המבחן שהרג אותי - תקופת מבחנים

בימים אלו כל סטודנט עובר תקופה לא קלה, זוהי תקופת המבחנים. אשתף את הקוראים בחוויה מהפן ההומוריסטי והאישי שלי.

לחץ תקופת מבחנים


ושוב זה מגיע - חצ'קון סורר ראשון, אך ממש לא בודד. הוא רק בתפקיד המבשר על רבים אחריו להופיע, הם תמיד מגיעים עם קבלת הזמנה זו: תקופת מבחנים בפתח.
אני נחנקת, הגרון יבש והלחץ משפיע על מצב הרוח . מוצאת עצמי מתעוררת לפני הזריחה וחושבת אם להתחיל כבר עכשיו... אולי להבריז גם משיעור שפתח לי יום במערכת כדי ללמוד עד הערב , כי אם אעלה עד לפסגת הקמפוס העליון איאבד את הריכוז בדרך. תחושה שמחלחלת, כל תאריך בלוח המבחנים גוזר עלי דין כליאה בחדר, הסגר מול סיכומים ומאמרים שאין להם סוף, גם לא התחלה, תמיד אפשר למצוא עוד אחד שרץ ברשת משנה שעברה ולשנן ליתר ביטחון.
שרשרת המועדים הבלתי נגמרת של מועדי א' תמיד מתחברים למועדי ב' ואלו שמתנגשים לדבל דייט יוצרים אין קץ של מועדי ג'...

בין כל המחשבות שלא מרפות ממני מתי להתחיל, אני מאבדת את השלווה ופוגשת צד אחר שלי, האני שזאת לא באמת אני וממנה לא אוכל לברוח - "אני הלחוצה", "גברת היסטריה".
החצ'קונים שבאים לברך אותי בכל מבחן מחדש, אף פעם לא מוותרים על ד"ש חם חם, מכסים לי את המצח. קבוע מגיעה ההתלבטות האם לגזור פוני בעונת המבחנים הנהדרת, ולשחק אותה עוברת את מועדי א' בלי בעיות .
בסניף הסופר היחידי אליו יש גישה ללא רכב, מתרוקן מדף המנות חמות כבר בשבוע הראשון של תקופת המבחנים המופלאה.
נראה שכל סטודנט מייחל לגויי תקופת מבחנים - אין זמן לקום לבשל, אין כח ואין סבלנות , הדקות חולפות בראשי כשעון חול הנעצר עם השעה חצות ביום הקודם למבחן.
הוויכוחים פורצים ביתר קלות, התוקפנות וחוסר הסבלנות מתקבלות מן המניין, הכי לא בא לי להיתקל בידידים או חברות שלא פגשתי מזמן... שלא יחשבו שזה נגדם,
לצערי מעולם לא התנהלו חיי על-פי החשק וזה תמיד קורה... אני פוגעת בכמה אנשים שנתקעו קצת בשיחה חופרת ולי פשוט אין זמן.

אני רוצה להתנצל מראש ולהודיע לעולם - אני בתקופת מבחנים, אל תדברו אליי אלא אם יש לכם סיכום, אוכל טעים או קפה ממש חזק, זה חסר סיכוי והראש שלי נאטם, המוח כואב כמו שריר תפוס אחרי מסע כומתה .
פתאום חשבתי על האירוניה שבכל תקופת מבחנים שנה אחר שנה, הלחץ מכריע, זוגות זוגות מודיעים על פרידה, כנ"ל אני נפרדתי מבן זוג... חזרנו כמובן שנגמרו מועדי ב' כמו כולם,
במבחן הראשון נפרדתי ממנו שוב כנראה בפעם האחרונה, כתבתי עליו גם שיר:

לא נכתב מראש
--------------------
ואהבתי אותך ולא ידעתי אמת מהי,
לכאב אין תחתית כמו גם לשמחה,
למדתי לקרוא רגשות,בשפה שלך.
הכל נכתב והיה צפוי
שכנעתי את עצמי לא לקרוא את החסרונות שלך,
לא רציתי לראות את הפגמים בך,אתה יכול ללכת עכשיו.

בכביש מהיר,על אופנוע ,קרוב לים
קסדה כהה,אולי מידי,
הגנה מפני רוח,הסתירה את הדמעות,
לא חקרתי מה גרם לזה לקרות,
אמת שהופיעה,נסחפה אל החוף,
אלי לוחשת: זה לא נכתב מראש.

געגועי חרטה,רסיסי אהבה,
אם רק הייתי יכולה לחזור בזמן ,
לפעמים עדיף לא לדעת
לפעמים זה אסור ואיתך זה מסוכן.
כוכב נופל ובמשאלה,
אתה כבר לא אחת מביניהן,
לעולם לא יחד עוד,
לא הפעם,אין אחרית,זה לא נכתב מראש.

עוד מחכה שתצא לי מהראש,תלך מהמחשבות,
עוד מחפשת דרך להימלט מהמפגש בחלומות,
כי בשלי אתה עדיין מבקר לעיתים קרובות.
לא מבינה, לעקוב אחר הקווים ביד שלי
להמשיך להעמיד פנים,להישאר או לעזוב,
אני יכולה לעשות את זה בלי מעקפים וללכת ישר
הזמן נתן לי להבין שאנחנו לא גורל
זה לא נכתב מראש.

ממך,רק דבר אחד לבקש ,זכור שאהבתי,
כי לאהוב אותך זה לדעת איך לאבד אותך,
לשכוח אותך ולתת לך למצוא את הדרך לבד.
הסוף הזה לא נכתב מראש,
אתה הכתבת את המילים,
כבר מההתחלה,
היו לך שגיאות בשפה זרה.

 

מעניין לכמה מכם חולפת תחושת הזדהות
הצילו - אני בתקופת מבחנים!
 
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל