עושים עלינו חרם, איך אנחנו צריכים להגיב?

כבר הרבה זמן מדברים על חרם של כל העולם על מוצרים תוצרת ישראל. אבל השאלה איך אנחנו יכולים לתרום למאבק הכל כך גדול הזה?

 
לא מזמן הייתה בחדשות מוצ"ש בערוץ 22 כתבה שנויה במחלוקת ודי מרתיעה לדעתי. דיברו על החרם שעושים על מוצרים תוצרת ישראל.
הסבירו שם איך החרם רק הולך ומתעצם, איך במדינות רבות בעולם יוצאים להפגין נגדנו בכל דרך שהיא: הפגנות פיזיות ברחבי המדינות, הדמייה של גדר ההפרדה באזורי הקו הירוק (שעשו בלונדון לא מזמן), הפרעה לנציגים ממדינת ישראל בזמן הרצאות, וכו'.
בכתבה אמרו שבמשרד החוץ אומרים שהבעיה הקשה היא הסברה. צודקים.

כשחושבים על זה, כל אחד מאיתנו הוא מסביר ישראל. הפנים שלנו והאופי הישראלי מיוצג ע"י כל אחד ואחת מאיתנו שיוצאים קצת מהארץ ונמצאים בארצות זרות ברחבי העולם.
הרי כשרובנו טסים לחו"ל, עולה בנו המחשבה ש "כולם גם ככה שונאים אותנו, מה זה משנה", ואז אנחנו מתנהגים בטבעיות הישראלית הכ"כ אופיינית לנו, שזה לא תמיד רע. הרי ככה אנחנו, חמים,מצחיקים, חיייכנים, אך יחד עם זאת אגרסיביים, לחוצים, בוטים...ישראלים!

בינינו, עם כל עניין הבוטות אפשר להרגיע, עם החמימות ושאר הדברים הטובים לא, כי הרי זה כל היופי שבנו. האגרסיביות... ניתנת לשינוי, אבל הלחץ, אני מאמינה שזה משהו שטמון בנו. עמוק. כי הרי לא בהכרח שיש באמת מדינה בעולם שיכולה להבין אורח חיים לחוץ כמו שלנו. הידיעה שהמדינה הזאת במצב מלחמה מתמשך כל שנותיה. וכל ילד נולד למציאות בה חיילים זה הדבר שהוא מושא להערצה והגיבורים האמיתיים של ישראל. מדינה בה הרקטות לצערנו הן כבר לא משהו מפתיע, פיגועים וניסיונות לפיגועים מגיעים בהסתברות של פעם בשבוע, בממוצע.

הבעיה היותר גדולה שלנו לדעתי, היא ההסברה של האויב. בזמן שאנחנו מגנים על עצמו, על ילדנו ועל הבתים שלנו, בזמן שהאויב לא מפסיק לשגר עלינו, לפגע בנו, ולחסל אותנו - במצבים האלה אנחנו משיבים את האש האמיתית, את החיילים שלנו לקרב, את כלל הנשקים שלנו בחזרה למיקום האויב, ואת נשמתנו למען המולדת. האויב בדרך מחרידה למדי, מצליח לקחת את ההגנה שלנו כהתקפה. להוציא אותנו הרעים בסיפור, אלה שפוגעים, אלה שרוצחים, אלה שמסיימים להם את החיים.
הם מוציאים סרטונים קורעי לב בהם נראה כמה אנחנו "השטן", שמצד שני הם מפרסמים בהתלהבות את כלל הנשקים "המדהימים" שהם יוצרים נגדנו.
כל זה והעולם שותק.

אולי כל זה קורה כי במדינה הזאת טובים מידי. הדמוקרטיה היא הקושי הגדול שלנו, זה היופי של המדינה הזאת, אך עם זאת גם הדרך שלנו ליפול למטה. 
 

למה, אתם שואלים את עצמכם?


כי במדינה שנלחמת על קיומה בכל יום ויומו, ומדינה שב-66 שנותיה לחמה בכ"כ הרבה מבצעים ומלחמות שבמקומות אחרים לא הצליחו להגיע למספרים כאלה בכ"כ מעט שנות קיום, יש לנו את האופי הטוב הזה לבוא ולשתוק. לטאטא הכל ולהגיד שמזל שיש לנו את צבא ההגנה לישראל.
כן, המנהיגים שלנו "מאיימים" ברחבי העולם, כן, הצבא שלנו מוכיח כל פעם מחדש כמה אין עליו! אבל הגלגל הזה חוזר שוב ושוב. הבנו כבר שייקח זמן עד שדברים ישתנו. העולם לא רץ לאהוב את ישראל, השלום לא ממש קרוב, והמדינה הזאת עוד תספוג הרבה בהמשך.

אבל יש לנו אחד את השני. את האחדות הישראלית- יהודית הכל כך יפה. שחסרה לנו!
מדינה קטנה, שהצליחה להתפתח בזמן קצר. הדבר הכל כך יפה הזה "ישראל", שהדורות שמהם בנו, רצו אותה כ"כ. רצו אל "פלסטינה".
הזיכה הגדולה, הרצון להקים בית במדינת היהודים. המקום אליו ברחו אנשים כדי להציל את חייהם, המקום אליו בחרו אנשים להגיע אחרי אלפי שנים של ידיעה כי זו הארץ המובטחת.
אנחנו לא מספיק מעריכים את המקום הזה. אנחנו צריכים לתרום בכל זמן נתון לפריחה, לשגשוג ולהתפתחות המקום הזה, בכל תחום שהוא.


ולעניין היותר קריטי, איך עוזרים לעצמנו מול החרם העולמי?

כמו שיש אנשים מאיתנו שקמים ומטיילים על אדמת הארץ הזאת, כמו שיש אנשים שטסים לחו"ל ואוהבים לחזור הביתה, כמו שיש אנשים שקמים בבוקר ויודעים שזו המדינה שלנו, כך אנחנו גם צריכים לנהוג עם המוצרים שלנו.
משרד הכלכלה יצא בשנים האחרונות עם קמפיין של קניית כחול- לבן.
מה זה אומר?
כדי לתרום לכלכלה והמשק הישראלי, כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לקנות מוצרים שיוצרו בישראל.
לרוב זה יהיה אותו הדבר כמו המותגים מרחבי העולם, רק מה? יהיה לזה טעם של בית.

תחשבו על זה, תעשו לעצמכם הדמייה בראש:
אמא מכינה את האוכל שאתם הכי אוהבים, אבל בגלל שכולם מתלהבים מאותו אוכל במקום אחר (כי הוא יוקרתי מאוד), אתם בוחרים לאכול בחוץ.
אותו אוכל בדיוק, מרקם טיפה שונה, אבל בחרתם בחוץ.
הפסדתם אוכל שבא מהלב. אוכל שיש בו אהבה טהורה. והכי חשוב: יכלתם לשמח את אמא.
אז אותו הדבר בדיוק. ברגע שאתם קונים מוצר כחול לבן, אתם תורמים לכולנו. לפרנסה של כל אחד ואחד מאיתנו, והכי חשוב, זה מראה שאתם מעריכים את הבית יותר!

קחו לכם כמה דק' לחשוב על זה, יודעים מה? קחו לכם כמה ימים.
תסובבו בסופרים, תבחנו את המוצרים האלה. נסו להבין מה ההבדל הכ"כ גדול הזה שמונע מאיתנו לעזור לעצמנו.

ובינתיים תסתכלו על הקישור הזה, אתר בשיתוף משרד הכלכלה, אגודת התעשיינים בישראל וההסתדרות שמראה לכם על מה בדיוק מדובר.

ולסיום עם טעם מתוק וזכרון מאדם ענק שהלך לו לא מזמן.
כמחווה לגדול הזמרים של ישראל בשיר שהכי מתאים לכאן.

אריק איינשטיין "תוצרת הארץ"
מילים: נתן אלתרמן
לחן: שם טוב לוי


 
תמונה ראשית: י.ש

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל