מסעותיי עם יפתח - דרך נוף נס ציונה

מסע בין דורי בגן לאומי "דרך נוף נס ציונה", הגן ממוקם בגבעות הכורכר שבמערב נס ציונה.השבילים מטפסים מערבה, במעלה הגבעות בדרכנו חזינו בעצי אורן, אקליפטוסים, דקלי ושינגטוניה גבוהי צמרת, פיקוסים, מגוון פרחי בר הפורחים בעונה זו של השנה. ואחרון חביב בעלי כנף ובעלי חיים שהגבעות משמשות בית הגידול שלהן.

סבא,מה זה "דרך נוף נס ציונה"?

"סבא" שואל הנכד "מה זו הדרך הזו 'דרך נוף נס ציונה'? ראיתי שלטי עץ ברחבי העיר המכריזים על הדרך הזו."
"נו" אני חושב לעצמי "הנכד שלי יוזם עבורנו מסלולי הליכה ותצפית חדשים."
"בוא" אני אומר לו, ויוצאים רגלית עד לסופו של רחוב השריון במערב העיר. עומדים מספר שניות ליד פסל שומר גבעות הכורכר, מבקשים באופן סמלי את רשותו לעלות ולטייל בגבעות היפהפיות.
חוצים את הכביש והכיכר והנה אנו לפני שלט עץ המכריז כי אנו נכנסים לגן לאומי "דרך נוף נס ציונה".

 

כלניות ויפתח בדשא

הדרך עולה במעלה תלול ואנו מתאמצים מעט, אך בסופה מגיעים לראש הגבעה שממנה נשקף נוף מדהים של שיחים עצים ופרחים. ממשיכים בדרך והנה מולנו נגלים שלושה עצי אבוקדו, איך הגיעו לגבעת הכורכר שלושה עצי אבוקדו שנראה היה שאינם מניבים. הקרקע מדושאת ופה ושם פרחי כלנית אדומים בינות לפרחים קטנטנים בצבע סגול בהיר. יפתח מנצל ההזדמנות ומשתרע בינות הכלניות,רק אחרי הפצרות רבות הסכים להמשיך במסע.
 

אקליפטוסים,בוהק צהוב ומחול הפשושים

אנו מתקרבים למספר עצי אקליפטוס כבירים אשר על אחד מהם מוצמדים באמצעות מסמרים שלבי עץ המקלים על הטיפוס לכיוון הצמרת.
הנכד מטפס לו מעט על האקליפטוס ויורד מטה כדי להמשיך במסע המפותל בין הגבעות .ושוב אנו בין שיחים צהובי פריחה כאשר בין הפרחים אנו חוזים בזוג פשושים המבצעים מפגני תעופה מרהיבים.לדעתי הכל נבע ממשחקי חיזור של הפשוש אחר הפשושה.
 

 

ממשיכים ללכת בין עשרות צמחי רותם המשפריצים פריחתם הלבנה-ורודה, ליד אנו חוזים באחת מהציפורים היותר ססגוניות בארץ, הלא הוא זכר הצופית, יונק דבש בשפת העם. נזכרתי בטיולי בעמק האמזונס שם חזיתי בקוליברי ,ציפור ססגונית המזכירה את הצופית.
 
 

מרבד כלניות

ושוב אנו עולים במעלה גבעה נוספת והפעם חוזים במרבד גדול של כלניות, באוויר נישא זמזום דבורים העמלות על מלאכת הצוף ואז "מלמד" אותי יפתח: "אתה יודע סבא, שהדבורים עיוורות צבעים ולא הצבע האדום הוא שמושך אותן אלא האבקנים השחורים דווקא?"

 

צפיה מערבה ולדרום מערב

הנה אנו ברום הגבעה מתחתנו נמתח לו כביש מס' 42 הממשיך ליבנה ואף הלאה דרומה. מושב בית חנן ממש מולנו ומעט שמאלה ודרומה ישוב חדש שהוקם לאחרונה "גבעת האירוס". בהפנותנו פנינו לאחור ומזרחה מצליחים אנו לראות מעט מגגות הרעפים האדומים של עירנו האהובה נס ציונה בין לבין שטחי פרדסים שמעט מהפרי הכתום זהוב נותר על העצים.
 

אומנות קטיפת הסברסים

מתחילים לפנות צפונה בשביל העפר וממש מולנו משוכת שיחי צבר ועליה לא מעט סברסים אדומים ומזמינים שיקטפו אותם, אך לא ניתן להגיע עד לשיחי הצבר. נזכרתי בילדותי עת היינו יוצאים לקטוף סברסים ממש עם שחר לאחר שהצטיידנו ב-"סברייה" שהיא לוח עץ מאורך שבקצהו מיסמרנו קופסת שימורים שסייעה לנו להתחמק מקוצי הסברס. תמיד היינו קוטפים עם כיוון הרוח, כאן מתערב לו נכדי ושואל איך ידעתם כיוון הרוח? ההסבר פשוט אוספים מעט חול בכף היד ואז זורים אותו לרוח וכך היינו יודעים לאן נושבת הרוח. לציין כי מלאכת אכילת הסברסים בוצעה כמעט במקום. לאחר שגלגלנו את הסברסים בחול להוציא הקוצים, היינו קוטמים באמצעות סכין שני קצות הסברס ואז חותכים לאורכו ומשחררים את הפרי לאכילה. למרות שנקטנו זהירות עם הקוצים תמיד בסוף האכילה היה מתיישב לו איזה קוץ בקצה הלשון וגורם לכאבים.
 

סיפור על עצים

ושוב ממשיכים בדרכנו צפונה בשביל הכורכר, מרחוק הצלחנו להבחין במראה סוריאליסטי משהו, עץ דקל ושינגטוניה עומד לו בודד בלב השטח כאילו ושומר מרום צמרתו על כל הגבעות ולידו שני עצי אורן האחד שבק חיים והשני בלבלובו הירוק מהווה ניגוד בשפה אחרת, "החי על המת".תמונה מעניינת של פיקוס אדיר ממדים שלי הזכירה את הסרט "אווטאר", הבולע עץ ושינגטוניה ולא נודע כי בא אל קירבו, מעניין!
 

 

כתום כנף ו-טוואי התהלוכה

מתקרבים לעוד חורשת אורנים פרפר כתום כנפיים מרפרף לו בלאט. יפתח מפנה תשומת לבי לזחל המתקדם במהירות על החול התחוח. "זה נדל ארסי?" שואל יפתח, "לא נערי" אני משיב, תוך כדי שאני מרים הזחל על ענף עץ קטן, "זה טוואי התהלוכה שחי לרוב ליד עצי האורן. יש לא מעט אנשים שאלרגיים לזחל הזה. הם מתעטשים, מתנזלים ועינם דומעות."
 

תחרות ריצה בין ארנבת ל-צב

.מתחילים בירידה לכיוון מזרח אל נס ציונה עירנו,לידנו חולפת במרוצה ארנבת לאן היא רצה? מי יודע. יפתח מפנה תשומת לבי לצב גדול ממדים העושה דרכו בין השיחים היבשים אולי אני אומר בצחוק ליפתח: "יש תחרות ריצה בין הצב לארנבת."
כשכולנו מרוצים ומלאי חיוכים על הטבע הנדיר הנמצא פה אצלנו אנו חוזרים הביתה מלאי חוויות.תם לו עוד מסע בדרך נוף נס ציונה, מערב.

 
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל