להישאר צעיר לנצח - הנוסחה לחיים בריאים של אלוף הארץ בטריאתלון

הספרות הרפואית מלאה במידע על כיצד ניתן להגיע בבריאות ובאיכות חיים טובה לגיל השיבה. יש אין ספור נוסחאות לחיים בריאים ומוות בגיל מופלג כאשר הגוף עדין במצב 'צעיר' פיזית ומנטלית. דוד פרחי, מהנדס טייס לשעבר בחברת "אל על", מצא את הדרך המתאימה לו לעכב את זקנתו והוא שמח לחלוק מניסיונו עם אחרים. כן, הוא גם אלוף הארץ בטריאתלון בקבוצת הגיל 65-69.

 

הזדקנות אינה מחלה. היא תהליך טבעי ממחזוריות האדם מרגע הולדתו עד יום מותו. על מנת למנוע בעיות בריאות המאיצות את קצב ההזדקנות יש לשנות דפוסי חיים המונעים מחלות ומפגעים.
דוד פרחי (70) הבין מגיל צעיר כי פעילות גופנית, ספורט ותזונה נכונה הם המתכון הנכון לאיכות חיים טובה עד לקו 'הגמר'.
"כבר בגיל 10 אהבתי לרוץ ורצתי במסגרת "הפועל". בגיל 13 נרשמתי לקבוצת הפועל חולון בכדורגל. שיחקתי שנתיים עד ש'כיסחו' אותי והבנתי שענף ספורט זה אינו בשבילי. עברתי לשחק כדורסל ושימשתי בתפקיד רכז. נכון, אני נמוך אך הייתי זריז כשד משחת ועברתי לכל הגבוהים בין הרגליים. זו הייתה אטרקציה. באחד המשחקים נחבלתי בכתף ואמרתי שזה גם לא בשבילי. עם הזמן התאהבתי במשחק הטניס ואימצתי אותו בנוסף לריצות בהן אני ממשיך עד היום".
פרחי נולד בת"א להורים יוצאי תימן שגרו בצריף בגן מאיר. "אבא שלי עלה ארצה בשנת 1926 כילד,ואימא שלי מספר שנים לאחר מכן. הם הכירו כאן ונישאו. אמי טיפלה בילדים קטנים ושימשה ככובסת, שבזמנו זה היה מקצוע בפני עצמו. תקופה מסוימת היא עבדה בבית הוריו של אריק איינשטיין והייתה אחראית לגידולו". עם הזמן עברה המשפחה לחולון, ושם נולדו שני אחיו.
"בגיל 15 החלו אצלי בעיות במערכת העיכול. בעיה גנטית שגם אימא שלי סבלה ממנה שנים רבות. היא סבלה בשקט ולא דיברה על זה. הבעיה נבעה מאיזו שהיא רגישות בקיבה. התופעה הייתה שמתחילים כאבי בטן. הבטן הייתה מתנפחת מגזים, עד כדי כך שלא יכולתי לרכוס את מכנסי. הייתי מתפתל מכאבים. הבעיה אצלי הייתה חמורה בהרבה מאשר אצל אמי. אנו שלושה אחים ואני היחידי שסבלתי מהתופעה. הייתי מאד שמן כי אוכל היה דבר מאד מרכזי אצלנו במשפחה. הייתי יכול לגמור ככר לחם בארוחה. לא רק אני הייתי שמן. כולם היו שמנים. גם הורי וגם אחיי. כבר כנער התחלתי לנסות לגלות את מקור הבעיה שלי".
למרות היותו נער שמן, פרחי אינו פוסק מלרוץ ולהתאמן, ובמקביל הוא מנסה למצוא הסבר לסימפטומים הגורמים לו גזים ונפיחות בבטן והמסבים לו סבל רב, ואיכות חיים פגומה. "עברתי אצל כל רופא גסטרו אפשרי על מנת לפתור את הבעיה. אף רופא לא חיפש את מקורה. הם פשוט חיפשו איך להקל עלי את המצוקה. רשמו לי כדורי פחם, אך הבעיה נשארה לא פתורה".
 

פרחי מתגייס לחיל אויר ועם שחרורו הוא מתחיל לעבוד בחברת "אל על" כטכנאי מטוסים, מתקדם ומתמנה כמדריך במרכז ההדרכה של החברה, ועם הזמן הופך לאיש צוות אוויר בתור מהנדס טייס. מצוקת הנפיחות והרגשת הכבדות אינן נוטשות אותו והוא ממשיך לסבול.
"עם שחרורי מהצבא ותחילת עבודתי ב"אל על", לקחתי את הנושא הרפואי ממנו סבלתי כפרויקט. הבנתי כי הרופאים אינם יכולים לסייע לי. נעזרתי בחברים שקנו לי ספרות רפואית בחו"ל, ואכן באחד הספרים מצאתי פרק שעסק בהפרדת/צירופי מזונות. נחשפתי לפירוק האוכל בגוף שנעשה על ידי בסיס וחומצה. התחלתי ללמוד על מערכות גוף האדם, ובעיקר בנושא מערכת העיכול. התחלתי להפריד/לצרף בין סוגי המאכלים (פחמימות, חלבונים, ירקות פירות וכו') והפכתי לאדם חדש. בריא ורזה".
הפרדת המזונות זוכה ללעג מצד רעייתו. "היא צחקה מזה שאני עושה הפרדה. למשל שאני אוכל קודם את הצ'יפס ולאחר מכן את הסטייק. עם הזמן היא הפנימה שהדרך הזו גרמה לי לחזור ולהיות אדם מן היישוב ללא 'תופעות לוואי".
 

בגיל 25, לאחר שפרחי פותר את בעייתו הרפואית הוא הופך לפריק של בריאות. הוא כבר לא שמן. שוקל 59 קילו ומשתתף בתחרויות ריצת מרתון.
"ברגע שהפכתי להיות 'נקי' מבעיות נכנסתי חזק מאד לנושא הבריאות. אני איש טכני ולמדתי מהר מאד שגוף האדם עובד על עקרונות טכניים. היה לי קל להבין איך עובדת כל מערכת בגוף, דבר שרופאים לא תמיד היו מודעים לכך. הכיוון אליו חתרתי היה בנושא המניעה".
פרחי צובר ידע מהספרות המקצועית בנושאי בריאות אותם הוא לומד בשקיקה, ומביטאון רפואי אמריקאי שהיה מיועד לאסטרונאוטים עליו היה מנוי, ובו נמצאו כל החידושים הרפואיים המתקדמים בעולם.
"למדתי שיש המון תיאוריות רפואיות. ברפואה אין ולו אכסיומה אחת. הכל תיאוריות. הגוף שונה מאדם לאדם. יש גנטיקות שונות וגם לא יודעים 100% מה יקרה בכל שלב. גם אם למשל שני אנשים יעברו ניתוח לאותה בעיה, התוצאות עלולות להיות שונות. אני קורא המון, ומפנים את התיאוריות המחקריות. גם במחקרים באותו נושא, ע"י קבוצות מחקר שונות, יתקבלו תוצאות שונות. אני בוחר בתיאוריה מסוימת ובודק אותה על עצמי, ואם הצלחתי בה, וגופי הגיב כצפוי, אז ברור שהיא עדיפה על תיאוריה אחרת. אני לא פוסל שום תיאוריה. אך לגבי, וזה הדגש, זו עדיפה על האחרת. כך הגעתי להמון תיאוריות שהקטינו את גרף ההזדקנות שלי".
כאיש צוות אוויר בחברת תעופה, עובר פרחי בדיקות רפואיות מדי תקופה כפי שמחייבות התקנות. "מסתבר שמבדיקה לבדיקה הפרמטרים הרפואיים שלי השתפרו, והיו כשל בחור צעיר. הרופא התעופתי שלא היה לו הסבר לתופעה שלח אותי לבדיקות מקיפות בתל השומר. בשיחת סיכום עם הפרופסור שחקר אותי הוא הסביר כי אורח החיים שאני מנהל והפעילות הגופנית אותה אני עושה באופן סדיר הם הגורמים למצב בריאותי המעולה".
כדי להגיע לאיזון בריאותי אופטימאלי מקפיד פרחי על פעילות גופנית/ספורטיבית קבועה הכוללת ריצות ומשחק טניס, שינה של לפחות 8 שעות ביממה והורדת מצבי לחץ ע"י מניעת ציפייה בחדשות בטלוויזיה בה רואים, לדבריו, רק את השלילי. גם בענייני האוכל פרחי מאד דקדקן. הוא 'מדלג' על ארוחת הבוקר, וארוחת הערב היא מינורית ביותר. הארוחה העיקרית והמלאה זו ארוחת הצהרים בה באים לידי ביטוי בתפריט כל אבות המזון הנחוצים לספורטאי ברמתו. הוא מאמין גדול כי הגוף חייב להתנקות מהפסולת אותה צובר, ואי לכך הפרשי הזמנים בין ארוחותיו הוא רב.
הידע הבריאותי בו הוא שולט עוברים מפה לאוזן ואנשים מגיעים אליו להתייעצויות.
"אני לא רופא ואיני בא לרפא מחלות. אם יש לאדם בעיה שילך לרופא. אך באם יפנה אלי מי שהוא ויבקש למשל לדעת איך למנוע כאב גב, או בעיות במרפק היד את זה אני יכול להסביר לו, ושינהג בהתאם לשיקול הדעת שלו".
בנוסף לעצות אותן מעביר פרחי לכל דכפין, הוא מעביר בהתנדבות הרצאות בנושאי בריאות, תזונה ופעילות גופנית במועדוני ספורט, במועדוני גמלאים ובמרכזי יום של קשישים.
"אני מציג את עצמי ומספר לקהל על אורח החיים הבריא שלי. אני אומר להם: 'תסכלו עלי. לא תמצאו בי סימפטומים שכיחים לאדם בן 70. איני מרכיב משקפים, לא לקרוב ולא לרחוק. מעולם לא היו לי כאבי גב. אין לי קמטים. איני נוטל תרופות. כל תוצאות הבדיקות הרפואיות שלי טובות בהרבה ביחס לגילי'". פרחי מצטנע. "איני מתרברב. זו עובדה. זה מוכיח שאורח החיים שלי נכון. אני פשוט מעביר להם מניסיוני, ומספר להם על עשרות שנים בהם אני עוסק בנושאי הבריאות".
 

פרחי אינו מנסה להלחם בזקנה. הוא יודע כי זה שלב בחיים והוא בלתי נמנע. "אנשים רבים אינם קשובים לגופם, וכשמגיעים לגיל מתקדם זה לא נתפס אצלם שהם כבר לא כפי שהיו בצעירותם. אני מנסה לצמצם את השפעות הזקנה על גופי בעזרת הידע שצברתי וביישומו". הלקח שלו: "אם אין לך את הידע אינך יכול ליישם. ואם תיישם בלי יידע אתה עלול לעשות נזק".
 

מעבר לניסיונך האישי, האם לקחת קורס מוכר או למדת במסגרת מסודרת אודות הנושאים עליהם אתה מרצה לקהל השומעים שלך?

"לא לקחתי אף קורס. רכשתי את הספר שנקרא "מרק" ("The Merck Manual" ) שהוא מדריך עזר - אנציקלופדי רפואי הכולל מידע בסיסי מפורט ומקצועי, אודות תחומי הרפואה הקונבנציונלית ממנו שאבתי את הידע בתחום הרפואה המתקנת. הידע המניעתי הוא פרי ניסיון החיים שלי עם ידע אישי שצברתי במשך השנים".
בגיל 67 פרחי מסיים את עבודתו בחברת "אל על" והופך לגמלאי. כל ענפי הספורט בהם עסק עד לאותה תקופה: ריצה למרחקים ארוכים, שייט על גלשני רוח/ גלים וטניס שהפכו לשגרה בחייו, אינם מהווים כבר אתגר עבורו. הוא מחליט להצטרף למועדון הספורט ZEN שהמוטו שלו הוא "מאמנים לחיים" והעוסק בענפי ספורט רבים ובין היתר גם בענף הטריאתלון. טריאתלון הוא תחרות ספורטיבית המשלבת שלושה סוגי ספורט: שחייה, רכיבה על אופניים וריצה. בתחרויות הטריאתלון מתבצעים שלושת המקצים ברצף והמעבר בין מקצה למקצה, על כל הכרוך בו, מהווה חלק בלתי נפרד ממשך התחרות. כתוצאה מכך, אימון נפרד בכל אחד ממקצועות הטריאתלון ללא השילוב ביניהם, אינו מספיק להישגים תחרותיים. האימונים של טריאתלטים (המתחרים בטריאתלון), להבדיל משחיינים, רוכבים ואצנים למרחקים, מכילים אלמנטים של תכנון ושימור כוחות על מנת לחלקם באופן יעיל לאורך התחרות.
 

מה משך אותך בגיל כה מבוגר לספורט הטריאתלון? מה אתה רוצה להוכיח? שהגוף שלך בלתי נלאה?!

"למרות שכל חיי עסקתי בספורט, לא הייתי ספורטאי עילית. כשהייתי צעיר התוצאות שלי לא היו ברמה ארצית. לדוגמא ריצת מרתון סיימתי תמיד בסביבות ה- 30 דקות אחרי זה שהגיע ראשון. בטניס התחריתי בליגת חובבים, וכן בענף השייט. כשהחלטתי לעשות משהו שונה שימלא לי את היום, הצטרפתי למועדון הטריאתלון ואיני מצטער לרגע".
פרחי מתמסר לנושא הטריאתלון באופן הקפדני ביותר, כפי שהוא מורגל ברצינות שלו בתחומים השונים בחייו בהם הוא עוסק. הוא קונה אופניים איכותיים, משתפר בסגנונות השחייה בעזרת אנשי מקצוע, ובעניין הריצה אין לו בעיה. הריצה אצלו היא 'בילד אין'. בתחרויות אליפות הארץ ב"טריאתלון ספרינט" (שחיה בים-750 מטר, רכיבת אופנים-20 ק"מ, ריצה-5 ק"מ) בשנים 2012-2013, הוא זוכה במקומות הראשונים בקבוצת הגיל בה הוא התחרה. תוצאותיו אף טובות מהמקומות הראשונים מקבוצות הגיל הנמוכות מקבוצות הגיל שלו. השנה הוא עובר לקבוצת גיל מבוגרת יותר ואינו חושב לרגע שלא ישיג את המקום הראשון.
 

אסף כהן (37), מאמנו האישי בטריאתלון במועדון ZEN בו פרחי חבר, וספורטאי צמרת בפני עצמו, שופע התפעלות על חניכו: "דוד הצטרף אלינו לפני מספר שנים, והוא מרשים בהישגים שלו ובגישתו לחיים. אני כמאמנו רואה כל הזמן את השיפורים ביכולותיו, ולטעמי הוא צריך לשתף את העולם עם מטען החיים שלו המוכיח שניתן להיות צעיר יותר".
פרחי אינו מסתפק בתחרות בודדת בשנה. בשנת 2012 הוא השתתף בארבע תחרויות טריאתלון. בשנת 2013 הוא השתתף בחמש תחרויות, ואילו בשנה הקרובה מתכוון פרחי להגדיל את מספר ההשתתפויות שלו עד לכדי שש ואולי יותר תחרויות, דבר המצריך ממנו מאמץ יתר ועומס רב של אימונים. ספרות הספורט המקצועית נותנת משקל רב לתזונה של ספורטאים הנדרשים לריכוזי כח עילאיים, כמו הטריאתלון. תזונתו של פרחי היא בניגוד לכל תפיסה ספורטיבית מקצועית.
 

מה דעתך כספורטאי, איש מקצוע וכמאמן על אורח החיים שדוד מנהל?

כהן: "יש לו הרגלים שהדעה המקצועית לא עומדת בקנה מידה אחד איתם. דיברתי איתו לא פעם על תזונה ועומס האימונים בהתאם למערכי האימונים שלנו. כן צריך לאכול ארוחת בוקר לפני אימון, תוך כדי אימון ולאחריו. אבל, הוא בשלו עם העקשנות החיננית המאפיינת אותו. אני חייב להגיד כי למרות מה שנכתב בספרות המקצועית, מבחן התוצאה הוא הקובע. במקרה של דוד - ההיסטוריה הספורטיבית שלו מלמדת כי לאחר כל השנים בהם הוא עוסק בפעילות גופנית והשנים שיש לי היכרות מקצועית איתו, מבחן התוצאה במקרה הנוכחי הוא מעולה. הלוואי עלי שאהיה במקום שהוא נמצא היום כשאגיע לגילו".
 

חברו מנוער, בן גילו של פרחי, יצחק אטס, אינו מופתע מהיכולות הבלתי נדלות של חברו: "דוד 'משוגע' לספורט ובריאות עוד כשהיינו נערים. הוא בחר לעצמו חיים מאד מיוחדים וקשים וכל זאת על מנת לשמור על הבריאות. הוא עושה זאת בכישרון רב. עובדה שהוא הגיע להרבה מאד הישגים שצעירים ממנו ב-40 שנה לא חולמים להגיע אליהם".
 

רעייתו ניני פרחי (67) מודעת כי היום תחרויות הטריאתלון הם מרכז חייו. "הוא הישגי מאד והתוצאות חשובות לו. הוא כבר יודע לאיזו רמה הוא יגיע בתחרויות הקרובות, כשיעבור לקטגוריית הגיל הבאה (בחודש מרץ ימלאו לפרחי 70 שנה-מ"ח). גם הבנות והנכדות מאד גאות בו על ההתעסקות שלו בספורט".
 

בזמן תחרויות הטריאתלון בהם הוא לוקח חלק, את לא נמצאת במתח?

"ממש לא. אני מעודדת אותו ונותנת לו תמריץ, למרות שאני מבקשת שלא יגזים ויש לי מעט חששות לבריאותו. אבל אין מה לעשות. זאת הבחירה שלו. הוא בן זוגי ואני איתו בטוב וברע".
 

מה הוא רוצה להוכיח באורח החיים הספרטני שלו. האם הדבקות הזו בספורט, בהישגיות ואורח החיים שלו, לא פוגעים בזוגיות שלכם?

ניני: "הוא לא מוותר על הספורט. יש לו משמעת עצמית עצומה. הוא מאמין במה שהוא עושה ואני מעריצה אותו על כך. איני מפריעה לו בפעילויות שלו. חשוב לו מאד לשכנע ולהסביר לאנשים לחיות חיים בריאים למרות שיש כאלה שלא חושבים כמוהו. בעניין הזוגיות (מחייכת) - הגענו להבנה שארבעה ימים בשבוע הוא מתמסר לספורט, ושלושת הימים הנוספים בשבוע אנו חולקים זמן איכות ועשייה משפחתית משותפת".
 

צפו בסרטון: להישאר צעיר לנצח

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל