הלא מציאותיות - חוויותיי ומחשבותיי כלפי נשים ומערכות יחסים

לרוב אני כותבת כאן על חוויותיי ומחשבותיי כלפי בני המין השני. אבל הפעם, בחרתי לשתף דווקא את תהיותיי כלפי חברותיי למסע: הנשים.

"הלא מציאותיות" הן בנות שנפרדות או זורקות בחור מסיבה שטותית שהרבה פעמיים אני תוהה עליה.

אחת מחברותיי יצאה עם בחור מקסים במשך 3 חודשים. בפגישות הראשונות הם יצאו לפיקניק רומנטי ביער כאשר הוא דאג להביא את המעדנים שהיא אוהבת. בדייט אחר, הם בילו בסיור מודרך בעיר העתיקה בירושלים כשהם רכובים על סגווי. בדייט נוסף הם יצאו להצגה שהיא ממש רצתה לראות. היא ספרה לי שהוא בחור מצחיק, מעניין ושנון. אבל אחרי 3 חודשים היא החליטה לסיים עימו את הקשר בטענה שהיא לא מצליחה להתאהב בו. אני שואלת את עצמי איך אפשר לא להתאהב בבחור שמשקיע בכל דייט, ושכל דייט איתו נשמע כל כך רומנטי? איך אפשר לוותר על בחור מקסים שכזה?

דוגמא נוספת, מכרה אחרת שלי התחילה קשר עם בחור בן גילה. היה בניהם קליק מידי ודייט ראשון ארוך ומלא התרגשויות. אחרי כחודש שהיה נראה שהוא מאוהב בה מעל הראש, היא החליטה להיפרד ממנו מתוך הבנה שהיא בתקופה לא טובה להתחיל קשר. נשאלת השאלה: אם את בתקופה לא טובה, למה מלכתחילה נפגשת עם הבחור? למה לשחק עם הרגשות שלו?

ידיד שלי סיפר לי בעצב על האקסית שלו. מדובר בבחורה בת 29 ללא מקצוע. ידיד שלי נשבה ביופייה (היא ממש מהממת), ואחרי כחודשיים היא עברה לגור אתו בדירתו הצנועה. כשהיא עברה לגור איתו היא השאילה ממנו את כרטיס האשראי שלו בטענה שחסר ציוד בסיסי דקורטיבי לבית. בהמשך היא בקשה לקנות בגדים ואיפור, כי את שלה היא השאירה בבית הוריה. בנוסף, הידיד שלי שכנע אותה להשלים בגרויות ואף ממן את לימודיה. אבל אחרי 4 חודשים הבחורה החליטה להיפרד ממנו בטענה שהידיד לא דואג לה כלכלית מספיק. בשיא חוצפתה, כשהיא עזבה את דירתו היא חזרה לבית הוריה עם הכלים הדקורטיביים, הבגדים והאיפור שהיא רכשה מכספו. ממש כאב לי הלב לשמוע כמה הוא נפגע ממנה.

כשגרתי עם שותפות, ניסיתי להכיר לשותפה שלי את בן דודי. היא יצאה אתו לדייט ואמרה שהיא מאוד נהנתה. אבל היא לא רצתה להמשיך להתראות אתו. הסיבה הרשמית: "יש לו שם משפחה ארוך ומסובך, נראה לך שאני רוצה שיהיה לי שם משפחה כזה?!"

דוגמא אחרונה היא חברתי הנשואה. היא נשואה לבעלה כבר עשר שנים. מדובר בבחור חברותי ונאה. הם מדברים בטלפון 3 פעמים ויותר כשהוא בעבודה, והוא תמיד פנוי וקשוב לה. בנוסף, הוא אחראי על הקניות בבית, השיפוצים, הכביסה והוא מקפיד להגיע לזמן המקלחות וההשכבה של הילדים, לא לפני שהוא מנשק אותה כשהוא נכנס הביתה. הם יוצאים פעם בחודש, וכל פעם הוא מפנק אותה במתנות. הוא אף עושה פעם בשבוע קניות לבית הוריה. אבל היא רוצה להתגרש ממנו בטענה שהוא לא מספיק "משקיע" בנישואים? איך? אני פשוט לא מבינה, איך היא לא מסוגלת להעריך את מה שיש לה!

אני מסתכלת על "הלא מציאותיות" וממש לא מבינה אותן. יותר נכון, אני הרבה פעמים כועסת עליהן שהן גורמות לבני המין השני לחוות נשים כנצלניות. מעולם לא הייתי בפיקניק בדייט. הכי רחוק שהגעתי היה שבן זוגי לשעבר הפתיע אותי בהופעה של עידן רייכל, אבל ביקש שאכין סנדוויצ'ים ושתייה למופע. מעולם לא שלחו לי זר פרחים בהפתעה. הדבר היחידי שקיבלתי הוא ורד שקונים מרוכלים בטיילת בעשרה שקלים.

לדעתי, זאת חוצפה לצאת עם בחור לדייט ראשון ולהזמין חצי תפריט, אני חושבת שסביר להזמין כוס תה. אני לא מצפה שבן הזוג שלי ישלח לי פרחים, אבל אני אסתפק בהחלט במחווה רומנטית של ורד בעשרה שקלים. אחרי הכל, נראה לי שאני מסוגלת להעריך את מה שיש לי, העיקר למצוא את המיוחד שיידע להעריך אותי....
 
תמונה ראשית: Harshit Sekhon
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל