"שיר סיפור" – ערב נפלא של זמר עברי

ידע במחשבים בשילוב של ידע בזמר העברי, הופכים ערבי שירה הנערכים אחת לחודש במשכן האמניות ברעננה, לאירוע בלתי נשכח באיכותו וברמתו.

בהשקט ובצנעה מתקיימים מזה מספר שנים ערבי שירה בציבור, המותירים רישומם על המכורים לזמר העברי. האחראים על ערבים אלו הם יהודה בלכר (68) ורעייתו ציפי בלכר (64). יהודה אחראי על הצד המקצועי, ואילו ציפי אחראית על ארגון האירועים והמנהלה.
לא היה קל לקבל את הסכמת הזוג להתראיין. "אנו לא זקוקים ליחצנות או פרסום" אומרת ציפי בעת פגישתי עם בני הזוג בביתם בכפר אז"ר. "נוצרה קהילת חברים המגיעה באופן קבוע לערבים שלנו, כאשר המידע אודות האירועים עובר מפה לאוזן. המופעים שלנו מכורים שבועיים לפני המועד, ואני נאלצת לדחות אנשים ולרשום אותם בהמתנה".
יהודה בלכר השכיל להפוך את מקצועו כאיש מחשבים ואהבתו לזמר העברי, לעיסוק מהנה עבורו ועבור קהל שוחר השירה העברית. הוא עצב וגיבש פרויקט מפואר כמעט ייחודי מסוגו.
"אני מנויה שנה שישית. אני מאד אוהבת את הערבים שלו", אומרת נאווה טיומקין (70) תושב רעננה. "נודע לי על ערבי השירה מחברה שכבר הייתה במספר אירועים והמליצה לי ולבעלי להגיע ולהתנסות. ואכן הדבר מצא חן. אנו חוזרים במנהרת הזמן לימים יפים וטובים".
 

את ניסיונו המעשי במחשבים רכש בלכר בצה"ל, ביחידת "מרכז המחשבים ומערכות המידע" (ממר"ם) בה שירת, והשתחרר בדרגת אלוף משנה בשנת 1986. "לאחר שחרורי הלכתי לנהל את יחידת המחשוב של הסוכנות היהודית. לאחר מכן שימשתי כסמנכ"ל בבית התפוצות במשך 11 שנים. בתחילת 2003 עמד בית התפוצות בפני קריסה ועזבתי. זו הייתה תקופה שהאינתיפאדה הייתה בשיאה. התלבטתי מאד באם לפתוח עסק עצמאי בנושא הזמר העברי, והבנתי שהכיוון יהיה עסק עתיר עבודה והנאה אך לא מי יודע מה עתיר כסף. אני אשקיע את עצמי יום ולילה. אני אנצל את הידע שלי במחשבים ואבנה מאגר נתונים ממוחשב שאין לאף אחד. ידע בזמר העברי היה לי תמיד כי זה עניין אותי וזה ריתק אותי". ואכן דבריו של בלכר מקבלים ביטוי בשעה שאני צופה בשקופיות לאירוע הקרוב, ומקבל הסבר מבלכר למצגים שעל מסך המחשב. הוא ניחן בזיכרון פנומנאלי ואינו מפספס שום פרט הקשור לשיר. בלכר מסוגל להרצות במשך שעה ארוכה על כל שיר, על יוצריו מבצעיו וההשלכות שהשיר יצר באותה תקופה.

 
 
"מה שיפה בערבים האלו זה הנושאים" אומרת ד"ר רות רביד (70) תושבת כוכב יאיר-צור יגאל. "כל פעם יש נושא אחר וכל פעם הוא מגוון את זה עם זמרים אורחים שונים. אחד הערבים הוקדש לגששים וכל השירים היו שלהם. הקהל יצא מגדרו. הוא הביא את רוביק רוזנטל המומחה לשפה העברית שסיפר על השפה הגששית שהפכה לעברית מדוברת. כל ערב שירה שכזה זה אירוע שמלווה אותי ימים רבים. אני צרפתי אלי ארבעה זוגות מקרית אונו. רק כשחווים ערב כזה רואים עד כמה הוא מאד מיוחד. השקופיות שלו מספרות סיפור. יש בהן המון אינפורמציה והסברים. הכל זורם ונעים. ממש תענוג. הם זוג נחמד ומאיר פנים (ציפי ויהודה בלכר-מ"ח) ואנו מחכים מחודש לחודש לערב הזה".
 
את אהבתו למוסיקה ושירה רכש בלכר עוד בילדותו. מגיל 7 הוא מנגן באקורדיון. היה חבר בתנועת "הנוער העובד", והחינוך שהקנו לו הוריו היה של זרם העובדים. אביו היה ציוני שעלה ארצה בעליה השנייה מליטא, ואמו בת למשפחה דתית. בלכר, יליד קיבוץ אפעל שהתפרק, עקר עם הוריו בשנות החמישים לכפר אז"ר בו הוא מתגורר עד היום. את ציפי, ילידת ראשון לציון, רעייתו מזה 43 שנים ושותפתו למפעל "שיר סיפור", הוא פגש בצבא. היכרותם שינתה את תוכניותיו להשתלם באוניברסיטת פניקס אריזונה בתחום הכימיה. "בדיעבד אינך מצטער על כי תוכניותיך השתבשו בגלל ציפי?" אני שואל אותו. "לא. לא. איני מצטער", הוא משיב חד וחלק. לזוג בלכר שלושה ילדים. כולם עם חינוך מוסיקלי, שניגנו בילדותם בפסנתר, פלוט (חליל צד) וגיטרה. עם התבגרותם הם זנחו את הנגינה למגינת לבם של הבלכרים.

ערבי השירה מתוכננים שנה מראש. בהתאם למועד נבחר הנושא. בכל אירוע מוזמן אמן אורח. בערבי השירה של בלכר התארחו בעבר: גבי ברלין, נחצ'ה היימן, רוחמה רז, רוביק רוזנטל, דני בן ישראל, ליאור ייני נגן הגיטרה יגאל חרד, לוליק ועוד.
באירוע בו נכחתי כיכב הזמר רן אלירן מהצמד "רן ונמה". הערב הוקדש לזמר העברי בעשר שנותיה הראשונות של המדינה. כבר במבואה לאולם נראה כי הגעתי למועדון חברים. כולם מכירים את כולם. קריאות 'אהלן' נשמעות וחוזרות לפרקים. האולם מלא מפה לפה. אין מושב פנוי. על הבמה ישובים יהודה בלכר המנחה והמנצח על השקופיות פרי ייצרתיו, בהן מופיעות מילות השירים בליווי איורים מהתקופה בה הושרו השירים. לצידו הימיני יושב המלווה הקבוע איתן שפירא המנגן באקורדיון, ולשמאלו ישובים נותני טון השירה: "שלישית הרעננים", והזמרת נגה אשד המנגנת גם בגיטרה. הערב נפתח בשקופית המברכת את חוגגי יום ההולדת מבין הקהל באותו החודש. מועדון חברים אמרנו? אכן אמרנו!
 

שקופיות המלים מתחלפות משיר לשיר והקהל אינו חדל מלזמר. מדי פעם נעשית אתנחתא ובלכר מספר אודות השיר מנסיבות הזמן והמקום לכתיבתו. התצלומים והאיורים בשקופית מהווים נופך נוסף להתרחשויות סביב נושא השיר. חימום הקהל הסתיים ועתה מוזמן כוכב הערב לעלות לבמה. רן אלירן מתקבל בתשואות רמות ומחיאות כפים סוערות. אלירן הנושק את העשור השמיני לחייו נראה במיטבו. בגדיו השחורים והגיטרה התלויה על כתפו מזכירים את זמר העם/הקנטרי האמריקאי המפורסם ג'וני קאש שכונה THE MAN IN BLACK (האיש בשחור). מחרוזת שיריו ושירי תקופת העשור הראשון למדינה, מזכירים נשכחות. הקהל מלווה אותו בשירה ובמחיאות כפים בלתי פוסקות. אלירן לא רק שר. הוא גם מספר אנקדוטות מעברו המוסיקלי ואיך לא, גם על בת זוגתו לצמד נחמה הנדל (נמה) ז"ל. חלקו של אלירן מתקרב לסיומו, אך הקהל אינו מאפשר לו לרדת מהבמה מבלי שישיר את "זר של נרקיסים" שהיה אחד מלהיטיו בעבר. הערב מסתיים והקהל מתפזר כשחיוך רחב של הנאה נסוך על פניו.
"היה ערב בלתי רגיל. אנו מנויים כבר 8 שנים וזה היה אחד מהערבים המוצלחים שאני זוכרת" אומרת הניה אנגלברג (71) תושבת כפ"ס. "זה תמיד נעים להיזכר. עושה כף, ומחזיר אותך שנים אחורה. בעלי מחובר לנושא יותר ממני ולא מוותר על שום ערב". ואכן, פרופ' משה אנגלברג (76) מאשש את דברי רעייתו. "הייתי בתנועת נוער והשירים האלו מדברים אלי. אני מאד אוהב מוסיקה. זה מחזיר אותנו לנעורים. השקופיות שלו (יהודה בלכר-מ"ח) בלתי רגילות. הוא משקיע בהן במקצועיות רבה. הוא מנצל את הטכניקות המודרניות. כל האינפורמציה הקשורה לשיר נמצאת בשקופית, דבר שמקרב אותך עוד יותר לשירה. ערב מדהים".



צפו בסרטון: שיר סיפור - זמר עברי בהנחיית יהודה בלכר


 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל