כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ
אוֹמֵר יוֹם רִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ:
אֲנִי מְאֻשָּׁר, כִּי אֵין בִּי גַּעְגּוּעַ,
רַק אֶתְמוֹל הָיְיתָה עִמָּדִי
אֲנִי עֲדַיִן חָשׁ...אוֹתָהּ לְצִדִּי.
זוֹעֵף פָּנִים הוּא יוֹם שֵׁנִי:
נָכוֹן...אֲנִי קְצָת עַצְבָּנִי,
אֲנִי כֻּלִּי יוֹם עֲבוֹדָה
וּבִיגִיעַ כַּפִּי... אַמְתִּיק הַפְּרֵדָה.
מַכְרִיז בְּקוֹל יוֹם שְׁלִישִׁי:
אֲנִי אַחֲרוֹן שֶׁזִּכְרָהּ בְּרֹאשִׁי,
וְשַׁבָּת כָּל שָׁבוּעַ יוֹדַעַת
שֶׁאֲנִי הָאַחֲרוֹן שֶׁבּוֹ הִיא נוֹגַעַת.
צוֹחֵק בִּמְלוֹא פֶּה יוֹם רְבִיעִי:
בְּיוֹמִי הַהֲכָנוֹת מַתְחִילוֹת לַשְּׁבִיעִי,
כִּי אֶצְלִי מַתְחִילוֹת הַקְּנִיּוֹת
וּסְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת...בִּי הֵן תְּלוּיוֹת.
אוֹמֵר חֲמִישִׁי: אֲנִי יוֹם בִּשּׁוּלִים
וְכָל שְׁאַר הַיָּמִים הֵם טְפֵלִים,
אֲנִי הֶחָשׁוּב מִכָּל הַיָּמִים
כִּי בִּי נִקְבָּעִים... לְשַׁבָּת מַטְעַמִּים.
אֲנִי נִמְצָא בְּמֶרְחָק שֶׁל מַבָּט
שִׁשִּׁי... הֲכִי קָרוֹב לְשַׁבָּת,
רַק לִי יֵשׁ עָלֶיהָ שְׁלִיטָה
כִּי אֲנִי מְלַוֶויהָ עַד כְּנִיסָתָהּ.
רַק בִּזְכוּתְכֶם יְמֵי הַשָּׁבוּעַ
אֲנִי יוֹם שַׁבָּת... יוֹם רָגוּעַ,
אַף לֹא עַל אֶחָד מִכֶּם אֲוַתֵּר
וְגַם לֹא אֶרְצֶה יוֹם נוֹסָף אוֹ יוֹתֵר,
אַתֶּם הַשִּׁשָּׁה, שְׁלוֹשָׁה פְּלוּס שְׁלוֹשָׁה
עוֹשִׂים אוֹתִי... לְשַׁבָּת הַקְּדוֹשָׁה,
שְׁלוֹשָׁה אַחֲרַי וּשְׁלוֹשָׁה לְפָנַי
כָּךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה מִסִּינַי,
זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד
בִּגְלַל עֲמַלְכֶם... אֲנִי יוֹם מְיֻחָד.
תמונה ראשית:
Olaf.herfurth