השף נתנאל

בְּחֲלָבָהּ השופע והעשיר העניקה אימו של נתנאל לתינוקה את טעמם הנפלא של החיים, חלב זה זרם בחדווה משדיה אל פיו המשתוקק.

 

בְּחֲלָבָהּ השופע והעשיר העניקה אימו של נתנאל לתינוקה את טעמם הנפלא של החיים, חלב זה זרם בחדווה משדיה אל פיו המשתוקק.
אליה וקוץ בה : חלב אם אין בריא ממנו, אבל אִם הוא שמן, אותו חלב, וגם שופע, הופכת לעיתים הברכה לקללה. כאשר נגמל נתנאל משדי אימו כבר ניכרה בו מאד עגלגלותו וככל שעברו השנים עבתה והתעגלה צורתו וכיוון שקומתו לא השיגה את קצב ההתעגלות של גופו החלו חבריו מכנים אותו כדור או ירח זורח ושאר כינויים, שנתנאל הקטן היה מתעורר אליהם בבוקרו של יום ונרדם איתם כאשר ירד הלילה.
בקיבוץ, שהיה ביתם של נתנאל והוריו, היו הילדים מקובצים יחדיו רוב שעות היום ושעות הבילוי בבית ההורים היו מעטות מאד. נתנאל חיכה לאותן שעות בקוצר רוח כדי לנוח מעט ממחטי הלעג של חבריו. אביו של נתנאל היה מחבקו ומלטפו ואימו שעבדה במטבח הייתה שומרת לו בביתה מעדנים, מיני דייסות, איטריות ומעט אורז, שהצליחה לשים עליהם יד ולהעבירם אל חדר המגורים הקטנטן, שהיה לה ולמשפחתה לְבית. כאשר היה נתנאל מחסל בעיניים עצומות מרוב עונג את שהגישה לו אימו הייתה האם צופה בו ונאנחת ותמיד הייתה לפחות דמעה אחת מתגנבת מעינה אל לחיה.

יום אחד הגיע נתנאל למגרש המשחקים ומצא את חבריו בני גילו בועטים בכדור עליו רשום, באותיות גדולות: נתנאל והם צועקים בקצב: טוס למעלה נתנאל ותלך לעזאזל.
באותו יום יבשו דמעותיו של נתנאל, אפילו לבכות לא הצליח. הזעם היה גדול מהבכי והוא נשבע לעצמו: יום יבוא ואני אראה לכל העולם כמה גדול אני למרות קוצר קומתי ומשמנָי ועד אז אלמד עצמי לצחוק לכולם ועם כולם.
למחרת כבר כשהיה בדרכו למגרש שמע שוב את הפזמון, הוא הגיע למגרש בריצה, כולו אדום ומתנשף וצעק: "העזאזל שלי הוא כאן אני לא צריך לעוף כדי להגיע אליו, חוץ מזה נראה לכם שילד כמוני יכול להרים עצמו מהקרקע?"

השתררה דממה, ניכר בילדים שהם נבוכים מול ה-נתנאל החדש - הניצב מולם. אז אמר נתנאל בשקט: "אני רוצה להשתתף במשחק." הפעם צחוק הילדים היה צחוק של אהדה.
מאז היה נתנאל צוחק את כל הבכי שנצבר בו ועם הצחוק הזה פרץ לעצמו דרך והפך לאדם שיודע להשיג כל מטרה שהציג לעצמו. הוא ידע שדרך האוכל היא דרכו המועדפת והפך לשף ידוע ומורה לבשלנים רבים.

הערה: הסיפור הזה בדוי – זהו ניסיון להבין את ההתנהגות של שף גדול בתכנית עממית, בה משתתפים אנשים שאוהבים לבשל וצופים בה רבים מתושבי ישראל.
לעיני כל הצופים הפגין אותו שף שחצנות והתנשאות וחוצפה כלפי בשלן, שלא מצא חן בעיניו אבל למורת רוחו, מצא חן בעיני שותפיו השפים. הוא עלב באותו בשלן והביא אותו לסף דמעות.
במי פגעת שף גאון? אני הצופה חשבתי לעצמי – הגאון הזה נפגע כ"כ בילדותו, שהוא שופך את זעמו כעת ממרום הצלחתו על זה שאינו יכול להשיב לו. המצאתי סיפור בניסיון להסביר לעצמי איך מגיע אדם לשפלות כזאת.
לא בו פגעת, שף גאון, בתדמיתך שלך פגעת.

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל