ביקורת: נשף המסכות של ורדי באופרה הישראלית

אופרה על אהבה,בגידות,חברות ,נאמנות

האופרה הישראלית העלתה כעת על בימתה את האופרה "נשף המסכות" מאת ורדי בהפקה חדשה הנשענת כמעט כולה על כוחות ישראליים.
זאת ההפקה השלישית של אופרה זו המועלת על בימת האופרה. אופרה זו שונה בהרבה מהאופרות האחרות של ורדי בטיפול בעלילה, בדמויות ועוד. גם הסוף שונה מהמקובל באופרות כי כאן הגיבור הראשי נרצח והגיבורה נשארת בחיים.

האופרה מבוססת על מקרה היסטורי אמיתי בו מלך שבדיה גוסטב השלישי נרצח בנשף מסכות שהתקיים בבית האופרה המלכותי בשטוקהולם. מאחר ולורדי היו בעיות עם הצנזורה שלא הרשתה להתבצע רצח של מלך על הבמה, שינה ורדי את התפקידים ובמקום מלך בא מושל, כך יצא שיש שתי גרסאות לאופרה. הגירסה השבדית בה מדובר על מלך שנרצח והגירסה האיטלקית-אמריקאית בה הגיבור הוא מושל בוסטון הנרצח - במקום גוסטבו בא ריקרדו, אך הסיפור והדרמה נשארו ללא שינוי.

הדעה המקובלת היא שאם רוצים לדעת היטב את ורדי, באופרה זו הוא במיטבו המושלם.
ורדי הכניס באופרה נימה קומית בדמותו של אוסקר ושני הקושרים - הרוצחים שהם דמויות המוצגות כנלעגות. באופרה עושר עצום של דמויות כאשר כולם מוצגות עם תכונות מעורבות חיוביות ושליליות ובעצם אין דמות שכולה רעה באופרה.
הדמות שעוברת שינוי מהפכני בעלילה היא דמותו של רנטו ההופך מידיד נאמן ומקורב ביותר למושל לאדם שקם נגדו ומוכן להורגו.זה הופך את דמותו למרתקת ביותר באופרה.

ריקרדו (קאמן צ'אנב) ועמליה (אירה ברטמן) אשתו של רנטו (בועז דניאל) מאוהבים. כאשר רנטו חושד שאשתו בוגדת בו עם ריקרדו, הוא הופך מידיד לאוייב דבר שבסופו מביא לרצח.
הרצח מתבצע לא בגלל נקמה בדיקטטור אלא בגלל אהבה, בגלל מחשבה של בגידת אישה.

יש לברך את האופרה על שהעמידה הפקה הנשענת כמעט כולה על כוחות ישראליים.הם הוכיחו את עצמן ולא אכזבו.
אירה ברטמן נפלאה.יש לה קול מקסים והיא שחקנית מעולה. היא הופכת לאחת הזמרות הבולטות שלנו אם לא הבולטת ביותר. היא ריגשה בשירתה ומשחקה. היתה דרמטית, אוהבת וגם נאמנה לבעלה בדרכה.

שמעתי גם את סבטלנה סנדלר בתפקיד מגדת העתידות שהופיעה בקטסט השני. היא היתה נהדרת ובניגוד לדליה שכטר בעלת הקול הטוב גם כן שהופעה באותו תפקיד בקאסט הראשון, בגלל בימוי לא נכון וראוותני קולה נבלע במבנה בו היא עמדה בעוד סבטלנה הצליחה למצוא את הנקודה ולשיר ממנה מבלי שמיקומה יפריע לקולה.

הילה פחימה היתה מעולה בתפקיד "המכנסיים" כאוסקר הגבר .יש לה קול מצויין ומשחק נהדר.היא היתה אתנחתא רעננה קומית שובבה בעלילה הדרמטית של האופרה. עוד הופיעו הישראלים שירי הרשקוביץ, ולדימיר בראון,נח בריגר,בועז דניאל,עודד רייך,איתן דרורי,מרק שיימר, מירלה גרדינרו ואחרים מי בקאסט "א" ומי בקאסט "ב" וכולם היו טובים מאוד.

בלט בקולו היפה ומשחקו הטוב האורח מבולגריה קאמן צ'אנב בתפקיד ריקרדו .הוא היה מאהב טוב וגם רחמן שלא רצה לשפוך דם עד ששפכו את דמו. הבמאי מיכאל זנאנייצקי השתמש באפקטים חיצויים רבים כגון וידאו ארט,פסלים ענקיים, תאורה צבעונית ביותר חלקם מגושמים ומיותרים.

המנצח דניאל קלגרו הדריך היטב את התזמורת שניגנה מצויין.
ראויה לציון מיוחד המקהלה המצויינת לה היה תפקיד רב באופרה זו שהודרכה ע"י מנצחה איתן שמייסר שגם ינצח על חמש ההופעות האחרונות של האופרה. שירתה היתה מעולה, אדירה, מגובשת ומרשימה. כרגיל גם התירגום של ישראל אובל "עמד על הגובה" בגובה הבמה.


לואיג'י סקוליו עיצב את התפאורה האימפוזנטית המרשימה בגודלה וצבעוניותה שהחליפה כל הזמן צבעים ואת התלבושות היפות ג'ואנה מדינסקה. את התאורה וההקרנות הרבות על קירות התפאורה ,על גגה ובכל מקום עיצב בוגומיל פלביץ. את הכוריאוגרפיה יצרה קתרינה אלכסנדר קמיץ.

ניסיתי להתאפק ולא להגיב הפעם על דברים שלא נראו לי אך לא הצלחתי.
בזמן האחרון נהוג להזרים לבמה עשן לבן בין אם הדבר נחוץ ובין אם לא. אם משתמשים בו פעם ביובל הוא נסבל כגימיק, אך אם השימוש בו שרירותי, בתדירות גבוהה וכמות מופרזת, הוא הופך לטירדה ומפריע. הכוונה בדברי אלו כמובן לעשן העודף עם פתיחת המסך שטשטש ללא צורך את הדמויות על הבמה והפך את כולן לחיוורות.

 


לראות או לא לראות:

חוויה הן בגלל הקולות המקסימים, הן בגלל המוסיקה הנהדרת והן בגלל היותה ההפקה ישראלית כמעט בשלמותה. מומלץ ללא הסתיגות כל שהיא.
 
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל