החיידקים האלימים בעוף - האם אפשר למנוע את התפשטותם?

מחקרים מצביעים על שיעור גבוה של חיידקים בבשר עוף, חלקם עמידים לאנטיביוטיקה. החיידקים גורמים להרעלות מזון ולבעיות בריאותיות נוספות, ועלולים להיות מסוכנים במיוחד בהדבקת ילדים, קשישים ואוכלוסיות רגישות. כיצד ניתן להתמודד עם הבעיה?

כשאנחנו קונים עוף שלם או חזה עוף בסופרמרקט ומגיעים לקופה, אנחנו לא מדמיינים שעוד רגע נכניס הביתה מטען של חיידקים אלימים, ולא רק אלימים אלא גם עמידים לאנטיביוטיקה.
אנחנו בוחנים את העוף, הצבע בסדר, הריח בסדר, אבל מה לגבי החיידקים?

 
                                                להגדלה לחצו על התמונה

במחקר שפרסם איגוד הצרכנים האמריקאים בחודש שעבר, ואשר דגם 300 אריזות עוף של יצרנים גדולים וקטנים מכל רחבי ארה"ב, נמצא שכמעט כל האריזות הכילו חיידקים מסוכנים, ואף יצרן מבין כל היצרנים לא ייצר עוף נקי מחיידקים באופן עקבי. חמור מכך, למעלה מחצי מהדגימות הכילו מזהמים שמקורם בצואה, ובחצי מהדגימות נמצא לפחות זן חיידק אחד שהיה עמיד ל – 3 או יותר תרופות אנטיביוטיות נפוצות.

48 מליון אמריקאים חולים כל שנה בזיהום מזון שמקורו בסלמונלה, אי קולי, קמפילובקטר או חיידקים אחרים. ולפי המרכז לבקרת ומניעת מחלות בארה"ב (CDC), בשנים 1998-2008 היה זה העוף, יותר מכל מזון אחר, שזיהום ממנו הוביל למוות.

מהיכן מגיעים החיידקים לאריזות העוף שבסופר? החיידקים נמצאים במעי ובצואת בעלי החיים באופן טבעי, ושם הם אינם גורמים נזק, אלא שהם מועברים לשאר חלקי העוף בתהליך השחיטה שגורמת לקרעים במעי ולכן להתפזרות החיידקים לשאר חלקי העוף. בנוסף, תרנגולים חיים בתנאים סניטריים ירודים והם מתבוססים בצואה של עצמם מה שגורם לכך שהחיידקים מהצואה נדבקים לעור של העוף ועושים משם את דרכם לצלחות שלנו.

ומה קורה בארץ? אצלנו המצב אפילו יותר גרוע, החיידקים שמוכנסים הביתה יחד עם העוף הם הגורם המוביל בישראל לדלקות מעיים בקרב ילדים, וב-20 השנים האחרונות שיעור התחלואה הזאת עלה פי 20. עפ"י נתוני משרד הבריאות, שיעור זיהומי הסלמונלה בישראל גבוה בהרבה מהשיעורים בארה"ב ובאירופה, והתמותה המיידית מסלמונלה מגיעה ל -0.7% מהנפגעים. גם שיעור זיהומי הקמפילובקטר בישראל גבוה בישראל פי 5 מאשר בארה"ב!

 


אבל רגע, אנחנו שוטפים את העוף, מבשלים אותו ומנקים לאחר מכן את המטבח כמו שממליץ משרד הבריאות. זה לא פותר את הבעיה?

אז זהו שלא. לפי ה - IFST , המכון לטכנולוגית מזון באירופה, הזיהום הסביבתי בבית נוצר מעצם המגע עם העוף והכנסתו הביתה. ההידבקות כלל לא קשורה לבישול ואפילו לא חשוב אם אכלנו או לא אכלנו את העוף.

גם בניקוי יסודי של המטבח אין די, כפי שמוכיח מחקר שנעשה באנגליה וכותרתו "יעילות שיטות ההיגיינה למניעת זיהום סביבתי המועבר מפגרי עופות במטבח הביתי". במחקר, חילקו החוקרים עופות שלמים ל-60 בתים, וביקשו מהמתנדבים להכין אותם לבישול, ולאחר ההכנה לנקות את המטבח.

המתנדבים חולקו לשלוש קבוצות לפי שיטות ניקוי שונות.

 

קבוצה 1 - התבקשו לנקות את המטבח כפי שהם עושים תמיד וכמיטב הבנתם.

קבוצה 2 - קיבלו הוראות ניקוי מפורטות בעזרת מים חמים וסבון, והוראות לניקוי הקרש, הסכין וכלי הבישול, וכן השיש, שולי הכיור, ידית המקרר, ידית הארון, ידית הדלת המטבח, מכלי התבלינים, והמגבת.

קבוצה 3 - קיבלו הוראות ניקוי כמו קבוצה 2,. אך בנוסף, כל האתרים שנוקו רוססו באקונומיקה והחומר הושאר לפעול במשך 5 דקות. אחרי זה נוגבו האתרים בעזרת מטלית שהושרתה קודם באקונומיקה.

לאחר מכן לקחו החוקרים דגימות מ-13 נקודות במטבח על מנת לראות אם הם עדיין מזוהמים בחיידקים.

התוצאות היו מטרידות במיוחד - לא היתה ירידה במספר האתרים המזוהמים במטבח בין השיטה הראשונה לשניה. רק כשהוכנסה לשימוש אקונומיקה, והושארה על כל המקומות הנגועים במשך 5 דקות, נצפתה ירידה במספר האתרים המזוהמים, אך גם כאן לא ניתן היה להפטר מהחיידקים לחלוטין.

אז מה השורה התחתונה? אם המטבח שלכם לא מחוטא בדקדקנות - מהמסד עד הטפחות-באקונומיקה, הדרך היחידה להבטיח שהעוף שהבאתם מהסופר לא יפיץ בבית חיידקים מסוכנים עמידים לאנטיביוטיקה, היא מראש לא להכניס עופות טריים או קפואים הביתה.

קישורים למקורות הנתונים המופיעים במאמר:
המחקר של איגוד הצרכנים האמריקאי
טיפול לקוי בעופות: הגורם המוביל לדלקות מעיים בקרב ילדים
זיהומי סלמונלה וקמפילובקטר בישראל
מחקר בנושא מידת היעילות של היגיינה במניעת זיהום חיידקי מעופות מטבח הביתי


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל