האם אנחנו יודעים מי אנחנו באמת?

האם קרה לכם פעם, כשהסתכלתם בראי, על עצמכם, ולא הכרתם את האדם שנמצא שם? האם יכולים אתם, מפעם לפעם, להבחין בשינויים שחלים בדמות שבראי? על מה בעצם אני מסתכלת, כשאני עומדת מול המראה?על מה הסתכל האיכר, בזמן ביקורו במטוס? האם אני יכולה להבין מה הביא אותו לשאול את שאלתו? האם יש בי מקומות שאליהם אני תמיד מוכנה לרתום את הסוס? מי הוא הסוס הזה? מה הוא מסמל


האם אנחנו יודעים מי אנחנו באמת?
האם יש לנו מושג למה אנחנו כאן?

מזמן לא נזכרנו-דיברנו-חשבנו על הקומה השנייה של הבית. ולא נגענו בשאלה המרכזית של חיינו – והיא – האם "אנחנו" היום, זה מה שיש? זה מה שהיינו צריכים להיות? זה הכל? בשביל זה אנחנו כאן? זה לא נראה לכם משעמם למדי? אם זה באמת הכל – אז למה כל הזמן חלים בנו שינויים? בצורה? באופי?
האם אנחנו מפספסים משהו? מה, בעצם, אנחנו ממש לא רואים?
בואו ננסה להסתכל דרך עיניו של ידידנו האיכר, להנאת כולנו.


האיכר והמטוס

היה היה איכר אחד. חרוץ, נחמד וחכם.
יום אחד בא אליו ידיד ותיק שלו, להתארח.
ידידנו האיכר שמח לראותו. הרבה זמן עבר מאז שנפגשו ופעם הם היו ממש חברים טובים. הוא הזמין את האורח לארוחת ערב, ושניהם טרחו ובשלו והכינו את הארוחה, כפי שעשו כשהיו צעירים.
וכשהמטעמים היו מוכנים, התיישבו להם השניים בניחותא לאכול ולשתות.
כשטוב לבם ביין – התחילו לשוחח על כל מה שעלה בדעתם, כשלפתע נזכר האורח בדבר מה ואמר לידידו: "יש לי בשבילך הפתעה. בוא איתי מחר בבוקר ואראה לך אותה"
"אבל אני עובד בבוקר" אמר האיכר.
"אני ממליץ לך מקרב לב לוותר על יום העבודה שלך מחר, ולבוא איתי. מבטיח לך שלא תצטער."
עוד כמה דברי שכנוע והאיכר הסכים לוותר על יום העבודה ולנסוע עם חברו ובלב שלם, שמחים וטובי לב, הלכו השניים לישון.
בבוקר קמו מוקדם. ארזו להם צידה לדרך. התיישבו באוטו של האורח ויצאו לדרכם.
כשהגיעו לאן שהדרך הובילה אותם, ראה האיכר מכונה ענקית עם כנפיים גדולות, זנב וגלגלים.
" מה זה?" – שאל האיכר
" קוראים לזה מטוס" – אמר חברו – "סידרתי לך סיור עם הסברים מפורטים על כל מה שיש במטוס: החלקים השונים, השעונים, היכולות, הביצועים. כל מה שתרצה לדעת.
וכך היה. ההסברים היו מאוד מעניינים. האיכר הקשיב במלוא תשומת הלב והיה מרותק לכל מה שראה ושמע. כשנגמר הסיור שאל אותו המדריך:
"נו? מה אתה אומר? מצא חן בעיניך?"
"מאוד"  ענה האיכר הבנתי איך עובד המנוע, מה תפקידם של הכנפיים, לשם מה הזנב, מתי משתמשים בגלגלים ואיך השעונים מכוונים ומתאמים בין כולם. רק דבר אחד אני לא מבין..."
"ומהו?" – שאל המדריך
"איפה רותמים פה את הסוס?"

והשאלה שאני שואלת את עצמי היא: האם אני מתייחסת למוח שלי, שהוא מחשב ביולוגי עם פוטנציאל להתפתחות אינסופית ובעל כושר טיפוס לקומה ה-100, בכבוד הראוי לו?
או שאני רותמת אותו לסוס ומניחה לו להתהלך בנעימים במרחב הידוע, המוכר והחביב, של הקומה הראשונה של החיים הארציים?

 

תמונה ראשית admin, cc-by-sa-2.5


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל