סוד הקלקול והתיקון בזוגיות

ההתחלה בזוגיות היתה נפלאה לאורך כמה שנים, מדוע הידרדרנו? מהי המידה בנפש הגורמת לקלקול? מה נוכל לעשות כדי לחזור למצב האידאלי שהיינו בו?

בס"ד

בני הזוג ישבו על הספה, שפת גופם שידרה התנגדות, והם נראו מרוחקים שנות אור זה מזו. הלב נצבט, איך זה קרה? האם אפשר בכלל לחזור ל"חדש ימינו כקדם"? בכל זאת הם הגיעו, ויש סבירות להניח שהם מוכנים להשקיע. כשמזהים את שורש הקושי בין בני זוג, מתגלה לרוב כי תיקון מידת הגאווה הוא המפתח. מדוע פורץ חיכוך? אחד אומר משהו, השני נפגע, ובאופן טבעי מתגונן ומצטדק, וברגע שיש התגוננות, זהו הצעד הראשון למלחמה. הצד הנפגע ומתגונן צריך להיות ער לכך שעצם הצורך שלו בהתגוננות, מוביל למאבק. במאבק יוצא הרבה אבק.... ומערכת היחסים מתפוררת... השאלה היא: כיצד לא נפגעים? והלא כ"כ הרבה פעמים בן הזוג פוגע, בשוגג או במזיד.
"בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש", כל אחד מבן עשרים שנה נותן מחצית השקל שמשקלו 'בקע' (מרומז בשם 'יעקב' + 10 דיברות). התורה מצווה שכל אחד יתן מחצית בדיוק! לא יותר ולא פחות, בין עשיר ובין עני, וזאת כדי שכ"א ידע שהוא צריך את החצי השני שישלים אותו, ובלעדיו הוא לעולם אינו שלם.
הסוד לתיקון בזוגיות טמון בנוסחה המורכבת מדבר והיפוכו (בחסידות מכונה "נשיאת הפכים"):
לרצות את בן הזוג מתוך ידיעה שאני חצי והוא החצי השני שלי ובלעדיו אני לא אדם שלם, ואין אדם אחר שיכול להשלים אותי מלבדו. מאידך, להשתחרר מהתלות הלא-בריאה בו. באופן טבעי, יש ציפיות גבוהות מבן-זוג: שיבין ויכיל, יקשיב ויאהב, יפצה על הילדות, מה שלא קיבלנו ומה שקיבלנו ולא רצינו...

החלק הראשון, ההבנה העמוקה ששנינו חצי ואיננו יכולים להיות אדם שלם בלעדי בן הזוג, נשענת על הפנמת מידת הביטול והענווה. בחסידות מוסבר שקיום הלכות המשכן מזכה את האדם להתגלות אחדותו של השי"ת, וזאת תוך גילויי אהבה ואחדות בין ישראל! כשהאחד לא מתפאר על השני, אלא להיפך, מבטל עצמו, זוכה לשלום אמיתי. ברגע של קונפליקט, יש לצד החש נפגע את הבחירה אם להוכיח את חברו ולגרום לאש להתלקח, או להתבטל ולהבליג תוך ראיית נקודת מבטו של השני. הוא יכול לברר לעצמו מהי האמת הנמסרת לי כרגע על ידו, ומה זה מביא לחיי? במקום להיכנס למקום הפגוע ולהתחפר בו. לכולנו יש תסביך של שלמות שתוקע אותנו בכל תחום אפשרי ובמיוחד בזוגיות. מהר מאוד זה מגיע למחשבות שליליות ולרצון לפרק את החבילה, ובכך מאפשרים ליצה"רע לנצח! הבחירה שלנו היא לשמוע לו ולהפסיד, או להשתמש בו כשעון מעורר, 'רע'='ער', הוא יכול לעורר אותנו לצמיחה רוחנית.

משה ואהרון, האחים הקדושים, מבטאים שלמות בקשר בין אחים ושניהם מצטיינים במידת הענווה והביטול. על משה כותבת התורה "והאיש משה ענו מכל האדם אשר על פני האדמה" ועל אהרון "וראך ושמח בליבו". הלא נלמד מהם?

כשאנו נפגעים ומתגוננים, ע"י הצטדקות/התקפה, נוצרת מלחמה והריחוק מתחיל. כיצד יוכל הזוג היקר וכן כולנו, לתקן מידה זו הקיימת בנפשנו?
"ויקרא אל משה": רבי נחמן מסביר יסוד עמוק ונפלא לעבודת השם שלנו ותכליתנו בעולם. לאחר חטא העגל, נתעלמו ממשה רבנו ע"ה אלף אורות, ומשה הוא בחינת כלל ישראל. כיצד אנו מקבלים אורות אלו חזרה?
תכלית בואנו לעולם היא להידבק בבורא יתברך ע"י אמונה שלמה, הכנעה וביטול לרצונו. לכל אחד מאתנו הקב"ה מתכנן תסריט חיים ייחודי, הכולל מתנות כמו כישרונות, פוטנציאל ונקודות פתיחה ייחודיים כמו מצב כלכלי, משפחתי וכו' ומאידך, ניסיונות וקשיים. עלינו להגיע לתכליתנו באמצעות סיפור החיים הייחודי שלנו. התכלית היא זהה לכולנו, אך הדרך של כל אחד היא ייחודית.

במעמד הר סיני, הקב"ה קשר כתרים לכל אחד מישראל. "כתר" = שש מאות ושלוש עשרה מצוות מהתורה + שבע מדרבנן, סה"כ בגימטריה שש מאות עשרים כמניין "כתר". אלא שבעקבות חטא העגל, התהפך ה"כתר" ל"כרת". את האורות שאיבדנו בחטא העגל, אנו מקבלים חזרה בהדרגה (אי אפשר בפעם אחת) ביום שבת, שהוא מעין עולם הבא. בתפילת שבת אנו אומרים "ישמח משה במתנת חלקו", והכוונה היא לאותם אורות שאבדו המוחזרים לישראל ביום השבת. משה מקבל הכתרים ומחזירם לישראל, והם העדיים שהתנצלו מהם. משה, שהוא הצדיק "הענו מכל האדם על פני האדמה" המלמד זכות ומוסר נפשו עלינו, עד שמחזירנו להשם יתברך וע"יז נבנה המשכן.
קריאת "שמע" נאמרה לאחר הקמת המשכן (משכן=משך+ן, דהיינו המשכת נ' שערי קדושה מלמעלה למטה). משה שומע את הקול, ואין ישראל שומעים )רש"י), והאות "אָלף" מרמזת על אותם "אֶלֶף" אורות שנעלמו. מדוע רק משה שומע? כי הוא האדם הענו מכל!

וכעת נתבונן ונראה איך בן זוגנו הוא האדם האידיאלי והמתאים ביותר, התפור בדיוק לפני מידותינו כדי לגלות את ה"עצמי" האמיתי שלנו.
בן הזוג דומה למסך עליו מוקרן ה"עצמי" האמיתי של האדם, דרכו הוא חווה את החלקים הנעלמים מעיניו הקיימים בו. האשה בסיפורנו, עשתה הכל כדי להשפיל את בעלה. היא התנשאה מעליו וגרמה לו להרגיש חסר ערך ותועלת, ובעצם שאין לו מה לתת לה. כל הנתינה שלו בתחילת הנישואים התהפכה להטחת האשמות והימנעות משיתוף פעולה. הבעל מצידו, "תרם" לקלקול בחוסר הביטחון העצמי שלו ובחוסר יכולתו להעמיד גבולות בבית. הוא חסר הערכה עצמית, הלך והתקפל בפני אשתו וצבר תסכולים ורגשות שליליים רבים כלפיה.
לימוד זכות הוא בבחינת "אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו" (איוב), אם יש נקודה אחת טובה מתוך אלף, הכל מתהפך לזכות וזוכין לאלף אורות.
 
 

תמונה: Leon Brocard


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל