שמורת נחל סנסן: נופים מרהיבים באזור פחות מטויל - מסלול למיטבי לכת

שמורת נחל סנסן היא אזור פחות מטויל אבל עתיר נופים והסטוריה. השוזרת בתוכה אירוע אחד כואב מאד בדרך להקמת המדינה.

בעקבות ל"ה הלוחמים

הפעם בחרתי מסלול בשמורת סנסן המצויה בין אביעזר וצור הדסה מדרום מזרח לבית-שמש. זהו אזור פחות מטויל יחסית אולי בגלל קירבת המסלולים לקו הירוק. טיולנו הפעם גם התנהל בחלקו קצת מעבר לקו הזה. אין שום חשש - ניתן לטייל בביטחה. גולת הכותרת של המסלול: סיפור גבורתם של ל"ה הלוחמים שנפלו כאן בינואר 1948 כשניסו להגיע עם אספקה ונשק לישובי גוש עציון הנצורים, שהיו זקוקים לאספקה זו כאויר לנשימה. הנה מפת המסלול:
 
 

שימו לב שבסוף הכתבה יש קישור לכל התמונות מהטיול

יצאנו מהשער של מושב אביעזר אל מחוץ לגדר, וירדנו אל העמק המצוי מצד דרום שלו כשכוונתנו להגיע לקטע שביל המסומן שחור המחבר את הכביש לגוש עציון עם הגישה למחצבת ניצנה. כשירדנו מתחת לאביעזר הלכנו כק"מ וחצי לכיון דרום מזרח. הקטע הזה אינו על שביל מסומן כיוון שהשביל בסימון שחור מסתיים ליד הכביש למחצבה שהזכרתי קודם. הניווט כאן אינו קשה.
 

 
המשכנו בכיוון הזה עד שהגענו לשביל כבוש המסומן בשחור המשמש את המשאיות ההולכות ובאות ממחצבת ניצנה. עלינו בו לכביש (הכביש לגוש עציון), חצינו אותו וירדנו ישר דרומה לנחל גדור.
בירידה לנחל הבחנו בכמה שקדיות פורחות. החורף הזה משונה, שלא לומר באנדרסטייטמנט מאכזב. אין מספיק גשם והן פורחות באופן צנוע ביותר, לא מבהיקות ומלאות פריחה במו בכל חורף.


 
 

זהו כבר חלק מהתוואי בו הלכו 35 הלוחמים בדרכם לגוש עציון. ההליכה כאן היא על שביל המסומן סימון שחור. שביל זה מוביל את המטייל עד לנקודה מסוימת שבה הוא פונה בחדות צפונה. לא רחוק מכאן, מתחת לצוריף, נתגלו 35 הלוחמים על ידי רועה כשהיו בדרכם לגוש עציון.
 
 

 
בשלב הזה אפשר לחתוך מהשביל דרך ואדי שללאת אל ח'וה על שביל לא מסומן או אפשר להמשיך על השביל בו הלכנו בסימון שחור, המטפס מעל ואדי חפורית. אנחנו בחרנו באפשרות השניה מקוצר זמן. העלייה כאן היא על שביל נוח כשליצדנו הימני נוף נחל חפורית.
 
 
אם בוחרים ללכת על פי האופציה הראשונה שתיארתי מגיעים לאנדרטת הל"ה לאחר הליכה מתחת לצוריף ומעבר ליד נקודת גובה 543. אם הולכים כפי שאנחנו הלכנו, מגיעים לכביש לגוש עציון ויש ללכת לאורכו קטע קצר של כ 600 מטר. מגיעים לאנדרטה הממוקמת מיד לאחר המחסום הצבאי הקבוע (מחסום הגוש). את פנינו קידם שלט "ברוכים הבאים לגוש עציון" ומתחתיו האנדרטה, בכניסה לשביל המסומן באדום העולה לגבעת הל"ה
 
 

לאחר הפוגה קצרה על יד האנדרטה, המשכנו לכיוון הגבעה, כאמור על שביל מסומן באדום. תחילה ירדנו אל נחל ניצנה.

 
 

 

הטיפוס על גבעת הל"ה הוא קטע מכובד בטיול. תוך כדי, חשבתי על היום ההוא, ה-16 בינואר 1948, כשהכח מטפס על הגבעה עם הציוד , חלק מהזמן עם פצועים, מוקף על ידי המון ערבי היורה עליו מכל עבר ומנהל בסופו של דבר למעלה את הקרב כשאין לו סיכוי. הבחורים הצעירים האלה ידעו שמותם קרב אבל לא היתה להם כל דרך אחרת והם נלחמו עד הכדור האחרון. אני מגיע למעלה, ניצב ליד האנדרטה הנוספת שהוצבה שם ונזכר במילותיו המצמררות של חיים גורי, שכתב את השיר הזה למחרת , כשנודע גורלם המר של הנופלים:

ראה, הנה מוטלות גופותינו שורה ארוכה, ארוכה.
פנינו שונו. המוות נשקף מעינינו. איננו נושמים.
כבים נגוהות אחרונים והערב צונח בהר.
ראה, לא נקום להלך בדרכים לאורה של שקיעה רחוקה.
לא נאהב, לא נרעיד מיתרים בצלילים ענוגים ודמומים,
לא נשאג בגנים עת הרוח עוברת ביער.



זה הבית הראשון מתוך השיר, כדאי לקרוא את כולו. בכל פעם שאני קורא אותו, דמי קופא בעורקי.

 
 
למעלה, ליד האנדרטה הנוספת וסיפור הקרב הכתוב על גבי השלט, נעצרנו להפוגה קצרה
 
 
הנוף מלמעלה נהדר לכל הכיוונים. הראות לא היתה משהו ובכל זאת תצפית לדרום מערב מרהיבה.
 
 
לאחר ההפסקה המשכנו עם השביל בסימון אדום עד למפגש עם שביל בסימון שחור, בקירבת חירבת סנסן, המחבר את צור הדסה עם אביעזר, הוא השביל המרכזי בשמורת סנסן, הנוף הנשקף ממנו לכיוון עמק האלה יפהפה למרות הראות
 
 

 

לאחר הפסקת צהרים + קפה התחלנו לרדת בשביל הזה (בסימון שחור) בחזרה מערבה לכיוון אביעזר בתוואי מעל נחל סנסן שנראה מפתה מאד אבל נשוב אליו בהזדמנות אחרת. השביל נוח וההליכה קלה אבל בדרך יש נופים יפים לכל הכיוונים, במיוחד צפון מערבה לעבר פיתוליו של נחל סנסן
 
 

 
ככל שהתקרבנו נוף עמק האלה היה יפה יותר.
 
 
סמוך לאביעזר, יש שלט המזהיר מכניסה לשטח אש. אנחנו ראינו אותו רק כשיצאנו כי באנו מהכיוון השני... אל דאגה, אפשר לטייל בשלוחת סנסן, לא יורים שם... לפני הטיול שוחחתי עם מישהי במושב אביעזר שציינה שאין כל בעיה.
לפני המושב, יש בית נטוש העומד על גבעה לשם עלינו לתצפית
.
 
 
מנקודה זו המושב והעמק בהמשך נראים באמת נפלא.
 
 
ירדנו חזרה לכיוון השביל המקיף את המושב על מנת לטפס שוב לשער שלו שם השארנו את הרכבים. לפני העלייה שלחתי עוד מבט לעבר העמק הירוק.
 
 

סיכום

המסלול נחמד ומיועד למיטבי לכת. סך הכל אורכו כ-15 ק"מ והוא טבול בנופים יפים ובאויר הרים צלול. מומלץ.
 
לכל התמונות מהטיול - לחצו כאן

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל