על פרס למפעל חיים לאריאל זילבר, על בזיון ועל אוולת

ההכרזה על הפרס למפעל חיים לאריאל זילבר אפשר ונעשתה ללא מחשבה מעמיקה, אך שלילתו או שינוי שמו היו אוולת חמורה יותר וחשפה את חוסר הסובלנות לדברי הזולת והטפשות בה מתנהלים חיי התרבות פה, והביאה לתוצאה ההפוכה ממה ששוללי הפרס חפצו להשיג.


שלא בטובת עם ישראל, השסוע גם כך בין ימין לשמאל, שלא בטובת היוצרים, שלא בטובת חופש הבעת הדעה, שלא בטובת אקו"ם ואולי גם שלא בטובתו של אריאל זילבר, בישלו לנו טבחי אקו"ם תבשיל פגום המדיף ריח רע. דומה שיצאו לברך ונמצא שקללו או קלקלו.

אריאל זילבר לא ביקש את הפרס הזה. דומני שגם אין חולק שהוא ראוי, נניח כיוצר בלבד, לפרס. אך משהחלה השתוללות השמאל נרתעה אקו"ם ומצאה פתרון מביך. מביך את כולם.

גם אם נניח שהפרס על "מפעל חיים" דווקא, ניתן בטעות, כי אמירותיו של זילבר קיצוניות מדי, ואפשר היה ליתן לו פרס הנושא שם אחר או שלא להעניק לו כל פרס, הנה אין מתקנים טעות בטעות גדולה ממנה. טעות גדולה הפוגעת בחופש הדיבור, באי-אימוץ קו פוליטי מסוים בידי מוסד שהוקם להגן על זכויות היוצרים של כלל חבריו. יתר על כן – אם אמירותיו של אריאל זילבר נמצאו בלתי ראויות על-ידי מי שפעל לשלילת הפרס - הנה שינויו, והסערה בעקבות השינוי, העניקו לדבריו ולהשקפותיו של זילבר הד ותפוצה עצומה להם לא זכו מעולם. כך מלאכתו, לטוב או לרע, נעשתה בידי יריביו ומבקריו...

בדין המנהלי בישראל, אמנם במישור אחר, של רישוי עסקים, הבחינו בתי-המשפט, כולל ביהמ"ש העליון, בין אי-הענקת רשיון מלכתחילה לבין שלילתו של רשיון שכבר ניתן (כמו בשל שינויי חקיקה ושינוי הדרישות המוקדמות לרישוי
). לא הרי אי-הענקת פרס מלכתחילה, כהרי החלטה על שלילתו או שינויו לאחר ההודעה עליו ברבים. אוילות זו כבר זיכתה לא מכבר את אוניברסיטת חיפה בעטרת-קוצים, בפרשת אי-הענקת תואר הדוקטור-לשם-כבוד לחתן פרס נובל פרופ' אומן. כיצד זה לא נלמד דבר מאותו סקנדל שגם הוא לא הוסיף כבוד לשמאל ולאותה אוניברסיטה שמאלנית? (כן, כמסתבר יש בישראל כאלו).

נכתב באחד מעיתוני סוף השבוע שאקו"ם בחרה בקו עקום. יפה. אפשר להרחיק במשחקי מילים.
לי צרמה מאד התנהגותה של הזמרת-הכוכבת אבינועם ניני, אשר שרה ללא היסוסים בפני האפיפיור הנכבד (ואני מתכוון לכך) אשר עומד בראש הכנסיה הקתולית האדירה, אשר לא הפגינה אהבת יתר ליהודים, לא במשך 2,000 שנות הסתה בכנסיות ובפוגרומים, לא בימי האינקויזיציה בספרד, פורטוגל וברזיל, לא בימי השואה, אפילו באיטליה, ולא בחשיפת הפדופיליה בשורותיה. אולם הגב' ניני לא הססה להטיל חרם על הופעתה בטקס שבו יוענק פרס ליוצר אחר. עמדתה תוסיף לה נקודות בקרב מבקרינו ברחבי-תבל ובספרי השמאל בישראל. אכן, היא מפורסמת דיה ואינה זקוקה לְהִבנות מהריסותיו של אמן אחר, אך הטעם נותר רע.

מול כוכבת הזמר הזו נסוגה אקו"ם ממתן הפרס על מפעל חיים לאריאל זילבר. כוכבו עומעם מול כוכבה של אחינועם (נועם אחי, נועם?!). האם באקו"ם התגלתה תופעה של עובדי כוכבים ומזלות ("עכו"ם")?
חבל, המהלך כולו היה טפשי ומיותר.
 
כשם ספרה של ברברה טוכמן: "מצעד האוולת" - מי שהחליט על מתן הפרס בשמו המקורי, "על מפעל חיים" פעל בפזיזות, מבלי לבדוק מה עוד עשה האמן מעבר ליצירותיו המוזיקליות, כאשר קמה סערה ציבורית מלאכותית שוב לא חשב די, ושקל את ביטול הפרס ולבסוף הסתפק בשינוי שמו. מי שרצה להלחם בדעותיו ובדבריו של חתן הפרס, אוריאל זילבר, רק הביא להפצתם ברבים בצורה שזילבר לא חלם עליה גם בחלומותיו להיות "הוגה דעות".
פה נחשפה קנאותם ושנאתם של קיצוני השמאל, המנסים לנכס לעצמם את התרבות הישראלית ולהחזיק בעוצמה בכל כלי התקשורת תוך בלימת כל דעה אחרת. נחשפה נכונותם של אמנים לפגוע בעמיתיהם אשר דעתם הפוליטית שונה, נתגלתה רפיסותם של ראשי אקו"ם וכניעותם כלפי כוכביהם, עד כדי ממש עבודת "כוכבים".
זו היתה עוד פרשה מיותרת, שחרגה מכל פרופורציה, שהאפילה על חיי התרבות והגדילה את הפיצול בעם. החג הפך לחגא. חבל, כה חבל.

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל