הר כרכום או הר סיני? מסלול נפלא לחובבי הטיול האתגרי

למיטבי הלכת, אוהבי האתגרים המבקשים לשלב מסלול טיול אתגרי יחד עם חוויה ארכיאולוגית שונה מהרגיל ( ואולי גם רוחנית/מיסטית), מוצע לבקר באחד מהאזורים הבתוליים "שכוחי האל" אשר עוד נותרו לנו בארצנו הקטנטונת. הר כרכום אשר בנגב המערבי, מדובר באזור אשר עד כה יד האדם המודרני טרם נגעה בו ומציע לנו מלבד נוף בתולי ובראשיתי שלא חל בו כל שינוי במשך אלפי שנים.

מדובר במסלול טיול לא קל כלל וכלל, אולם טומן בחובו הרפתקאות מדהימות שאותן לא ניתן לחוות במרבית האתרים והמסלולים בארץ. מה גם שלחוות את הלילה במדבר השומם לכאורה, זו חוויה מדהימה אותה ניתן לשמוע, לראות ולהרגיש עם כל החושים.

מדובר במסלול טיול של יומיים אותו ניתן להאריכו גם לארבעה ימים (אני ממליץ לעשותו ביומיים) וניתן לעשות בין חודש מרץ לחודש אפריל בשנה. זאת כיוון שבאזור מדברי צחיח כמעט לחלוטין שהטמפרטורה בו יכולה להגיע בחודשיי הקיץ עד לכדי 45 מעלות בצל וקיימת סכנה ברורה לטייל בחודשי הקיץ. מעבר לכך מדובר באזור המהווה שטח אש של צה"ל ולכן היציאה אליו דורשת תיאום עם גורמי הצבא טרם היציאה לטיול. לצד התיאום עם רשויות צה"ל ההכנות הנדרשות טרם היציאה הם מעבר להכנות הנדרשות לטיול רגיל ולכן יש להיערך לכך בהתאם.
מדובר בטיול המומלץ לבעלי כושר גופני גובה ובעלי ידע וניסיון בקריאת מפות טופוגראפיות אשר מכירים את המדבר והסכנות הצפונות בו. מה גם שמדובר בטיול הדורש גם התארגנות ללינת שטח בתנאי שדה, כך שמומלץ ביותר לצאת לטיול מסוג זה עם איש מקצוע מיומן וכן להיעזר בשירותים לוגיסטיים ובעלי כלי רכביי שטח 4X4 מתאימים שמסוגלים ל"הקפיץ" את הקבוצה והציוד לשטח ההתכנסות ממנו מתחיל המסלול. כמו כן חובה לצרף לקבוצה חובש או איש רפואה היכול לתת מענה ראשוני ומציל חיים למקרה של כל בעיה ולהותיר רכב פינוי בחניון הלילה לכל צרה שלא תבוא. כמו כן מומלץ שמטייל אחד או שניים יהיו מצוידים בכלי נשק מאחר ומדובר באזור הקרוב ביותר לגבול מצרים. חשוב לציין כי לאורך המסלול אין קליטה של טלפונים ניידים אלא עם מטפסים לפסגת הר כרכום. מכל האמור לעיל, ניתן להבין שכלל וכלל לא מומלץ לבצע את המסלול באופן ספונטאני וללא כל ההכנות הנדרשות וכן לא לצאת לטיול כבודדים או בזוגות.

הר כרכום הנו השם שניתן להר שולחני בעל מסלע גירני המתנשא לרום מרבי של 842 מטר מעל פני הים. הר כרכום הוא למעשה רמה שרוחבה המרבי כ – 2 ק"מ ואורכה כ – 4.5 ק"מ. תושבי האזור שהם הבדואיים מכנים את ההר בשם "ג'בל עידיד" שפירושו ככל הנראה "הר החג" על שום מה חג ולאיזה חג הכוונה זה כלל וכלל לא ברור, אול רמז לכך ניתן אולי למצוא בהמשך מאמר זה.


הנחל המקיף ומנקז אותו הנו נחל כרכום שהנו אחד מיובליו של נחל פארן. הר כרכום ממוקם כ – 25 ק"מ דרומית מערבית למכתש רמון וגובל עם השוליים הצפוניים של נחל פארן מגדולי נחלי הנגב. הגישה אל פסגתו מכיוון מערב די קשה הואיל וצלעות זקופות מאד המתנשאות לגובה של כ – 300 מטר מעל פני סביבתו ולכן נוח יותר להגיע אל פסגתו מכיוון מזרח. הר כרכום מוכר במדע הגיאומורפולוגיה במינוח המקצועי "הר משאר" או "הר בדד" המדובר בהר שנוצר מתהליכי סחיפה, החומר ממנו עשוי המסלע שהוא לרוב גירני הובא למקום ממקומות שונים בהליך של סחיפה, יחד עם זאת ומהעובדה שהמסלע ברובו מורכב מסלעי משקע ימים ניתן ללמוד כי מדובר בהר שנוצר באזור ימי לפני מיליוני שנים כאשר כל האזור היה שקוע במעמקיי בים קדום הידוע בשמו "ים הטתיס", אשר כיסה את מרבית אזוריי הנגב. לאחר נסיגתו של הים בתקופה המוכרת במדע כתקופת אאוקן. עם נסיגת הים החל תהליך סחיפה של מסלע אשר ממנו נוצר הר כרכום כהר בודד המתנשא מעל סביבתו.


מעבר לתיאור הגיאולוגי/גיאוגרפי של הר כרכום, הדבר המרכזי שמייחד אותו והופך אותו לאטרקטיבי במיוחד ושונה משאר ההרים בארץ הם ציוריי הסלע העתיקים המצוירים באלפים על פני כל הרמה שלו ( עד כה נספרו כ – 40,000 ציוריי סלע ) ואין ספור אתרי זבח להעלאת קורבנות והם אשר הפכו את ההר וסביבתו להר מיסטי שככל הנראה היה מאד מקודש לאנשי העולם הקדום החל מלפני 3500 שנה.
תופעת החריטה על הסלע, מוכרת במדע הארכיאולוגיה כחריטה על גבי שכבת ציפוי של סלעים שכבה הידוע בשם "פטינה" או בעברית "מקרם מדברי" המדובר ברובד שחור המכסה את הסלע כמעין קורוזיה שהצטברה ברבות השנים ועליה נהגו בתקופות קדומות לחרוט סמלים מיסטים שנים וכתובות. מתיארוך שנערך לשכבת הפטינה ומכך לציורי סלע אלה עולה כי צוירו לפני אלפי שנים והם מתוארכים למאה ה – 13 לפני הספירה. דהיינו לתקופה הכלקוליתית ולתקופת הברונזה הקדומה, זמן מקביל פחות או יותר לזמן הסיפור המקראי המסופר לנו במקרא בספר שמות – סיפור יציאת בני ישראל ממצרים שמשה רבנו ואחיו אהרון הכהן בראשם. ציוריי סלע מוכרת היטב במדע ממקומות רבים וכך שיטת רישום גרפי זה אינה ייחודית לאזור הר כרכום בלבד. אולם המיוחד בציוריי הסלע של הר כרכום הם בעיקר הסמלים המוכרים לנו היטב כסמלי העם היהודי כגון, ציור של דמוי לוחות הברית המחולקים לעשרה מלבנים, מטה משה רבנו, הנחש, מנורה עם שבעת הקנים, דמות אדם שידיו מורמות השמימה ונראה כמתפלל וקורא ליושב במרומים וכד'. כל זאת לצד אתריי פולחן ומזבחים רבים שהמרשים ביותר נמצא למרגלות ההר ובכלל זה אתר פולחני ובו 12 אבנים כמניין 12 שבטי בני ישראל ותואמים במידת מה לסיפור המקראי בספר שמות שבו מסופר כי משה רבנו קם השכם בבוקר ויצא מהמחנה והקים מזבח לה' ובו 12 אבנים המסודרים בשתי שורות של 6 אבנים כל אחת כמספר שבטי בני ישראל.

חשוב לציין כי עד היום לא ניתן לקבוע בוודאות את מיקומו של הר סיני, ההר המקודש שבו ה' נתן למשה רבנו את לוחות הברית ובהם עשרת הדיברות. ג'בל מוסא שבחצי האי סיני ובו מנזר סנטה קטרינה הוא רק אחת התיאוריות ובעיקר מקודש בעולם הנוצרי, כך ששמו של ההר ג'בל מוסא אינו בהכרח מלמד על כך שאכן מדובר בהר סיני עליו מספר הסיפור המקראי.

תיאוריה אחרת אותה הביא לראשונה, לפני יותר מה-20 שנה הארכיאולוג פרופ' עמנואל ענתי שהוא ישראלי המלמד ארכיאולוגיה באיטליה מדברת על כך שהר כרכום הוא הר סיני אשר למרגלותיו חנו בני ישראל בעת מעמד הר סיני ואליו טיפס משה רבנו כדי לקבל את לוחות הברית. פרופ' ענתי מנמק את התיאוריה שלו באין ספור נימוקים גיאוגרפים וטופוגרפיים, אך עיקר נימוקיו קשורים לציוריי הסלע אשר לדעתו מוכחים מעל לכל ספק את דבר הימצאותו של הר סיני במקום זה. יחד עם זאת, יש לציין כי מרבית המומחים בתחום, ארכיאולוגים ואנשי דת, מהעולם היהודי ובכלל אינם מקבלים את התיאוריה שלו ושוללים באופן מוחלט וגורף. יש אף מקרב אנשי הדת הטוענים כי הר סיני אינו קיים עליי אדמות וכי הוא מטפורי בלבד וקיים ביקום אחר לחלוטין ואולי בשמים.

אחת מתופעת טבע המסתורית המתרחשת על ההר (תופעה שעבדכם הנאמן טרם זכה לראות), ניתן לראותה אך ורק בחודש דצמבר לאורך מסלול ההליכה. מדובר בהילה הבוקעת מתוך אחד הכוכים בהר ומתרחשת באופן בלתי מוסבר בתחילת חודש דצמבר בסמוך לשעה 12 בצהרים. לפתע בוקע אור מאחד הכוכים שבהר הנראה כמעין הילת אש העוטפת את שולי הכוך. מהי אותה הילה ומה ההסבר המדעי וההגיוני להתרחשותה איש טרם הצליח לפענח, אולם יש המשווים זאת לאותה לאירוע המכונן של משה רבנו עם הסנה הבוער בעת מפגשו עם ה' לאחר שברח ממצרים והיה לרועה צאן אצל יתרו כהן מדין, כמסופר בספר שמות. הילה זאת נמשכת מס' דקות כשלשיאה היא מגיעה באמצע החודש ולאחר מכן נעלמת עד לשנה הבאה (ככה מספרים אלה שחוו זאת).
בין אם הר כרכום הוא הר סיני ובין אם לאו (כל אחד יחליט לעצמו באופן אישי לפי השקפת עולמו ואמונתו), אין ספק שמדובר בהר מיוחד שככל הנראה קודש בתקופות קדומות. מה גם, שמדובר באחד האזורים המרשימים ביותר בארץ, אשר שווה לערוך בו טיול ולהתרשם באופן פרטני ממה שהוא מציע לנו בכל המבנים ובעיקר מהישימון הבתולי ונוף בראשיתי שיד האדם המודרני טרם נגעה בו.

 

כיצד מגיעים
 

הטיול המוצע להלן, הוא ליומיים אולם טרם היציאה. יש להביא בחשבון שמדובר במסלול טיול למטיבי לכת המתקיים בשטח מדברי ולכן חובה לפעול בהתאם להנחיות המצוינות בראש מאמר זה. מעבר לכך, מומלץ מאד לצאת למסלול עם איש מקצוע מיומן המכיר היטב את המסלול והמדבר ולתאם את הטיול עם גורמי הצבא הרלוונטיים.
חשוב מאד להדגיש, אין אפשרות להיכנס לשטח ולהגיע לנקודת תחילת המסלול בחניון הלילה עם כלי רכב פרטיים ורגילים. הכניסה לשטח נעשתה אך ורק ברכביי שטח 4X4 בלבד, לכן מומלץ להשאיר את כלי הרכב הפרטיים בצומת הר חדיף, סמוך לסמוך לשער הכניסה לבסיס מג"ב הממוקם במקום, ומשם להמשיך עם כל הציוד ברכביי שטח או משאית ספארי המותאמת לנסיעה בשטחים קשים.

כמו כן יש לקחת בחשבון שאין באזור מקורות מים ולכן יש לשאת כמות מים מספקת ליומיים עבור כל אנשי הקבוצה, מכך אפשר להבין שאין לצאת למסלול זה כבודדים או כזוג בודד.
טרם היציאה יש להצטייד במפת סימון שבילים מס' 18 יחד עם ספר התנ"ך כדי להתרשם מהסיפור המקראי בכל הקשור למעמד הר סיני כמסופר בספר שמות.
מאחר והמועד המומלץ לטיול באזור זה הם בחודשי הסתיו והאביב, לא מאוחר מסוף חודש אפריל, חובה להצטייד בלבוש חם לילה מאחר והטמפרטורה בלילה עשויה להגיעה 1-3 מעלות צלזיוס.

הבאים מכיוון ת"א וב"ש ייסעו בכביש מס' 40 עד לצומת הרוחות שממנו ממשיכים לכיוון מצפה רמון. בצומת הרוחות יש לפנות מזרחה בכביש 171 עד לסיומו והתחברותו עם כביש מס' 10,הכביש הנמשך לאורך גבול ישראל/מצרים. בכביש מס' 10 יש לפנות דרומה (הכיוון הכללי אילת), מגיעים לפסגת "הר חדיף" ומשאירים את כלי הרכב הפרטים סמוך לשער בסיס מג"ב. ממשיכים בנסיעה עם רכבי השטח בכביש המתפתל עוד כ – 17 ק"מ עד לנקודה בו מוצב שילוט על הכביש המכווין לכיוון הר כרכום וחניון הר כרכום, השילוט מכווין לשביל עפר סלול המסומן בסימון שבילים שצבעו אדום (18535), עולי על השביל ונוסעים לאורכו תוך חציית מספר נחלים שבהם בולדרים לא מעטים, כך שנדרשת נסיעת שטח מקצועית, השביל האדום מסתיים בחניון הלילה שבקצהו (יש שילוט ברור במקום) ומתמקמים.

במידה ומגיעים מוקדם יחסית לחניון הלילה, מה שלרוב לא קורה, (לפחות כחמש עד שש שעות לפני רדת החשיכה), ניתן להשאיר את רכבי השטח בחניון הלילה עם מאבטח ולצאת למסלול הליכה יחסית קצר של כ – 4 ק"מ המתחיל בצדו הדרום מערבי של החניון, במסלול זה יש עליה מתונה יחסית וצבעו כחול (18536), בסיום העלייה מגיעים למפגש שבילים עם שביל שחור, ממשיכים על השביל הכחול ויורדים לאפיק נחל כרכום. באפיק הנחל מגיעים למפגש שבילים נוסף עם שביל שצבעו ירוק (18538) שבצמוד עליו יש מס' לא מבוטל של ציוריי סלע. פונים לשביל הירוק וממשיכים איתו עד לחניון.

למחרת בבוקר לאחר התארגנות יש להתחיל את מסלול ההליכה בשביל השחור הנמצא בקצהו הצפון מערבי של החניון (18537), מטפסים לפסגת הר כרכום הנמצאת ברום של 842 מטר מעל פני הים כשבסביבתה אין ספור ציוריי סלע ואתריי פולחן. ממשיכים עם השביל השחור עד לסיומו במצוק המערבי של הר כרכום ומשם ניתן לערוך תצפית מרהיבה לכיוון מערב, בנקודה זו נפגש השביל השחור עם השביל הכחול. בסיום התצפית מתחילים את מסלול החזרה בשביל הכחול היורד לאפיקו של נחל כרכום ( 18536 ) עד מפגש עם השביל הירוק (18538) אשר יוביל חזרה לחניון הלילה.

במידה ומגיעים ביום הראשון לחניון הלילה בשעות הצהרים המאוחרות, אין לצאת למסלול ההליכה, מאחר וקיים סיכוי סביר לא לסיימו לפני רדת החשכה, לכן מומלץ להתארגן לשהיית לילה ולמחרת בבוקר לצאת מוקדם יחסית ולהתחיל את המסלול בשביל המסומן שחור (18537) ולחזור לחניון דרך השביל המסומן בכחול שהוא הארוך יותר או בדרך הקצרה יותר בשביל המסומן ירוק הנמשך לאורך נחל כרכום עד לחניון הלילה.

טיול נעים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל