החינוך והמחנך - היכן בעצם עובר הגבול?

כל אדם נולד כשהוא מצוייד בתכונות משלו. כל ילד וכל נער מגיע לבית ספר כשהוא מצוייד בתכונות משלו ובדרך ארץ (לטוב או לרע) אותה הקנו לו הוריו. כל ילד וכל נער מגיע לבית ספר מצוייד בהשכלה בסיסית אותה ספג בבית הוריו, ספג, לאו דווקא מתוך למידה מסודרת ומכוונת. מה היא השכלה בסיסית?

* הכותבת הייתה מחנכת בבתי ספר עממי ותיכון שנים רבות.

את חלקה הראשוני של ההשכלה, קנה לו הילד דנן על דרך החיקוי, את חלקה השני קנה לו הילד על דרך השמועה – הוא שמע מה מדברים הוריו, הוא שמע מה מדברים האורחים שהגיעו לביתם, הוא שמע מה מדברים ברחוב, בסוּפֶּר או בכל מקום אליו נקלע.
חלק שלישי הקנו לו הוריו מתוך כוונה לחנכו ולהעביר לו את תרבותם, את נימוסיהם, את דיעותיהם ואת השקפת העולם שלהם.

ילד שהגיע לכתה א', אם כן, כבר טעון בהרבה מאד ידע ספונטאני, גם בדרכי התנהגות וגם בניצני השקפה ודעה.
בימינו ילדים רבים מגיעים לכתה א' גם עם ידע רב, יחסית לגילם, אותו רכשו מן המחשב.
מורים ומחנכים גם הם אינם באים מחלל ריק:
יש להם את כל שמניתי למעלה פלוס השכלה, ודעה נחרצת פחות או נחרצת יותר על הנעשה סביבם.

במדינת ישראל מסכימים כולם שאין הסכמה.
מה אם כן אמור מחנך רציני, חושב ומשכיל לעשות?
ללמד כמו תוכי את מה שכתוב בספרי הלימוד? או ללמד את תלמידיו לחשוב על מה שכתוב בספרי הלימוד.
לחנך כמו תוכי לערכים המוסכמים על כולם (אם יש כאלה) או להעניק להם כלים בעזרתם יוכלו לנתח ולברור לעצמם את הערכים הנכונים בעיניהם (ואפילו אם, כפי שיש להניח, אינם נכונים בעיני אחרים).
איך מחנכים לדמוקרטיה?
בית ספר איננו מוסד דמוקרטי ואיננו יכול להיות כזה ובכל זאת צריך בית הספר בישראל להקנות לתלמידיו גם ידע מהי דמוקרטיה וגם חינוך לדמוקרטיה, לית מאן דפליג שיש כאן סתירה, שקשה מאד להתמודד איתה גם למוסד החינוכי עצמו וגם לכל מחנך ומחנך.
מנסיוני כמחנכת - אי אפשר להימלט משיח, שיש בו ריח פוליטי, לפחות בשעורים שנחשבים הומאניסטיים. ויכוח בכתה בין התלמידים הוא בהחלט פורה ומפרה – האם כדי לרצות תלמיד או תלמידה, שמפחד/ת מעמדה שונה משלה (שלו), צריך לשקול פיטוריו של מורה?
לא הייתי כמובן בכתתו של אדם ורטה אבל אני מבינה היטב את ניסיונו לעורר ויכוח בין תלמידיו. לפעמים, כדי לעורר ויכוח יש להציב בפני התלמידים נושא שנוי במחלוקת ובמצב הזה המורה-המחנך הוא גם אדם ואדם חושב ומשכיל ללא ספק. מהיותו כזה (וטוב שהוא כזה) יש לו דעה משלו. תלמידה שספגה מילדותה דעות נחרצות שונות משל אדם ורטה התלוננה. כל הכבוד אדם ורטה, לימדת אותה לחשוב באופן עצמאי כעת צריכים הוריה ללמדה מהו נימוס ומהי דרך ארץ.
הערה: הסב רבא של אדם ורטה הוא ברוך בן יהודה – התפוח לא נפל רחוק מהעץ.
 

תמונה: Marlith

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל