אבא, אפשר לאכול מהפח?

רָעָב, מתי בפעם האחרונה, אם בכלל, חשתם רעב אמיתי, רעב שמכאיב, שמסיח את דעתכם ולא נותן לכם לישון? כנראה שלא לאחרונה, כי אחרת לא הייתם נשארים אדישים, לכך שגופים גדולים זורקים כמויות אדירות של מזון במקום להעביר אותו לאנשים שהולכים לישון רעבים יום אחרי יום.

אבא אני רעב

גל: "אבא"
שמעתי פתאם צרחה מכיוון המטבח
גל: "אני רעב!!!"
נתעלם לשניה מ"אהבתי" לצרחות...
אבא:" אז תעשה לעצמך כריך"
גל: "אין מה לאכול"
נגשתי למטבח, פתחתי את המקרר הסתכלתי על גל ואמרתי לו
אבא: "גבינה לבנה?"
גל: "אני לא אוהב"
אבא: "גבינה צהובה? טוסט"
גל: "לא בא לי"
אבא: "נקניק?"
גל: "נגמר הפסטרמה, אתה יודע שאני לא אוהב סלאמי"
האמת, הטון המתבכיין כבר התחיל לעצבן אותי
אבא: "חביתה?"
גל: "אין לי כח להכין"
 

אתה בטוח שאתה רעב?

אבא: "מה כן בא לך?"
גל: "משהו טוב"
אבא: "אתה יכול להיות יותר ספציפי?"
גל: "לא יודע... נגמר המילקי, יובל אכל קודם את כל הקורנפלקס..."
איבדתי סבלנות.
גל: "אני יכול מילקשייק?"
 

אולי אפשר פרוסה?

אפשר אולי לאכול פרוסה? שאל חבר של הילד שבא אלינו לשחק.
בוודאי, עניתי והסתכלתי על הילד
מה בא לך?
מה שיש, ענה
טוסט?
במבט נוסף, הבחנתי כי הילד לובש חולצה ששבוע שעבר התלבטתי האם ראוי להעביר אותה לתרומה.
הכנתי לילדים טוסטים והסתכלתי כיצד הילד אוכל כל פרור
הכנתי לילד טוסט נוסף וכשהלך נתתי לו קרמבו לדרך.
דברים קטנים שהילדים לא רואים...

אדר: "אבא, אני צריך עוד כריך לבית הספר"
אבא: "למה?"
אדר: "כי יש ילד בכיתה שתמיד שוכח את הכריך שלו"
"שוכח" את הכריך...
 

רָעָב

נזכרתי בבית שנכנסתי אליו לעיקול עם הוצאה לפועל, כשעדיין שרתתי במשטרה...
בית שהמקרר בו מנותק כי ממילא אין בו כלום.
בית שבדרך החוצה נתתי לחייבת 50 ₪ כדי שיהיה לה לקנות לחם וגבינה לילדים.

רָעָב?
הילדים שלי לא באמת יודעים מה זה רעב
אבל...
אצל השכנים... אני לא באמת יודע מה קורה.
 

מה קרה לנו?

סבתא שלי הייתה מכינה מרק עוף.
מהעוף ה"מכובס" היא הייתה מפרקת את המעט בשר וטוחנת אותו לתוך הבורקס
מהפרות שכבר אי אפשר לאכול היא הייתה רוקחת ריבה או מכינה קומפוט.
את הקליפות של התפוזים – הייתה מסכרת
ומהלחם של אתמול מכינה צנימים או פרורי לחם.
היום, הרבה אוכל מוצא דרכו אל הפח.
 

בל תשחית

ואז... בקבוצה של הישוב נתקלתי בפוסט
בסוף כל יום עבודה, מגה בעיר זורקת כמויות אוכל, מאפים לחמים ועוד נזרקים לפח!!!
ביקשנו לתרום את המוצרים וקיבלנו סירוב.

לזרוק אוכל...
נדייק, בהתאם להנחיות הנהלת מגה, על מנת שלא יקחו מהפח... גורסים את המאפים
זה לא יוצא מהכיס של אף אחד... זה ממילא נזרק לפח.
איך אפשר?!
פניתי אל מנכ"ל מגה – לא נענתי
התארגנו למשמרת מחאה מול מגה – לא קיבלנו תשובה
פנינו לתקשורת... ומגה לא ענתה.

אולי מכאן,
מנכ"ל מגה, מר מוטי קרן, אתה ראית איך ילד רעב אוכל פרוסת לחם?

 

לכל מי שאדיש... משל קטן:


עכבר הציץ דרך חריץ בקיר וראה את האיכר ואשתו פותחים חבילה.
"מעניין איזה מזון יש בחבילה" חשב לעצמו, אך הזדעזע לראות את הזוג מוציא מלכודת עכברים מן הקופסא. הוא יצא אל החצר וזעק אזהרה: "יש מלכודת עכברים בבית! יש מלכודת עכברים בבית!"
התרנגולת קרקרה וזקפה אליו את ראשה: "אדון עכבר, אני יודעת שזה אסון לגביך, אבל אין לכך שום משמעות בשבילי".
העכבר פנה אל הכבשה: "יש מלכודת עכברים בבית!"
הכבשה הפגינה סימפטיה ואמר: "אני כל כך מצטערת, מר עכבר, אבל אין שום דבר שאני יכולה לעשות חוץ מלהתפלל לשלומך".
העכבר פנה אל הפרה וזו הגיבה בזלזול: "אפשר לחשוב- מלכודת עכברים. אני ממש בסכנה, אה..."
עצוב ומפוחד חזר העכבר אל הבית, להתמודד לבדו עם מלכודת העכברים. בלילה נשמע קול פצפוץ, כזה שמשמיעה מלכודת עכברים שהופעלה.
אשת האיכר קפצה ממיטתה לראות מה לכדה המלכודת.
בחושך לא ראתה כי היה זה נחש ארסי שזנבו נתפס במכשיר. הנחש הכיש את האישה והיא הובהלה לבית החולים. היא טופלה וחזרה לביתה סובלת מחם גבוה.
כולם יודעים שהטיפול הטוב ביותר לחום גבוה הוא מרק עוף טרי. האיכר לקח גרזן ושחט את התרנגולת כדי לבשל מרק.
שכנים וידידים באו לבקר את החולה וישבו לצידה מסביב לשעון. כדי להאכיל אותם, נאלץ האיכר לשחוט את הכבשה.
האישה גססה עד שלבסוף נפטרה. מכרים רבים באו ללוויה.
כדי לסעוד אותם, שחט האיכר את הפרה.
 

מוסר השכל


בפעם הבאה שאתם שומעים שמישהו נתקל בבעיה וחושבים שהיא לא נוגעת לכם, זכרו שגם כאשר החלש ביותר מאוים - כולם נמצאים בסכנה.
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל