היא קיבלה את שמה מאירוס הארגמן הפורח בשטחה. לאלה
התוהים מאין בא לו השם אירוס הנה התשובה: שמו של האירוס נלקח מהמיתולוגיה היוונית, והוא על
שמה של האלה איריס שהיתה אלת הקשת בענן ושליחת האלים.

שעה ארוכה מוליך אותי נכדי במסתרי הגבעה, ובסופה אנו נושאים תפילה לבורא עולם - עשה שכף
הטרקטורים לא תעלה על גבעת האירוסים, שנגע האורבניזציה יפסח על גבעה זו שתישאר ירוקה
ושמורה לתמיד
 

 

אפשרויות הגעה

לבאים מצפון: עולים על כביש 431 ובמחלף ראשונים מתמזגים עם כביש 412 לכיוון נס ציונה. חולפים
על פני גן אירועים גן הוורדים ופונים ימינה בכביש פנימי עד לתחנת הדלק פז. כאן ניתן להחנות הרכב.
הליכה רגועה בת כעשר דקות בין פרדסי הדרים לכיוון מערב, שבסופה פונים שמאלה אל הגבעה
היפהפייה.
לבאים מדרום: נוסעים בכביש 412 , חולפים על פני נס ציונה צפונה עד למחלף ראשונים מבצעים סיבוב פרסה והגבעה אל מול עיני המחפש
 

 

 

 

 

 

 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל