אינסוף אפשרויות גלויות ונסתרות

סופשבוע. זמן לקחת נשימה עמוקה, לטייל, לכתוב, לצייר, לדבר עם רזי, להרחיב את נקודת המבט שלי, להתקרב אל עצמי.

ההבדל בין חולי ובריאות

ניקיתי את הבית, ניקיתי כעסים ישנים שלא משרתים אותי עוד, התחלתי לזרוק ניירת שמזמן כבר היתה צריכה להגיע אל הפח,
עשיתי מדיטצייה וכנראה שלא במקרה הגעתי להרצאות של ליסה רנקין, לקראת צאת ספרה: מחשבה עדיפה מתרופה
(mind over medicine). כל כך התלהבתי לשמוע מפיה של רופאה, בת למשפחת רופאים, שלא הסתדר לה איך אנשים
שמקפידים ליישם את הוראות הרופאים לבריאות טובה: תזונה בריאה, פעילות גופנית, שינה טובה וביקורים קבועים אצל
הרופאים, חולים בדיוק כמו אנשים שלא מקפידים על הוראות אלו. היא הבינה שצריך להיות משהו נוסף ובדרך שלה לחקור
מהו הדבר הזה, היא מגלה את המחקרים על "תרופות" הפלציבו ומבינה את הקשר בין האמונה שמשהו טוב עומד להתרחש
בעקבות התרופה הזאת לבין התוצאה שמשהו טוב אכן קורה. היא הולכת אפילו רחוק יותר ומציעה לנו לחיות חיים מחוברים אל
המהות שלנו ושיפור הקשר עם הכסף, הקשרים החברתיים והאישיים שלנו, היצירתיות, הסביבה, האהבה וההנאה. היא מגיעה למסקנה שההבדל בין חולי ובריאות קשור למה שאנחנו בוחרים וממה שאנחנו בורחים:המתח או השלווה. ההרצאה שלה היתה כל כך מאירת עיניים ומילאה את כולי בתקווה לא משום שאני לא מכירה את הגישה הזאת. כבר לפני שנים קראתי את ספרו של אושו מטיפול תרופתי למדיטציה (From Medication to Meditation). ובחיי היום יום אני מאוד משתדלת ללכת בדרך הזאת, אבל כששמעתי זאת מרופאה, התמלאתי בתקווה שיום יבוא ותינוק שיש לו כאב בטן, אמא שלו לא תרוץ איתו למרפאה שהרופא יטפל בו, אלא תשקיט ותרגיע את התינוק שלה, שיודע לרפא את עצמו ורק זקוק לשקט, לשלווה ולבטחון. וכשאיזה וירוס יכריע אותנו לשכב במיטה לא נילחםבוירוס באמצעים שמחלישים את גופנו אלא נשאל את עצמנו - מה הוא רוצה ללמד אותנו? מה אנחנו יכולים לעשות כדי להבריא את חיינו?
 
בערב החלטתי לצפות בסרט: שחור. כל כך התרגשתי לראות סרט שבא להראות לנו את כוחה של התשוקה שבוערת בנו לשנות גם מה שעל פניו לא נראה כאפשרי.
 
הסרט הסתיים ושלווה כזאת מילאה אותי, שלווה שבה קיבלתי הוכחה: תראי, את בדרך הנכונה. נזכרתי שכשפתחתי את העסק שלי התלבטתי רבות איך לקרא לו ובחרתי בשם: בדרך אל האינסוף, רק בגלל שיש לנו אינסוף אפשרויות גלויות ונסתרות להגיע אל כל מה שאליו אנחנו שואפים להגיע.
 
שקט, שלווה, רגע לפני שאני נוסעת למלא מצברים אצל הנכדים שלי, זה בדיוק מה שהייתי צריכה בסופהשבוע הזה.
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל